הסכם בוקרשט (1918)
 | |
| ראש ממשלת רומניה אלכסנדרו מרגילומן חותם על ההסכם | |
| מקום יצירה |
בופטאה  |
|---|---|
| תאריך יצירה |
7 במאי 1918 |
| שפות |
גרמנית |
  | |
הסכם בוקרשט הוא הסכם שלום שנחתם בין רומניה מצד אחד ובין האימפריה האוסטרו-הונגרית, גרמניה, בולגריה והאימפריה העות'מאנית מהצד השני. ההסכם נחתם לאחר יציאתה של האימפריה הרוסית ממלחמת העולם הראשונה, בידודה של רומניה בעקבות כך וכיבושה של חלק רב ממנה - לרבות ולאכיה עם עיר הבירה בוקרשט וחבל דוברוג'ה - על ידי כוחות מעצמות המרכז. ההסכם נחתם תחת כיבוש גרמני בעיירה בופטאה הסמוכה לבוקרשט ב-7 במאי 1918.
תנאי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רומניה נאלצה להחזיר את דרום דוברוג'ה ואת החלק הדרומי של צפון דוברוג'ה לבולגריה, בעוד שאר דוברוג'ה, הכולל את שפך הדנובה, נשלט בשליטה משותפת של מעצמות המרכז.
- רומניה נאלצה להעביר לאימפריה האוסטרו-הונגרית שליטה במעברי ההרים של הרי הקרפטים. רצועה של כ-5600 קמ"ר לאורך הגבול סופח לאוסטרו-הונגריה.
- רומניה אולצה להחכיר את בארות הנפט שלה לגרמניה במהלך 90 השנים הבאות.
- מעצמות המרכז הכירו (מחוץ לנוסח ההסכם) באיחודו של חבל בסרביה עם רומניה.
- בהסכם זה נקבע שוויון כל הקהילות הדתיות ברומניה, כולל מתן אזרחות ליהודי רומניה חסרי האזרחות.
- פקידי מנהל הכיבוש הגרמני שמרו על סמכויות מיוחדות.
חתימת ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש ממשלת רומניה הזמני, אלכסנדרו מרגילומן, חתם על ההסכם ב-7 במאי 1918. ההסכם אושר על ידי בית הנבחרים הרומני ב-28 ביוני ועל ידי הסנאט ב-4 ביולי 1918. עם זאת, סירב פרדיננד הראשון, מלך רומניה, לחתום על ההסכם.
אף על פי שבולגריה קיבלה שליטה חלקית באזור צפון דוברוג'ה היא ניסתה לשכנע את מעצמות המרכז להחזיר לה את השליטה הבלעדית באזור. לאחר משא ומתן הסכימו מעצמות המרכז להחזיר את שטח צפון דוברוג'ה לשליטה בולגרית בלעדית כשבתמורה התחייבה בולגריה להעביר את השליטה בגדה השמאלית של נהר מריצה לידי האימפריה העות'מאנית. פרוטוקול על ההסכם החדש נחתם בברלין ב-25 בספטמבר 1918.
ביטול ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההסכם החדש היה קצר מועד מכיוון שנוכח השינויים בחזית מערב אירופה לטובת מעצמות ההסכמה, ב-24 באוקטובר 1918 הורה המלך פרדיננד בשטח החופשי של רומניה על גיוסו מחדש של הצבא הרומני במלחמה נגד מעצמות המרכז והסכם בוקרשט שממילא לא אושרר על ידי המלך, בוטל. פרדיננד הדיח את אלכסנדרו מרגילומן מראשות הממשלה והחלף אותו בגנרל קונסטנטין קואנדה. ב-11 בנובמבר 1918 נחתם הסכם הכניעה הגרמני ובשל כך בוטל באופן רשמי ההסכם עם מעצמות המרכז.
בחתימת חוזה ורסאי (1919) אולצה גרמניה לוותר על הזכויות שניתנו לה בעקבות הסכם בוקרשט. ההעברות הטריטוריאליות לאוסטרו-הונגריה ולבולגריה בוטלו על ידי חוזי סן ז'רמן, ניי וטריאנון, בהתאמה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוכנו המלא של הסכם בוקרשט (באנגלית)
- הסכם בוקרשט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)