הסכם טורקמנצ'אי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפסדי השטח של האימפריה הפרסית לאחר הסכם גוליסטן (1813) והסכם טורקמנצ'אי (1828)

הסכם טורקמנצ'אי (רוסית: Туркманчайский договор, פרסית: عهدنامه ترکمنچای ) היה הסכם שלום שנחתם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית (سلسله قاجاریه ), ב-21 בפברואר 1828, בכפר טורקמנצ'אי שבאיראן, במטרה לסיים את מלחמת רוסיה-פרס (1828-1826).

כמו ההסכם הקודם בין המדינות, ההסכם נחתם לאחר הפסדים כבדים של האימפריה הפרסית בשדה הקרב. בצד האימפריה הרוסית על ההסכם חתום איוואן פסקביץ', מצד הפרסים - שר החוץ פאטח עלי שאח. אלכסנדר גריבויידוב היה בין הפעילים המרכזים בהסדרת תנאי ההסכם. ביחד עם הסכם גוליסטן הסכם זה נחשב אחד המשפילים בהיסטוריה הפרסית המודרנית.

תנאי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכות ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע על תנאי ההסכם, החלו מהומות בבירת פרס. ב-11 בפברואר 1829 השגרירות הרוסית נכבשה על ידי ההמון, בעקבות עימות דיפלומטי הקשור לאחד מסעיפי ההסכם. כמעט כל עובדי השגרירות, כולל השגריר אלכסנדר גריבויידוב נהרגו.

כתוצאה מההסכם כ-80 אלף ארמנים תושבי פרס הועברו לשטח שהועבר לשליטה רוסית.

ההסכם עיצב את הגבול בין שתי המדינות עד לתחילת המאה ה-20 וגם הגבול הדרומי של ברית המועצות באזור. הוא גם לא השתנה עם הקמת ארמניה ואזרבייג'ן העצמאיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]