הסכם טרום נישואים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הסכם טרום נישואים או הסכם קדם נישואין הוא הסכם בעל תוקף משפטי הנערך בין בני זוג לפני הנישואים, ומטרתו להסדיר בהסכמה בין בני הזוג עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים. גרסאות שונות של הסכמי טרום נישואים מומלצים על ידי עורכי דין ועל ידי רבנים מסוימים.

פרטי ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכם טרום נישואים דן במספר היבטים רלוונטיים במקרה של גירושים:

  • מניעת סרבנות גט: לפי ההלכה, אשר ענייני נישואים וגירושים של יהודים הנערכים בישראל מתבצעים לפיה, גירושים תלויים בהסכמת הבעל והאישה לסידור גט, או בהתקיים עילה הלכתית המספיקה לכך, באכיפתו באמצעות בתי הדין הרבניים. מחוץ לישראל, כלל אין אפשרות חוקית לאכוף גט. הסכם טרום נישואים בא לאפשר לכל אחד מבני הזוג להשתחרר מהנישואים באופן מהיר ופשוט, באמצעות הטלת סנקציות חוזיות על בן הזוג המסרב לכך.
  • משמורת: קביעת הסדר משמורת על ילדי בני הזוג. מאחר שהוא משליך על צדדים שלישיים, הוא כפוף לשיקול דעתו של בית המשפט.
  • חלוקת רכוש: בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע חזקה לפיה כי כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש שהביא עמו, ובנוסף למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. ההסכם מאפשר לבני הזוג להתנות על כלל זה או לפרט את הנכסים שהביאו עימם.
  • מזונות: סעיף זה מגדיר מי מבני הזוג ישלם למי דמי מזונות וכמה, במקרה של גירושין, או פטירה (מזונות מעיזבון). אפשרויות בסעיף זה הן: הגבר ישלם לאישה, האישה לגבר, או בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה. חשוב להדגיש, כי הכוונה למזונות שישלם מי מהצדדים לצד השני, אולם לא למזונות ילדים, לגביהם לא ניתן להסכים מראש במסגרת הסכם ממון טרום נישואין, שכן אין תוקף משפטי ביחס למזונות ילד שטרם נולד.
  • בית משותף: להסכם ממון טרום נישואין חשיבות בהגנה על דירת מגורים. שכן, במידה ולאחד מבני הזוג יש דירה בבעלות מלפני הנישואין, הסכם ממון מהווה כלי משפטי חיוני להגנה על זכויותיו של אותו צד ביחס לאותה דירה. לפי פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות (ע"ע הלכת קנובלר), בנסיבות מסוימות (כגון: מגורים משותפים לאורך זמן, הולדת ילדים, וכו') עשויה לחול חזקה משפטית הקרויה "חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים", לפיה הצד השני יוכל לתבוע מחצית מן הזכויות בדירת בן הזוג, אלא אם כן הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון, הקובע שהבעלות בדירה תיוותר של הצד שהיה בעליה ערב הנישואין.

ההליך המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי החוק בישראל, על מנת שלהסכם ממון טרום נישואין יהיה תוקף משפטי לאחר שבני הזוג חותמים עליו הם גם חייבים לאשר אותו באופן פורמלי. הסכם ממון טרום נישואים ניתן לאשר בחתימתו של נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. ניתן לאשר הסכם כזה גם לאחר הנישואים, אך אז יש צורך באישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, מכיוון שלהסכם יש תוקף משפטי של הסכם גירושים.

כאשר בני זוג מבקשים הכרה חוקית בהיותם ידועים בציבור, עריכת הסכם כזה היא דרך לקבלת הכרה כזו מצד המדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסכם לכבוד הדדי באתר ישיבת הקיבוץ הדתי
  2. ^ על הסכם לכבוד הדדי באתר מועצת רבני ישראל הצעיר