הסכם טרום נישואים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסכם טרם נישואים או הסכם קדם נישואין הוא הסכם משפטי הנערך בין בני זוג טרם הנישואים, ומטרתו להסדיר, עוד בשלב בקשר בו בני הזוג אוהבים זה את זה, עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים.
הסכם טרום נישואים מומלץ, בניסוחים שונים, על ידי עורכי דין ורבנים ממגוון זרמים, כולל רבנים אורתודוקסיים ורפורמיים.
כדי לאשר הסכם טרום נישואים יש צורך בחתימתו של נוטריון, רושם הנישואין במועצה הדתית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני . ניתן לאשר הסכם כזה גם לאחר הנישואים, אך אז יש צורך באישורו של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, מכיוון שלהסכם יש תוקף משפטי של הסכם גירושים.
כאשר בני זוג מבקשים הכרה חוקית בהיותם ידועים בציבור, עריכת הסכם כזה היא דרך לקבלת הכרה כזו מצד המדינה.
[עריכה] פרקים בהסכם
הסכם טרום נישואים דן בהבטים מספר של הגירושים.
- מניעת סרבנות גט: הסכם אשר קובע כי בן הזוג שייקבע כסרבן גט ישלם לבן הזוג השני סכום מסוים מדי חודש או מחצית הכנסתו, הגבוה מביניהם, מקטין באופן משמעותי את הכדאיות לסרבנות גט. ההסכם למניעת סירוב גט אשר הופץ לשימוש הציבור הרחב בישראל הוא ההסכם לכבוד הדדי[1]. ביהדות הגבר הוא הנותן את הגט לאישה, וניתן אף לתת גט לאישה בלא שתהיה נוכחת, על פי פסק דין של מאה רבנים. לכן בפועל אין סעיף זה, על אף ניסוחו הסימטרי, סעיף שוויוני, כי אם סעיף של העדפה מתקנת. מצד שני, המצב המשפטי/הלכתי במדינת ישראל כיום מאפשר לאיש ולאישה לסרב לגירושים. אם הסכם הוא אכן הדדי מבחינת ההתחייבויות שכל אחד מבני הזוג מקבל על עצמו, כל אחד מוגן מסרבנות עתידית אפשרית - גם מצד האיש וגם מצד האישה. לכאורה, היו הלכות היהדות מספיקות כדי להבטיח מניעה של סרבנות גט. מזונות זמניים גבוהים היו אמורים לגרום לגבר להזדרז ולהעניק גט לאישה. אבל מכיוון שהגבר זכאי להכנסתה של האישה, אם האישה עובדת עשוי בית הדין לפסוק כי הכנסתה של האישה מספקת את מזונותיה. פסק דין כזה מסיר את הלחץ הכלכלי מעל הבעל סרבן הגט. דאגה להסדרים הממוניים לפני הנישואין, של מזונות במקרה של פירוד וסרבנות, מייתר את ההליך הארוך של תביעת מזונות בבית הדין הרבני שממילא אינו מטפל בסרבנות בוודאות.
- משמורת על ילדים.
- חלוקת רכוש. בישראל סעיף זה בדרך כלל מיותר, בהינתן חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש שהביא עימו, ובנוסף למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. עם זאת, לסעיף זה חשיבות בפירוט הנכסים שהביאו עימם בני הזוג.
- מזונות. סעיף זה מגדיר מי ישלם למי מזונות וכמה. אפשרויות בסעיף זה הן: הגבר ישלם לאישה, האישה לגבר, או בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הסכם ממון
- הסכם לכבוד הדדי - הסכם למניעת סרבנות גט המומלץ על ידי ישיבת הקיבוץ הדתי[2] בעין צורים, על ידי מועצת רבני ישראל הצעיר[3] ועל ידי ארגון קולך.
