הסכם על ההסדר הסופי ביחס לגרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסכם על ההסדר הסופי ביחס לגרמניהאנגלית: Treaty on the Final Settlement with Respect to Germany) הידוע אף בכינויו אמנת השתיים פלוס ארבע, הוא הסכם שנחתם במוסקבה ב-12 בספטמבר 1990 בין גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית מצד אחד, לבין ארבע המעצמות אשר החזיקו בגרמניה עם תום מלחמת העולם השנייה: ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת, מן הצד השני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 באוגוסט 1945 נחתם הסכם פוטסדאם בסיומה של ועידת פוטסדאם. בין שאר עקרונות ההסכם הוסכם כיצד תשלוטנה בעלות הברית על גרמניה וכן על קו הגבול החדש בין גרמניה לפולין, שכנתה ממזרח. נקבע כי עקרונות ההסכם זמניים עד לאותה עת שבה יוחלט על הסדר סופי בהסכם שלום עליו תחתום ממשלת גרמניה, כאשר תקום ממשלה מתאימה להשגת הסדר כזה. "השאלה הגרמנית" הפכה לשאלת מפתח בשנות המלחמה הקרה, עד לסיומה בשלהי שנות ה-80, אולם הושגה התקדמות מעטה מאד בהקמת ממשלה גרמנית מאוחדת לצורך חתימת הסדר סופי.

עם נפילת חומת ברלין הביעו ממשלת גרמניה המערבית והמזרחית, כמו גם הציבור הגרמני, רצון ליצור מדינה גרמנית דמוקרטית עצמאית ומאוחדת וכי לצורך הגשמת מטרה זו הם מוכנים לאמץ את עקרונות הסכם פוטסדאם, ככל שהם נוגעים לגרמניה. משהתמלא תנאי זה נפתחה הדרך למשא ומתן לניסוח ההסדר הסופי בחזון הסכם פוטסדאם.

ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההסכם על ההסדר הסופי ביחס לגרמניה נחתם במוסקבה ב-12 בספטמבר 1990 ובכך הוכשרה הדרך לאיחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990.

על פי תנאי ההסכם הצהירו ארבע המעצמות כי הן מוותרות על כל זכויותיהן לשליטה בחלקים מגרמניה, כולל חלקים מן העיר ברלין. הצהרה זו הביאה לשליטה מוחלטת של גרמניה המאוחדת על כל שטחה, זאת החל מ-15 במרץ 1991. ההסכם קבע כי על הכוחות הסובייטים לעזוב את תחומה של גרמניה עד לסוף שנת 1994. גרמניה הסכימה להגביל את גודל צבאה ל-370,000 חיילים, מתוכם לכל היותר יהיו 345,000 בצבא היבשה וחיל האוויר. גרמניה שבה והצהירה על התחייבותה שלא לייצר, או להחזיק, בנשק גרעיני, ביולוגי או כימי, וכי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני תיושם אף לגבי הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. כמו כן הוסכם כי לא יוצבו בשטחה של גרמניה המזרחית לשעבר כוחות צבא זרים, או נשק גרעיני, או נושאות נשק גרעיני והאזור יהפוך לאזור נקי מנשק גרעיני בדרך קבע.

עוד הוסכם כי גרמניה מאשרת את גבולה המזרחי עם פולין, אשר הוכר כגבול בינלאומי וכן את השינויים הטריטוריאליים שראתה גרמניה כתוצאה ממלחמת העולם השנייה, ובכך ויתרה על כל טענות עתידיות לשטחים מזרחית לקו אודר-נייסה. גרמניה אף התחייבה לחתום על הסכם נפרד עם ממשלת פולין המאשרר את הכרתה בקו הגבול בין המדינות. הסכם זה נחתם ב-14 בנובמבר 1990.

אף שאמנת השתיים פלוס ארבע נחתמה על ידי גרמניה המזרחית והמערבית בנפרד, היא אושררה על ידי גרמניה המאוחדת על פי תנאי ההסכם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]