הספינה העתיקה ממעגן מיכאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הספינה העתיקה בתצוגה במוזיאון הכט חיפה
שברי פיטס שנמצאו בסמוך לבסיס התורן לאחר רפאות

הספינה העתיקה ממעגן מיכאל, היא ספינת סוחר מעץ מסוף המאה החמישית לפנה"ס שהתגלתה ב-1985 בים במרחק 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל בעומק של 1.5 מטר. אורך הספינה 13 מטר. חבר הקיבוץ יצא לצלילה והבחין בערימה של כלי חרס אבנים ולוחות עץ. האזור בו נמצאה הספינה נמצא ליד אי היונים וכולל שוניות. מממצאי הספינה כללו בין היתר את השדרית העשויה לוחות עץ, בסיס התורן, עוגן וכלי חרס וממצאים נוספים. מקורה של הספינה לא התברר סופית, אבל היא כנראה ממערב טורקיה.‏[1] החפירות באתר נערכו בין השנים 1989-1988 על ידי המכון ללימודי ים על שם לאון רקנטי באוניברסיטת חיפה בראשות הארכאולוג הימי אלישע לינדר.‏[2]

הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף הספינה שנמצא אורכו 13 מטר ורוחבו 4 מטר, משקלה הכולל של הספינה כולל מטענה היה כ- 25 טון, מחצית מזה משקל המטען. הספינה נבנתה בשיטת "הציפוי קודם", שיטה שהייתה מקובלת באלף ה-2 ובאלף ה-1 לפנה"ס לבניית כלי שיט. כלומר קודם חוברו לוחות הציפוי של גוף הספינה באמצעות כפיסים ואטבים במרחק של 13 ס"מ זה מזה. ירכתי הספינה והחרטום חוברו באמצעות תפירת הלוחות בחבלים זה לזה, ואחר כך הותקנו חיזוקי הרוחב -צלעות הספינה שחוברו בעזרת מסמרי נחושת. (באותה שיטה נבנתה הספינה מאולו בורון) שדרית הספינה נעשתה מקורה אחת של עץ אורן ירושלים באורך של 8.25 מטר וברוחב 16 ס"מ, אליה חוברה בתחתיתה תת-שדרית עשויה מעץ אלון שנבנתה משלושה חלקים נפרדים שנועדו לספוג את החבטות והחיכוך ולהקל על תיקון הספינה. גם הרצפות, קורות החרטום והירכתיים, הצלעות ובסיס התורן נעשו מעץ אורן ירושלים. בדיקות פחמן 14 וממצא כלי החרס תיארכו את הספינה לשלהי המאה החמישית לפנה"ס.‏[3][4]

העוגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת החפירה בקרבת צדה הימני של הספינה, נמצא עוגן הספינה שהוא מסוג "עוגן בעל זרוע אחת" עם שרידי חבלים קשורים ללולאת ההרמה. העוגן עשוי מעץ אלון. במוט העוגן מולא במינרל גלנה המשמש כמינרל בצר עיקרי לעופרת. גוף העוגן לכל אורכו מראשו דרך השוק עד הזרוע גולף מקורה אחת, כך גם הסטוק - המוט הניצב לזרוע וממוקם בחלקו הנגדי של השוק. העץ ששימש ליצירת העוגן זהה לעץ שממנו נעשו כפיסי העץ ששימשו בחיבור קורות הספינה. השערת החוקרים היא שהעוגן נעשה בידי אותם נגרים או בוני אוניות שבנו את הספינה.

ממצאי הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך ערכת כלי הנגר שנמצאה בתוך מחצלת. מס' 2 חלקי מקדחות קשת, מס' 3 דקרים, מס' 4 ידית מרצע

רוב חלקי הספינה נמצאו קבורים עמוק בתוך החול אשר יצר שכבת בידוד שמנעה ממי הים המלוחים לפגוע בחלקי העץ והמתכת של הספינה.

הממצא הבולט ביותר הוא גוף העץ של הספינה אשר השתמר, במיוחד השדרית, תת-השדרית, הקנה, בסיס התורן, חלקי לוחות רבים ועוגן הספינה. המסמרים אשר חיברו את צלעות הספינה לגוף היו עשויים מנחושת. רמת שימור גבוהה זו הקלה על החוקרים להבין את מבנה הספינה וכיצד היא נבנתה.

הממצאים כללו גם כ-12.5 טון של אבנים וסלעים, רובם צפחות כחולות, חלק קטן יותר היו אבני גיר וגברו. על פי השערת החוקרים הצפחה הייתה מטענה העיקרי של הספינה. מקור הצפחה היה האי היווני אביה מצפון מזרח לאתונה. בעת העתיקה הצפחה שימשה לייצור רעפי צפחה לגגות וכן לריצוף רצפות, בנוסף השתמשו בצפחה ליצירת כלי נוי.

בנוסף למטען נמצאו כלים שונים ששימשו את צוות הספינה כגון: כלי נגר ארוזים בסל, חבלים בקוטרים שונים, רוב החבלים היו עשויים מצמח אגמון החוף. חלק מהחבלים נמצאו בקרבת הספינה, שני חבלים היו קשורים לעוגן הספינה. נמצאו גם 70 כלי חרס שונים אשר שימשו את צוות הספינה כולל כתריסר קנקני אגירה בעלי ידיות סל, סירי בישול, נרות, פכיות, ספלים זעירים, קופסאות עץ מגולפות אחת דמוית כינור השנייה דומיית עלה - כלים אלה שימשו כנראה לאחסון תמרוקים או תכשיטים. סמוך לבסיס התורן נמצאו גם שברי פיטס גדול. מקור הכלים זוהה על ידי החוקרים בקפריסין ובמזרח יוון. בנוסף, נמצאו גם שרידים אורגניים ענבים, זיתים ושעורים, סל קלוע וכן כמות גדולה של ענפי ריפוד שריפדו את רצפת הספינה מפני נזק מטען האבנים.

שימור הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינה מבט על

אחת הבעיות בחפירת ממצאים שנמצאו מתחת לפני הים הוא הנזק הנגרם לממצא בהוצאתו מהים. ממצאים שנשמרו אלפי שנים מתחת לחול מכוסים במים ונשמרו, ניזוקים בעת הוצאתם בגלל השינוי בתנאים הסביבתיים. אם כלים לא טופלו היטב הם נוטים להתפורר תוך חודשים ספורים. חומרים אורגניים הם הרגישים ביותר להתפוררות תוך זמן קצר.‏[5] בעת הוצאת הספינה על אביזריה היה העץ שממנו הורכב גוף הספינה רך ושביר ורווי במי ים. גוף הספינה פורק מתחת למים, חלקי העץ הועברו במנשאים מיוחדים למעבדה באוניברסיטת חיפה שם מוינו חלקי העץ השונים והוכנסו לאגנים ממולאים במי ברז במטרה לשטוף אותם ממלחים. לאחר מכן החל תהליך של החדרת החומר המשמר פוליאתילן גליקול (polyethylene glycol, PEG) לתוך העץ במטרה להחליף את המים בשיטה הידועה בשם PEG 100%. בשיטה זו מתרחש תהליך החלפת המים בתאי העץ על ידי חלחול איטי של חומר השימור.‏[6] לאחר החדרת כמות החומר המשמר הרצויה הוצאו הלוחות, נוגבו ושומרו במשך מספר שנים. ככל שחלק העץ היה גדול יותר זמן השימור היה ארוך היותר. תהליך השימור ארך שבע שנים והסתיים בשנת 1996.

חשיבות הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי הספינה אפשר לחוקרים לחקור ולהבין טוב יותר את התפתחות תהליכי הבנייה של ספינות עתיקות. נמצא דמיון לספינות עתיקות אחרות כגון הספינה קירניה, ספינה יוונית מהמאה הרביעית לפנה"ס שנמצאה בצפון קפריסין. חשיבות רבה נודעה להבדלים בין הספינות בגודל, שיטות בנייה. חמרים ואבני נטלה. עוגן העץ שנמצא הוא בעל זרוע אחת, והוא העוגן העתיק השלם הראשון שנמצא מסוג זה. מציאתו בספינה זו אישרה השערה קודמת שעוגן מסוג זה לא היה מוגבל בשימוש לכלי שיט קטנים.

תצוגת הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך הצגת הספינה בפני הציבור, נבנה במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה חדר מיוחד בתוך המוזיאון המותאם להצגת הספינה. הרכבת הספינה מחדש נעשתה על ידי צוות בינלאומי שהגיע לארץ להרכיב את הספינה. הספינה מוצגת ביחד עם מבחר ממצאים מהספינה ביניהם העוגן, כלי העבודה שנמצאו על הספינה, חבלים וכלי חרס. האגף משמש גם כמעבדה חיה וכבית מלאכה ללימודי ספינות עתיקות.

בניית העתק של הספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית הספינה. מימין השדרית של הספינה. צוות הבונים מתייעצים. מימין פרופסור יאקב (יאק) כהנוב)

באמצע חודש אפריל 2014 החלה בניית העתק הספינה. העתק נעשה תוך הקפדה על חומרי הגלם והמידות, תוך שימוש בטכניקות דומות שבה נבנתה הספינה המקורית. בראש הפרויקט עומד פרופסור יעקב כהנוב מהמכון ללימודי ים על שם ליאון רקנטי והחוג לציוויליזציות באוניברסיטת חיפה. ביום 10 ביולי 2014 חגגו בטקס את סיום בניית השדרית. הספינה נבנית מעץ אורן קפריסאי, החיבורים ומספר חלקים נוספים מעץ אלון. עץ האורן נלקח מיערות בצפון הגליל יער דלתון ויער ביריה בתאום עם קק"ל. הבנייה מתוכננת להסתיים לקראת סוף שנת 2015.

בניית הספינה נעשית על ידי צוות מתנדבים וסטודנטים, והיא נעשית במבנה של רשות העתיקות בבית הספר לקציני ים עכו. תקציב הפרויקט הכולל מוערך ב-675,000 דולר והוא כולל גם תקציב תחזוקה בטוח ועגינה של הספינה לאחר השלמתה. הפרויקט ממומן גם מתרומות של גופים שונים כולל תורמים אנונימיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדס סגל, מעקב אחרי שימור הספינה העתיקה (400 לפסה"נ) ממעגן מיכאל, עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2006
  • הדס מור, סימני כלי הנגר בספינה ממעגן מיכאל, ומשמעותם בבנית כלי שיט עתיקים, עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2002
  • עדינה בן זאב, הספינה המקורית ממעגן מיכאל, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2004
  • Linder, Elisha (1992). "Excavating an Ancient Merchantman". Biblical Archaeology Review 18 (6): 24–35. Biblical Archaeology Society. 
  • Rosloff, Jay P. (1991). "A one-armed anchor of c. 400 BCE from the Ma’agan Michael vessel, Israel. A preliminary report". The International Journal of Nautical Archaeology 20 (3): 223–226. 
  • Elisha Linder & Yaakov Kahanov, The Ma'agan Mikhael Ship: The recovery of a 2400 years of merchantman final report, Israel Exploration Soceity, Haifa University, 2003, Vol. I-II

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדינה בן זאב, הספינה המקורית ממעגן מיכאל עבודת מוסמך בחוג לציוויליזציות ימיות, אוניברסיטת חיפה, 2004 , עמוד 1
  2. ^ אלישע לינדר, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמוד 964
  3. ^ הספינה באתר רשות העתיקות
  4. ^ אלישע לינדר, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, עמודים 965-964
  5. ^ אבנר רבן, שיטות סקר, חפירה, רישום, צילום ושימור בארכאולוגיה תת-ימית, קדמוניות 14, 1971, עמודים 42-41
  6. ^ הדס מור, סימני הנגר בספינה ממעגן מיכאל, עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2004, עמוד V