הספק חשמלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הספק חשמלי של מעגל חשמלי הוא כמות האנרגיה החשמלית ליחידת זמן הנכנסת אליו ומומרת בו לצורות אחרות של אנרגיה. רכיבים אלקטרוניים יכולים לאגור אנרגיה חשמלית או להמיר אותה לצורות אחרות של אנרגיה: חום, אור או קרינה אלקטרומגנטית אחרת, ועבודה מכנית. ההספק שצורך רכיב אלקטרוני הוא קצב המרת האנרגיה על ידו, וההספק של מעגל חשמלי הוא קצב זרימת האנרגיה הכוללת לתוך המעגל. ההספק החשמלי הוא מקרה פרטי של ההספק הפיזיקלי, וגם הוא מסומן באות P ונמדד במערכת היחידות הבינלאומית בוואט.

זרם ישר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעגלי זרם ישר, בהם הזרם החשמלי והמתח החשמלי אינם משתנים בזמן, ההספק החשמלי גם הוא קבוע בזמן. ההספק מוגדר כקצב צריכת האנרגיה החשמלית בזמן, ולכן:

 P=\frac{E}{t}

כאשר E היא האנרגיה החשמלית שנצרכה על ידי המעגל בפרק זמן t. האנרגיה החשמלית של יחידת מטען מוגדרת כמכפלת המתח במטען החשמלי:

\, E=qV

מאחר שהזרם החשמלי מוגדר כקצב העברת המטען החשמלי בזמן, ההספק החשמלי הוא:

 P=\frac{E}{t}=\frac{qV}{t}=I \cdot V

כאשר \, V הוא המתח החשמלי בין הדקי המעגל ו-\, I הוא הזרם החשמלי הכולל העובר דרכו.

בהנחה שהמעגל מקיים את חוק אוהם, ניתן לרשום את ההספק כתלות בהתנגדות השקולה של המעגל ובזרם:

 P=I^2 \cdot R \,\!

או במתח:

 P=\frac{V^2}{R}

זרם חילופין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעגלי זרם חילופין, המתח והזרם משתנים מרגע לרגע באופן מחזורי, בדרך כלל בקצב מהיר מאוד. ההספק הרגעי מוגדר כנגזרת האנרגיה החשמלית בזמן:

 P=\frac{dE}{dt}=I(t) \cdot V(t)

אולם לרוב אין צורך בחישוב ההספק הרגעי אלא רק בהספק הממוצע. ניתן לרשום את ההספק הממוצע כתלות בריבוע שורש ממוצע הריבועים של הזרם:

P_\mathrm{avg} = \langle I(t)^2R \rangle = R\langle I(t)^2 \rangle = (I_\mathrm{RMS})^2R\,\!

כלומר ממוצע ה-RMS של הזרם הוא גודל הזרם הקבוע שהיה גורם לאותה צריכת הספק ממוצעת על ידי המעגל. ניתן גם לרשום את ההספק הממוצע כתלות במתח ה-RMS: P_\mathrm{avg} = {(V_\mathrm{RMS})^2\over R}.

מתח החילופין הנפוץ ביותר הוא סינוסי: V=V_0\sin(2\pi ft)\,, ועבורו P_\mathrm{avg} = {V_0^2 \over 2R} = {I_0^2 R \over 2}\,\!. הספק זה אינו תלוי בתדירות המקור f.

הספק מרוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעגלים שבהם מצויים רכיבים אוגרי אנרגיה כגון קבל או סליל השראה, ההתנגדות הכוללת של המעגל מתוארת בעזרת עכבה חשמלית, שהיא גודל מרוכב. בכניסת מתח סינוסית, הזרם במעגל גם הוא סינוסי באותה התדירות, אך בהפרש מופע המסומן \, \phi. כלומר, מתח השיא וזרם השיא מופיעים בזמנים שונים. הפרש המופע \, \phi שווה לפאזה של עכבת המעגל. הערך המוחלט של העכבה, המחושב כסכום גאומטרי של החלק הממשי והחלק המדומה, הוא היחס בין משרעת המתח ומשרעת הזרם, והוא גם קובע את ההספק הכולל הנכנס למעגל.

אם עכבת המעגל היא גודל מדומה טהור (כמו עכבת סליל), הפרש המופע בין המתח והזרם הוא 90°. מתח השיא מתקבל כאשר הזרם הוא אפס, והוא חיובי בחצי המחזור ושלילי בחציו האחר. כיוון זרימת האנרגיה מתהפך באמצע המחזור, כך שסך האנרגיה הזורמת מהמקור למעגל מתאפסת.

במציאות, העכבה של כל מעגל היא גודל מרוכב שמכיל גם גודל ממשי וגם גודל מדומה. סך האנרגיה העוברת בכיוון אחד חלקי זמן המחזור נקרא ההספק הממשי או ההספק האקטיבי. זהו ההספק הנצרך על ידי החלק הממשי של עכבת המעגל והוא מסומן P. ההספק שנובע מהאנרגיה הזורמת במעגל כתוצאה מאנרגיה חשמלית שאגורה ברכיביו וחוזרת חזרה למקור המתח נקרא ההספק העיוור או ההספק הריאקטיבי. זהו ההספק שנובע מהחלק המדומה של עכבת המעגל והוא מסומן Q. סך ההספק שנכנס למעגל מסומן ב-S והוא תלוי בערך המוחלט של עכבת המעגל.

ניתן לייצג את העכבה כווקטור במישור המרוכב. ההספק שנכנס למעגל תלוי בגודל העכבה ובהפרש המופע בין המתח והזרם, ולכן ניתן לייצג אותו כגודל של וקטור שהזווית בינו לבין הציר האופקי היא הפרש המופע \, \phi. ההספק הממשי P הוא וקטור על הציר הממשי, ההספק העיוור Q הוא וקטור על הציר הדמיוני, והסכום שלהם הוא ההספק המרוכב S שהגודל שלו הוא ההספק הכולל הנכנס למעגל. להצגה זו קוראים משולש הספקים, משום שההספק הממשי וההספק העיוור מהווים שתי צלעות של משולש ישר-זווית שהיתר שלו הוא ההספק ההכולל S. חיבור ההספקים שנצרכים על ידי שני מעגלים יהיה חיבור וקטורי של ההספקים הכוללים, שייתן גם את הפרש הפאזה בין המתח לזרם.

משולש ההספקים במעגל זרם חילופין

ניתן לבטא את ההספקים השונים כתלות בזווית \, \phi:

  • ההספק הכולל:
S=I \cdot V \,\!

כאשר V ו-I הם ממוצעי RMS.

  • ההספק הממשי
P=I \cdot V \cdot \cos\phi \,\!
  • ההספק העיוור:
Q=I \cdot V \cdot \sin\phi \,\!

היחס בין ההספק שנצרך על ידי מעגל חשמלי להספק שנכנס אליו הוא \cos\phi \,\!. גודל זה נקרא מקדם ההספק והוא משמש לתיאור יעילות צריכת ההספק במעגל החשמלי.

נתוני הספק[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן נתוני הספק של מכשירים חשמליים נפוצים:

  • מצלמה דיגיטלית: 2.5 - 5 ואט.
  • נורות לד: 3 - 6 ואט.
  • נורות ליבון ביתית: 40 - 150 ואט.
  • נורות לתאורת מגרשי ספורט: 1,000 - 2,000 ואט.
  • מקרר: כ-200 ואט.
  • תנור אפיה: 2,000 - 2,500 ואט.
  • תנור חימום: 600 - 2,500 ואט.
  • מחשב נייח ומסך: 100 - 200 ואט.
  • טלוויזיה: 40 - 150 ואט.
  • צריכה של דירת 4 חדרים ממוצעת בשעות השיא: 10,000 ואט.
  • שיא הצריכה של מדינת ישראל בשנת 2012: 11,700,000,000 ואט (11,700 מגה-ואט).