הספריות הנשיאותיות בארצות הברית
הספריות הנשיאותיות בארצות הברית (באנגלית: Presidential Libraries) הן מערכת של 15 מוסדות, שהוקמו על מנת לשמר ולשמש כארכיון עבור כל המסמכים, הרשומות, האוספים והחומר ההיסטורי הקשורים בנשיאותם של נשיאי ארצות הברית, החל בנשיא השלושים ואחד הרברט הובר. ככאלו הן שונות מספריות על פי מובנו המודרני של מושג זה. הספריות מנוהלות על ידי משרד הספריות הנשיאותיות, שהוא חלק מהארכיון הלאומי של ארצות הברית (NARA).
ספריות נוספות, שאינן כפופות למנהל הארכיונים והרשומות הלאומי, הוקמו לשם שימור הרשומות והפריטים הנוגעים לנשיאותם של שמונה נשיאים נוספים, והן מופעלות על ידי גופים אחרים.
תולדות הקמת הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודם להקמת הספריות הנשיאותיות טיפלו נשיאי ארצות הברית ויורשיהם לאחר סיום כהונתם במסמכים הנשיאותיים שנאספו. רבים מאוספי מסמכים אלו שמורים כיום בידי ספריית הקונגרס, אך מסמכים רבים מצויים כיום בספריות, בידי אגודות היסטוריות ובאוספים פרטיים. מסמכים רבים אחרים אבדו או הושמדו במכוון.
ראשיתן של הספריות הנשיאותיות הייתה ב-1939, כאשר הנשיא רוזוולט תרם את מסמכיו האישיים והנשיאותיים לממשל הפדרלי, וביקש כי הארכיון הלאומי (National Archives) יטפל בהם וינהל ספרייה שתוקם לשם אחזקתם. לשם כך גם ציווה רוזוולט לממשלה הפדרלית חלק מאחוזתו במדינת ניו יורק, והכל מתוך המחשבה כי המסמכים הנשיאותיים הם חלק מן המורשת הנשיאותית וכי יש להעמידם לעיון הציבור. ידידים של רוזוולט אספו כספים פרטיים לשם הקמת הספרייה. ב-1950 החליט גם יורשו, הנשיא טרומן, לשמר את המסמכים הנשיאותיים מכהונתו במסגרת ספרייה.
ב-1955 חוקק הקונגרס את חוק הספריות הנשיאותיות, שעל פיו הוקמו מאז הספריות מכספים פרטיים שגויסו כתרומות, אך נמסרו לממשל הפדרלי על מנת שינהלן (ב-1986 שונה החוק כך שנדרש כי מקצת הוצאות ההפעלה יכוסו מתרומות פרטיות).
בשנת 1978 נחקק חוק הרשומות הנשיאותיות, אשר קבע כי רשומות אלו, המתעדות את פעולתם של הנשיא וממשלו, הן רכוש הממשל האמריקני. היה זה שינוי יסודי של התפיסה שררה עד אז, שלפיה היו הרשומות שיצרו הנשיא המכהן ואנשי הסגל שלו רכושו האישי של הנשיא, והוא היה זכאי לקחתם עמו כאשר סיים את כהונתו. על פי השיטה החדשה מועברות הרשומות עם סיום כהונתו של הנשיא למשמורת ולטיפול הארכיון הלאומי, עד אשר תיבנה הספרייה הנשיאותית על שמו, תועבר לידי הממשל הפדרלי והמסמכים יועברו אליה. עם זאת, לא כל הספריות הנשיאותיות הפדרליות נפתחו סמוך לאחר סיום כהונת הנשיאים. כך, רשומות של ממשל הנשיא ניקסון נשמרו במדינת מרילנד על ידי אגודה פרטית. רק ב-2004 הוחלט להקים ספרייה נשיאותית על שמו בקליפורניה, והיא קיבלה את הרשומות ממרילנד ונפתחה בשנת 2007.
הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערך הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלו הספריות הנשיאותיות שהוקמו והכפופות למנהל הארכיונים והרשומות הלאומי, על פי הנשיא שעל שמו הוקמו ומיקומן:
.jpg)
בנוסף הוקמו ספריות לשימור חומר ההיסטורי הנוגע לנשיאותם של שמונה נשיאים אחרים, והן מנוהלות על ידי גופים שונים - שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, שלטונות של מדינות בארצות הברית וגופים פרטיים:
- ג'ורג' וושינגטון – מאונט ורנון, וירג'יניה
- ג'ון קווינסי אדמס – קווינסי, מסצ'וסטס
- אברהם לינקולן – ספרינגפילד, אילינוי
- יוליסס ס. גרנט – סטארקוויל, מיסיסיפי
- רתרפורד הייז – פרימונט, אוהיו
- ויליאם מקינלי – קאנטון, אוהיו
- וודרו וילסון – סטונטון, וירג'יניה
- קלווין קולידג' – נורת'המפטון, מסצ'וסטס.
בעיר בילוקסי שבמיסיסיפי שוכנת הספרייה הנשיאותית על שם ג'פרסון דייוויס, שהיה נשיא הקונפדרציה של מדינות הדרום במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. זוהי כמובן איננה ספרייה נשיאותית של ארצות הברית.
אוספי הספריות ופעילותן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספי שלוש עשרה הספריות הנשיאותיות והמוזיאונים הפועלים בצמוד לחלק מהן[1] כוללים למעלה מ-400 מיליון דפי מסמכים, כ-10 מיליון תמונות, כ-5,000 קילומטרים של סרטי צילום, 100 אלף שעות של הקלטות וידאו ואודיו וכחצי מיליון פריטים נוספים. ככאלו הן מהוות מקורות מידע חשובים למחקר על נשיאות ארצות הברית.
אוספי הספריות כוללים גם פריטים יוצאי דופן, כמו מטוס קרב מדגם F-14 וכלי טיס ששימשו את הנשיאים – מסוק של חיל הנחתים ומטוס הנשיא (אייר פורס 1) ששירת אותם בשנים 1973–2001.
הפריטים באוספי הספריות כוללים כאלו שנוצרו ונאספו במהלך כהונות הנשיאים, אך גם לפניהן, כולל מזכרות משפחתיות ואוספים שנאספו על ידי הנשיא ובני משפחתו, חומרים ממסעות הבחירות שלהם ומתנות – חלקן יקרות ערך – שניתנו להם על ידי אזרחי ארצות הברית ואזרחי חוץ. כך, בספרייה על שם רוזוולט קיים חומר הנוגע לכהונתו כמושל מדינת ניו יורק ובספרייה על שם אייזנהאואר מצוי חומר הנוגע לקריירה הצבאית שלו.
אוספי הספריות כוללים גם פריטים אישיים והיסטוריים שנתרמו להן על ידי אישים שהיו קשורים לנשיאים, כמו מזכירי מחלקות הממשל הפדרלי ששירתו תחת אותו נשיא, יועצים פוליטיים ושליחים דיפלומטיים שלו וכן ידידים אישיים.
חלק מן הספריות עורכות הקלטות של זכרונות של אישים שונים, לשם יצירת אוסף של היסטוריה בעל פה (Oral History) במסגרתן.
בנוסף להעמדת הפריטים שבהן לעיון הציבור מקיימות הספריות תוכניות פעילות ציבוריות שונות.
קבורת הנשיאים במתחמי הספריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמונה מן הנשיאים שספריות נשיאותיות הוקמו על שמם נקברו בתחומיהן על פי בקשתם. הנשיאים קנדי, ג'ונסון ופורד נקברו באתרים אחרים. גם הנשיאים קרטר ובוש הבן הורו שלאחר מותם הם ייקברו באתרים אחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספריות הנשיאותיות, באתר מנהל הארכיונים והרשומות הלאומי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הספרייה והמוזיאון על שם הנשיא פורד ממוקמים בנפרד, בשני אתרים שונים במדינת מישיגן.
