הספרייה האמברוזיאנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הספרייה האמברוזיאנית
Biblioteca Ambrosiana 2010.jpg
מיקום מילאנו
קואורדינטות 45°27′47″N 9°11′7″E
תאריך יסוד 8 בדצמבר 1609
אתר http://www.ambrosiana.eu

הספרייה האמברוזיאניתאיטלקית: Biblioteca Ambrosiana, מילולית: הספרייה על שם אמברוזיוס הקדוש, פטרון העיר מילאנו) היא ספרייה היסטורית במילאנו. הספרייה נפתחה ב-8 בדצמבר (יום הקדוש אמברוזיוס) 1609 והייתה הספרייה הציבורית השנייה בעולם (לאחר הספרייה הבודליינית באוקספורד) שהייתה פתוחה לציבור המלומדים (ולא במסגרת מנזר או חצר מלכות).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה הוקמה ביוזמתו של הקרדינל הישועי פדריקו בורומאו. לפתיחת הספרייה קדמו מספר שנים בהן שלח בורומאו שליחים ללקט ספרים וכתבי יד עתיקים מרחבי העולם. שליחיו יצאו לאיטליה, צרפת, ספרד, גרמניה, יוון, "סוריה הגדולה" (כולל ארץ ישראל) ומצרים והונחו לרכוש ספרים ומגילות בעברית, ערבית, יוונית עתיקה, לטינית, אשורית, געז ועוד. בין השליחים המלקטים היו הצנזור המומר, דומניקו ג'רוזלימיטנו, שנשלח לאסוף כתבי יד עבריים בקורפו; אנטוניו סאלאמציו (Antonio Salamazio) שנשלח ליוון, קושטא וארץ ישראל; אנטוניו גיגי (Antonio Giggi) שאסף כתבי יד בערבית ובפרסית; ופטרו פאוליני בוסקה (Petri Pauli Boschae), שהיה הספרן הראשון של הספרייה. רוב השליחים התמנו לאחר חזרתם משליחותם לדוקטורים בקולג' של הספרייה ועסקו בניהול, מחקר ותיעוד של האוסף שלהם, משרה שכללה גם פרשנות וצנזורה לחלק מהספרים. לצד הקולג' הקים בורומאו מכון טיפוגרפי להדפסת מחקרי הדוקטורים והנזירים.

מדפי הספרים כיסו את הקירות, עיצוב יוצא דופן בתקופה בה כוסו קירות הספריות בפרסקאות והספרים עצמם היו טמונים במדפים נסתרים.

עם פתיחתה היו בספרייה 30,000 ספרים ו-15,000 כתבי יד ובקולג' שלה כיהנו תשעה דוקטורים.

הספרייה הגידלה את אוספיה באופן קבוע והתפרשה גם לתחום הרישום. כך נרכש האוסף Codex Atlanticus, המכיל למעלה מ-1,000 רישומים מאת לאונרדו דה וינצ'י. כיום כולל אוסף הרישומים מעל 12,000 רישומים מאת אמנים אירופאים מן המאה ה-14 ועד המאה ה-19.

הספרייה הפכה למקום מפורסם לעלייה לרגל של מלומדים. ב-15 באוקטובר 1816 ביקר בה המשורר האנגלי לורד ביירון. הוא קרא באולם הקריאה בספרייה את חליפת המכתבים בין לוקרציה בורג'ה ופייטרו במבו והגדיר אותם כ"מכתבי האהבה היפים ביותר בעולם"[1]. ב-12 בספטמבר 1840 ביקרה בספרייה ידידתו, מרי שלי.

מאוצרות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]