הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי
Tau centeral library.JPG
חזית הספרייה
מידע על המבנה
כתובת תל אביב
מדינה ישראל
נחנך 1968
ארכיטקט שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון
בעלים אוניברסיטת תל אביב
שימוש ספריה
קואורדינטות 32°06′51″N 34°48′16″E / 32.11417°N 34.80444°E / 32.11417; 34.80444קואורדינטות: 32°06′51″N 34°48′16″E / 32.11417°N 34.80444°E / 32.11417; 34.80444
אתר הספרייה
פנים אולם טיפוסי בספרייה, 8/09
החצר הפנימית בספרייה, 8/09

הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי היא הספרייה הגדולה מבין הספריות באוניברסיטת תל אביב, ואחת הספריות הגדולות בישראל.

הספרייה נוסדה בשנת 1954 ועברה לקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב בשנת 1968. רוב האוסף עוסק בתחומי מדעי הרוח והאומנות, והוא שוכן בבנין ע"ש אליאס סוראסקי שנבנה לפי תוכניות של האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון. בבנין זה שמורים גם "הארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה", "הארכיון הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה" ("ארכיון התיאטרון") ו"הארכיון למוזיקה ישראלית". בשנת 1984 נבנה מצפון למבנה הראשי מבנה דומה וקטן יותר הקרוי על שם גרוס, ובו שמור אוסף וינר וכן אוספים נוספים. ברחבי הקמפוס מפוזרים אוספים נוספים וספריות בנות הכפופים לספרייה המרכזית.

האוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על החומר בתחומי מדעי הרוח והאומנויות, כולל האוסף נושאים נבחרים בתחום מדעי החברה ובנושאים בינתחומיים דוגמת "תולדות המדעים", "לימודי נשים ומיגדר" ו"לימודים קוגניטיביים". סך הכל מקיף האוסף כמיליון כרכים ספריים ולא ספריים. למעלה ממחצית החומר כתוב באנגלית, כ-15% בשפה העברית והיתר בשפות אחרות. רוב האוסף מסודר באולמות הקריאה המשתרעים על פני שלוש קומות המבנה, ורובו נגיש למבקרי הספרייה ("שיטת המדף הפתוח"). שיטת המיון העיקרית בספרייה היא שיטת דיואי העשרונית, ורוב האוסף מקוטלג וממוחשב בתוכנת אלף המקוונת. לצד הקטלוג הממוחשב נמצא עדיין קטלוג הכרטיסים הידני, הכולל את החומר הלא ממוחשב.

שירותי קוראים ושירותים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרייה למעלה מ-80 עמדות מחשב לחיפוש קטלוגי ולעיון במאגרי מידע מקומיים ומקוונים, ובמקום ניתנים גם שירותי צילום מסמכים, סריקה והדפסה וכן צריבת תקליטורים. בבנין מופעל שירות גלישה אלחוטית באינטרנט. בקומת הכניסה לספרייה מתקיימות תערוכות שונות, וכן מתקיימות בה מכירות עודפים של ספרי הספרייה.

הספרייה מבצעת בעצמה את תהליכי הרכש, המיון והקיטלוג של האוסף, ואת הכנתו לקראת הכנסתו לספרייה (מדבקות ברקוד, אמצעים למניעת גניבה וכו'). הספרייה מעניקה את השירותים הטכניים האלה גם לספריות הבנות שלה, ולמספר מכוני מחקר ויחידות נוספות ברחבי האוניברסיטה.

ספריות בנות ואוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריות בנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספריית בית הספר למוזיקה ע"ש יוסף בוכמן וזובין מהטה.
  • ספריית בית הספר לארכיטקטורה ע"ש דוד עזריאלי.
  • הספרייה לארכאולוגיה.
  • הספרייה לגאוגרפיה הכוללת את ספריית המפות ע"ש סגן מיכה גרנית.
  • "ספריית מהלמן" - הספרייה מבוססת על אוסף ד"ר ישראל מהלמן, שבו יותר מ-100,000 כותרים בתחומי מדעי היהדות, תולדות עם ישראל וארץ ישראל.

אוספים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריית וינר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה

בניין ספריית וינר ע"ש גרוס נבנה בשנת 1984 במטרה לאחסן את "אוסף וינר" העוסק בגרמניה הנאצית, תולדות אירופה במהלך מלחמות העולם וביניהן, קהילות יהודיות באירופה, השואה, וכן באנטישמיות ובפשיזם ברחבי העולם.

תחילתו של האוסף בשנת 1933, כאשר אלפרד וינר, עיתונאי וחוקר יהודי שנמלט מגרמניה הנאצית לאמסטרדם, צפה את הסכנה הגלומה בנאציזם, והקדיש את חייו לתיעוד התופעה. וינר ייסד באמסטרדם את "המשרד היהודי המרכזי למידע" (Jewish Central Information Office או JCIO) שהיה לימים לאוסף הקרוי על שמו. ב-1939 הועבר החומר ללונדון ובמשך שנות מלחמת העולם השנייה הוא שימש, בין היתר, את ממשלות בעלות הברית ואת תעמולת הנגד של ה-BBC. לאחר המלחמה נעשה שימוש בחומר שבאוסף לשם ניהולם של משפטי נירנברג וכן לצרכים לימודיים ועיתונאיים. האוסף המשיך והתרחב בשנים אלה, ווינר המשיך וניהל אותו עד מותו ב-1964. בשנת 1980 הועבר האוסף לאוניברסיטת תל אביב ושוכן בבנין הספרייה המרכזית. בד בבד החל נבנה עבורו מבנה ייעודי בצמוד מצפון למבנה המרכזי של הספרייה. מבנה זה נחנך בשנת 1984 אך בהיותו בנוי בשיטת פל קל, הגישה אליו לקהל הרחב נאסרה לאחר אסון ורסאי. עם זאת האוסף עצמו נותר נגיש לקהל באמצעות ספרנים, עד שב-17 באוקטובר 2010 נפתח הבניין מחדש לאחר תקופת שיפוצים וכעת הוא נגיש לקהל.

מפת אוניברסיטת תל אביב
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
מרכז הירידים והקונגרסים בישראל הדרייב אין המרכז לטכנולוגיה חינוכית הטלוויזיה החינוכית הגנים הבוטניים הגן הזואולוגי שייח' מוניס שדרות קק"ל מחלף קק"ל טיילת המדע הבית הירוק הפקולטה להנדסה בית הספר לעבודה סוציאלית בית הספר לכלכלה אודיטוריום סמולרש הפקולטה למשפטים בית הכנסת צימבליסטה הפקולטה לניהול הפקולטה למדעים מדויקים בית התפוצות הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ספריית וינר הפקולטה לרפואה מסוף האוניברסיטה מרכז עלית לספורט הפקולטה לאמנויות הגלריה האוניברסיטאית כיכר אנטין בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הפקולטה למדעי החברה המכון למחקרי ביטחון לאומי מכון התקנים הישראלי אפקה נווה אביבים רמת אביב רחוב חיים לבנון מסילת הירקון מסילת החוף נתיבי איילוןMap TAU.png
אודות התמונה

כיום מונה האוסף כ-150,000 ספרים, עבודות מחקר, כתבי עת וכרזות, ולמעלה ממיליון ידיעות עיתונאיות, ראיונות וזכרונות שלא פורסמו. כ-40,000 מסמכים עוסקים במשפטי נירנברג, וכן כולל האוסף מהדורות של הפרוטוקולים של זקני ציון ומידע אודותיהם, תיקים אודות פושעי מלחמה, מסמכים אודות הפתרון הסופי שנלקחו מרישומי הגסטאפו, משרד החוץ הנאצי ומשרד הרייכקנצלר. באוסף 500 מיקרופילם ומיקרופישים והוא מנוי על 300 כתבי עת. במבנה שנבנה עבור האוסף מתקיימים כנסים, הרצאות וסמינרים בנושאים רלוונטיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]