הסרט הערבי של יום שישי

הסרט הערבי של יום שישי הייתה תופעת קאלט ישראלית שנמשכה כשלושה עשורים, משנת 1968 ועד שנות ה-90.

מדי ערב שבת שידרה הטלוויזיה הישראלית (לימים הערוץ הראשון) סרט קולנוע מצרי, ומשבצת שידור זו זכתה לפופולריות ניכרת וחוצת-מגזרים.

היסטוריה ומאפיינים

שידורי הסרט הערבי החלו עם השקת השידורים הסדירים של הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968 – כשנה לאחר מלחמת ששת הימים, שבה נלחמה ישראל בשלוש מארבע שכנותיה הערביות – ונמשכו לאורך מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, בתקופה שהעולם הערבי בכללותו נחשב בישראל כאויב (ומצדו גילה יחס עוין כלפי המדינה היהודית) ואלמנטים מתרבויות ערב נחשבו ככלל (ובוודאי בזרם המרכזי) כנחותים ודחויים. חרף זאת, רצועה זו זכתה לפופולריות רבה בקרב כל הקבוצות בישראל, והצפייה בסרט הערבי הפכה למעין טקס משפחתי קבוע, מדורת שבט. עם זאת, היחס אליה היה כאל תופעה פולקלוריסטית שאין לקחת ברצינות רבה. שידורי סרטי הקולנוע הערביים, מדי שבוע בערב שבת, נמשכו כשלושה עשורים. ב-1974 נוספו לסרטים כתוביות בעברית.

סרטי הקולנוע ששודרו התאפיינו בגוון מלודרמטי ניכר (מקביל במידה חלקית לז'אנר סרטי הבורקס שהיה נפוץ בקולנוע הישראלי באותה תקופה). יורם פריד תיאר ב"מעריב" קונבנציה קולנועית זו:

"ליל שבת, השעה 6.00. פותחים את המכשיר ואחרי קיצור החדשות בערבית מתחיל הסרט הערבי עם תרגום עברי בגופו. שבוע שבוע.

אנו מכירים כבר את השחקנים. הגבר, המאהב המקצוען, יפה תואר, משופם ובדרך-כלל אקדמאי – רופא, עורך-דין, "מוהנדס" (מהנדס), או עורך עיתון. הצעיר, נחמד וחביב ולעומתו היריב מושחת עד ליסוד.

וביניהם האשה. טיפוס א' – סקסית, משועממת ומוזנחת, טיפוס ב' – רקדנית בטן במועדון לילה, טיפוס ג' – תלמידת תיכון המאוהבת באקדמאי ואילו הטיפוס הצעיר אוהב אותה מבלי שהיא שמה לבה.

מדמויות אלה ניתן להרכיב שורה אין-סופית של דראמות משפחתיות, טרגדיות קורעות לב המסתיימות ברוב המקרים בהפי-אנד. אך אין לוותר על אחד מאלה: מחלה אנושה של אחת הדמויות המרכזיות (לרוב שחפת), תאונת דרכים קטלנית בה הגיבור נהרג, משותק ומתעוור, טעויות בדבר בגידה מדומה, אהבה במה שמתברר במשך הזמן שהם אח ואחות או אם ובן מבלי לדעת, כשהאב הוא "Deus Ex Machina".

אחר פותרים את החידה. הסוג הבלתי מתאים מתיר קשריו. בוגר מתחתן עם בוגרת, הצעיר עם הצעירה והכל במקומו.

לעיתים, מופיע גם מצחיקן משגע – שעצם הופעתו מבהירה לנו שמדובר בקומדיה, לעיתים בלשית עם הרבה שוטרים שנעים במיבנים של תרגול סדר תוך המון הצדעות.

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הוחלט ברשות השידור להעביר את שידור הסרט הערבי מהבמה המרכזית של ערוץ 1 לערוץ צדדי יותר, ערוץ 33, בו שודרו עד לסגירת רשות השידור ופתיחתו של תאגיד השידור הישראלי ב-15 במאי 2017 סרטים מצריים משנות ה-40 של המאה ה-20 ועד לשנות האלפיים אך לפי בקשה מיוחדת שידורי הסרט הערבי חזרו לשדר גם בערוץ מַכַּאן 33 (בערבית) של תאגיד השידור הישראלי, הפעם הסרט משודר ביום שבת בצהריים.

התייחסויות בתרבות

• במסגרת תוכנית הבידור "זהו זה!" הופק ב-1986 פרק שהיה גרסה פארודית של הסרט הערבי, ואשר הפך לאחד הפרקים הפופולריים ביותר בסדרה.
• להקת פנצ'ר הקדישה לרצועת הסרטים הערביים את השיר "סרט יום שישי" (מילים: דידי הררי, לחן: אורי לשמן).
• הקומיקאי גיל קופטש זכה לחשיפה טלוויזיונית ראשונה כשהגיש את פינת הסרט הערבי בתוכנית "שישי חי" בראשית ימי ערוץ 2 המסחרי ב-1993.
• בשנת 2015 הוציא הראפר הישראלי טונה שיר מחווה לתרבות בשם "סרט ערבי".

מחקר

בשנת 2015 יצא סרט דוקומנטרי של אייל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני בשם "סרט ערבית", המתאר את התופעה.

לקריאה נוספת

• גיורא גודמן, "הצנזורה על סרטי קולנוע ערביים במדינת ישראל, 1967-1948", עיונים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, כרך 39 (2023), מכון בן גוריון לחקר הציונות, 2023, עמ' 199–224.

קישורים חיצוניים

• יוסי ביילין, חוויה אוריינטלית, דבר, 4 באפריל 1974
• שמעון פרנס, הסרט הערבי, סרטון באתר יוטיוב, "חלום לים התיכון", הטלוויזיה החינוכית, 30 במאי 2012 (שיחה עם אייל שגיא)
• מרב יודילוביץ', שובו של הסרט הערבי, באתר ynet, 23 במאי 2010
• אילן לוקאץ', ‏הסרט הערבי - האירוע המכונן של ימי שישי, באתר ‏מאקו‏, 15 במאי 2015
• עופר מתן, אייל שגיא ביזאווי ושרה צפרוני על סרטם "סרט ערבית", Time Out ישראל, 3 ביוני 2015
• טלי קיים‏, יא איבני, יא באבא: "סרט ערבית" נוגע בנוסטלגיה ולא יותר, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2015

בתרבות:

• סרט ערבי, סרטון באתר יוטיוב, זהו זה!, הטלוויזיה הישראלית, 1986
• הסרט הערבי מגיע לאינטרנט בגרסת הדאחקה בבלוג “רגעי הזהב של הטלוויזיה המצרית, רי-ויזיטד”, חדר 404, 9 באפריל 2012