הסתדרות הרוקחים בישראל-ענף בתי מרקחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מה שטוב כדף "אודות" עדיין אינו ערך אנציקלופדי. למשל אין חשיבות לפרטי החלוקה הפנימית למחוזות. יש להבחין בין מטרות (שחשיבותן משנית עבורנו) לפעילות ממשית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל העמותה

הסתדרות הרוקחים בישראל – ענף בתי המרקחת להלן "הסתדרות הרוקחים" (במתכונתה הנוכחית שעוצבה בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20) היא עמותה המאגדת בעלי בתי מרקחת פרטיים בישראל ומונה כ-500 חברים. אופי העמותה הוא אל-לאומי ואל-מפלגתי. העמותה קיימת בתצורות התארגנות שונות כמאה שנה, מעת שהחלו רוקחים בארץ ישראל להתארגן בתחילת המאה ה-19 לעבודה משותפת וטיפול מאורגן בעניינים הכלכליים, המדעיים והרוחניים של מקצוע הרוקחות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתדרות הרוקחים קיימת כמאה שנה ומאגדת את בעלי בתי המרקחת בישראל. בשנות העשרים של המאה ה-20 התקיימו זו לצד זו "אגודת הרוקחים" ו"אגודת העובדים בבתי המרקחת"‏[1]. הסתדרות הרוקחים קבעה את שעות פתיחת בתי המרקחת ואת תורנויות בתי המרקחת בשעות הלילה‏[2]. בוועידה בחיפה בשנת 1929 ביקשה הסתדרות הרוקחים לקבוע מחירים אחידים לתרופות ולאסור על תחרות בין בתי המרקחת כדי לא לפגוע באיכות המקצוע‏[3]. נושא קביעת המחירים עורר פולמוס רחב בעיתוני התקופה‏[4]. בשנת 1935 התאגדו עובדי בתי המרקחת כענף באגודת עובדי הרפואה‏[5]. באוקטובר 1938 אישרה ממשלת המנדט הבריטי את "הסתדרות הרוקחים המוסמכים העברים בארץ ישראל" שבה יכולים להיות חברים רוקחים מוסמכים ובוגרי בתי ספר לרוקחות‏[6].

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה מורכבת משלושה סניפים במעמד של עמותות אזוריות:

המוסדות המרכזיים של העמותה מורכבים מחברים הנבחרים בבחירות דמוקרטיות. הגוף המרכזי הנבחר, המהווה את המרכז הארצי של העמותה, הוא "הוועדה המרכזית" הכוללת 16 חברים לפי מפתח יחסי של החברים בסניפים האזוריים. בראש העמותה עומד יושב ראש הנבחר אחת לשנתיים על ידי ועידה כללית של נציגי חברי העמותה. נכון ל-2009 מכהן כיו"ר העמותה הרוקח דוד פפו. הוועדה המרכזית בוחרת מקרבה ועדות משנה (ועדת כספים, ועדת אתיקה מקצועית, ועדה מדעית-מקצועית, ועדה לקשרי חו"ל, ועדת רפואה משלימה, ועדה לנושאים כלכליים-מסחריים, ועדת מחשוב וועדת נהלים) וכן נציב פניות הציבור, ואנשי קשר למוסדות אקדמאים – ביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. כמו כן ממנה הוועדה המרכזית מנכ"ל שכיר לצורך ניהולה השוטף של העמותה. נכון ל-2009 משמש כמנהל כללי תא"ל במיל' יוסי שניר, המשמש במקביל גם מנכ"ל "חברת הרוקחים לפעילות כלכלית בע"מ". חברה זו פועלת לצד העמותה על מנת לאפשר טיפול מאורגן בעניינים כלכליים בצורה נאותה, על פי אמות מידה כלכליות-עסקיות. בין פעולותיה הכלכליות: שותפות בחברת מחשוב המספקת שירותי תוכנה וחומרה לבתי המרקחת, רכישות מרוכזות של טובין ושירותים לכל בתי המרקחת ושיתופי פעולה עסקיים המשרתים את הרוקחים הקהילתיים. הוועדה המרכזית והנהלת הסתדרות הרוקחים מקיימות קשר שוטף עם חברי העמותה באמצעות דוא"ל, דיוור ישיר ועוד.

מטרות ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות העיקריות של עמותת "הסתדרות הרוקחים" נגזרות מתקנון העמותה.

  1. להציע הצעות לממשלה לשיפור או לשינוי דיני הרוקחות לטובת הרוקח ומקצוע הרוקחות ולמנוע חקיקה העלולה לפגוע ברוקחים וברוקחות.
  2. לשמור על זכויותיהם החוקיות של הרוקחים.
  3. לספק לרוקחים הגנה משפטית במקרים הנוגעים לכלל הרוקחים.
  4. לפעול לקידום המקצועי של הרוקחים ולקידום הרוקחות בישראל.
  5. להוציא לאור ספרים, בטאונים והנחיות מקצועיות בנושא רוקחות.
  6. לייצג את ציבור הרוקחים בישראל ובחו"ל בעניינים תרבותיים, מקצועיים ומדעיים.
  7. לקשור קשרים כלכליים ומקצועיים עם גופים מקצועיים, כלכליים ותרבותיים בארץ ובחו"ל ועם ספקי שירותים בתחום הביטוח, המחשוב ועוד.
  8. לייצג את חברי העמותה מול חברות הפרמצבטיקה וספקי התרופות בנושאים הקשורים לאיכות המוצרים והשירות ובנושאים כלכליים.
  9. ליזום ולקיים תערוכות וכנסים מקצועיים.
  10. לייצג את חברי העמותה מול קופות החולים במטרה לכרות הסכמים כלליים להספקת תרופות למבוטחי הקופה ולשמירה על זכויותיהם של הרוקחים.
  11. לעשות כל דבר שבכוחו לקדם את קרן הרוקחות, לשפר את מצבו של הרוקח ולהסיר כל אי הבנה בינו ובין הקהל ובין כל מוסד ציבורי.

אחת ממטרותיה המרכזיות של העמותה כיום היא ליזום ולהוביל שינויים מקצועיים, משפטיים, כלכליים ואחרים על מנת לסייע לרוקחים להתמודד עם השינויים במקצוע הרוקחות – מהתמקדות במוצר (בתרופה) להתמקדות בחולה. בד בבד עם השינוי במקצוע הרוקחות מתחולל בישראל שינוי מתמשך לרעה במעמדו הכלכלי של הרוקח הקהילתי הפרטי וזאת בשל מדיניות מכוונת של הממשלה הנתמכת לא אחת על ידי גורמים כלכליים אינטרסנטיים. בשל כך "הסתדרות הרוקחים" נתונה מזה שנים בסדרה ארוכה של מאבקים מול גורמים ממשלתיים, קופות החולים ולעתים גם חברות תרופות. תכליתם של המאבקים הללו הם בראש ובראשונה למנוע פגיעה מקצועית או כלכלית ברוקחים חברי העמותה ולשמור על זכויותיהם החוקיות ומעמדם המקצועי והכלכלי של הרוקחים.

"הסתדרות הרוקחים" מוציאה לאור רבעון מקצועי "הרבעון הישראלי לרוקחות" המופץ לכל הרוקחים בישראל במגזרים השונים (באקדמיה, בתעשייה, בבתי חולים ובקהילה). כמו כן הוועדה המדעית-מקצועית של הסתדרות הרוקחים מפרסמת לחברי העמותה באורח שוטף דפי מידע מדעיים ומקצועיים בתחום הרוקחות.

מעמד מקצועי וקשרים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להסתדרות הרוקחים מעמד מקצועי מרכזי בארץ ובחו"ל ונציגיה משולבים במועצת הבריאות בישראל (הגוף העליון המפקח על שירותי הבריאות הציבוריים בישראל) ובוועדות מקצועיות העוסקות בתחום בריאות הציבור בכלל ומקצוע הרוקחות בפרט. בתחילת שנות האלפיים כיהנו שני נציגים בכירים של "הסתדרות הרוקחים" בתפקידים בכירים ומרכזיים ב"פדרציה הבינלאומית של הרוקחים" (F.I.P - International Pharmaceutical Federation) המקושרת לארגון הבריאות העולמי: מר הווארד רייס כיהן בשתי קדנציות כסגן נשיא F.I.P ומר אבי מושנזון כיהן כנשיא סקציית הרוקחות הקהילתית. בהתחשב במצבה המדיני של ישראל בעולם באותה עת, בחירת נציגי "הסתדרות הרוקחים" לתפקידים כה בכירים וחשובים הייתה תעודת כבוד למדינת ישראל ואות הוקרה והערכה למערכת הבריאות בישראל בכלל ולמעמד המקצועי של הרוקחים בישראל בפרט. מערכות היחסים בין הרוקחים לציבור הנזקק לשירותיהם, בין הרוקחים לגורמים אחרים העוסקים בבריאות הציבור (רופאים, אחיות וכיוצא בזה) ובין הרוקחים לקהילה ולחברה בישראל מושתתות על הקוד האתי לרוקחים שפרסמה הפדרציה הבינלאומית של הרוקחים והותאם למציאות בישראל על ידי הסתדרות הרוקחים בישראל וארגון רוקחות בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשביתה בבית המרקחת מלכין, דבר, 21 באוגוסט 1925
  2. ^ שרות בתי המרקחת, דבר, 15 באוגוסט 1928
  3. ^ עסקי בתי מרקחת בארץ, דבר, 27 במרץ 1929
  4. ^ י. קרני-רוגינסקי, לשאלת תעריף קבוע בבתי מרקחת, דבר, 17 באפריל 1929
    ו.י.א, לשאלת התעריף בבתי המרקחת, דבר, 00306, 6 באוקטובר 2014
  5. ^ ארגון עובדי בתי המרקחת, דבר, 6 בפברואר 1935
  6. ^ בהסתדרות הרוקחים, דבר, 30 באוקטובר 1938