העורב (פואמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העורב, איור מאת ג'ון טניאל

הָעוֹרֵבאנגלית: The Raven) היא פואמה גותית מאת המשורר האמריקני אדגר אלן פו, שפורסמה לראשונה בינואר 1845. הפואמה ידועה במוזיקליות שלה, במצלול הייחודי ובאווירת האימים והכישוף שלה. במרכז הפואמה מפגש בין אדם שאיבד את אהובתו ובין עורב מדבר הפורץ לביתו דרך החלון ומתיישב על פסלה של אתנה שמעל הדלת. האיש מדבר עם העורב, וזה בתגובה עונה לו רק מילה אחת בכל פעם: Nevermore (מילולית: "לא עוד", תורגם לעברית על ידי ז'בוטינסקי "אל עַד-אֵין-דוֹר").

עלילת הפואמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המספר חסר-השם יושב בביתו בליל דצמבר קר, ונזכר באהובתו שמתה, לנור. לפתע הוא שומע דפיקות מכיוון הדלת. הוא חושב שזהו אורח ופותח את הדלת, אך אינו רואה איש. הדפיקות חוזרות, והפעם מכיוון החלון. כאשר המספר ניגש לפתוח את החלון נכנס דרכו עורב שחור, המתיישב על פסל האלה היוונית אתנה שמעל הדלת. המספר מתפעל מהדרו האפל של העורב ומהתנהגותו האצילית, ושואל אותו לשמו. על כך עונה העורב: Nevermore. המספר רואה בכך סימן, ומתחיל לדבר עם העורב, כאילו היה ידידו. הוא שואל אותו שאלות, כמו האם הוא מתכוון ללכת ממנו, כפי שעשו כל ידידיו והאם עוד יזכה לאהוב. העורב רק חוזר על המילה Nevermore. המספר מתרגז על העורב וצועק עליו שיסתלק מביתו, אך העורב לא מש ממקומו, עד להתמוטטותו של המספר על הרצפה.

מבנה הפואמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפואמה מורכבת מ-18 בתים, שכל אחד מהם בנוי משש שורות. באופן כללי המבנה בשיר הוא של אוקטמטר טרוכאי – שמונה רגליים טרוכאיות בכל שורה, כשבכל שורה ההברה הראשונה מוטעמת והשנייה אינה מוטעמת. מבנה החריזה בשיר הוא ABCBBB, או AA-B-CC-CB-B-B, אם מתחשבים גם בחרוזים שבתוך השורות. בכל בית, החרוז B הוא עם המילה Nevermore. הסיומת Or- או Ore- מדגישה את אווירת האימה הגותית הנובעת מנושא השיר, והפכה לסימן ההיכר הבולט ביותר של הפואמה.

איורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורב על פסלה של אתנה, איור של אדואר מאנה לתרגומו לצרפתית של סטפן מלרמה

הוצאות רבות של הפואמה כוללות בתוכן איורים מאת מיטב אמני התקופה. ב-1858 יצאה אנתולוגיה של פו בבריטניה עם ציורים מאת ג'ון טניאל, שמפורסם באיוריו לספר "אליס בארץ הפלאות". מהדורה נוספת של השיר יצאה עם תחריטי העץ של האמן גוסטב דורה ב-1884 (שנפטר לפני יציאתה לאור).

בצרפת יצאה לאור מהדורה עם הטקסט באנגלית ובצרפתית (בתרגום סטפן מלרמה) עם ליתוגרפיות מאת הצייר אדואר מאנה. במאה ה-20 יצאו מהדורות רבות של הפואמה, בין היתר עם איורים של אדמונד דולאק, אישטבן אורסוז וריאן פרייס.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב ז'בוטינסקי, הערה לתרגום "העורב", בספרו תרגומים, הוצאת "הספר", ברלין, ה'תרפ"ד

לפואמה תרגומים רבים לעברית. המפורסם שבהם הוא של זאב ז'בוטינסקי, תרגום הנחשב לאחד מתרגומי המופת לעברית. בתרגומו הצליח ז'בוטינסקי לשמור על כמה מהמאפיינים הבולטים ביותר של הפואמה: העלילה הגותית והמסתורית, המשלב הלשוני הגבוה, כולל מילים שלא היו בשימוש בעת התרגום, החריזה והמשקל, ובעיקר הביטוי החוזר לאורך כל הפואמה. ז'בוטינסקי בחר לתרגם את Nevermore ל"אל עד-אין-דור", כדי לשמור על החרוז המקורי '-וֹר', שכאמור, יש לו משקל רב באווירת השיר.

תרגום נוסף שיצא לאור לעברית הוא של הסופרת חנה ניר ("העורב ושירים אחרים", הקיבוץ המאוחד, 1997). ניר בחרה שלא לשמור על החרוז המקורי '-וֹר', ותרגמה את Nevermore לביטוי "שוב לא עוד". באחרית הדבר של הספר היא מספרת על ההתלבטות בין שמירה על החרוז ובין שמירה על המשמעות, ועל החלטתה להעדיף בסופו של דבר את המשמעות על פני החרוז.

השיר בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק המיוחד של הסדרה משפחת סימפסון לכבוד ליל כל הקדושים מקריאה ליסה את הפואמה לאחיה בארט. הומר נראה בדמות המספר, ובארט בדמות העורב. הוא אף משנה את הביטוי Nevermore לביטוי המפורסם שלו, Eat My Shorts. את השיר מקריא שחקן הקולנוע ג'יימס ארל ג'ונס.

סרט הקולנוע "העורב" וכן סרט ההמשך השלישי "העורב: תפילה מרושעת", המבוססים על קומיקס באותו שם מכילים התייחסות לפואמה. בסרט הראשון בדיוק לפני שאריק דרייבן מפוצץ את חנות המשכונות של גדעון, הוא מצוטט מספרו של פו. ב"תפילה מרושעת" מדובר בהתגרות של ג'ימי קוארבו ללוק, מנהיג כנופיית ארבעת פרשי האפוקליפסה.

בסרט הקצר "וינסנט" מאת טים ברטון, מצטט גיבור הסרט וינסנט מאלוי בית מתוך הפואמה.

במחזה "הילכו שניים יחדיו" מאת א. ב. יהושע, המתאר את פגישתם של דוד בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי בשנת 1934 בלונדון, מדקלם ז'בוטינסקי את הפואמה בתרגומו, לבקשתו של בן-גוריון.

בסדרה "הפיג'מות", ישנו פרק בו אילן רוזנפלד מדבר על אדגר אלן פו ועושה סצנה דומה לשיר.

בתרבות ההיאבקות הבידורית בארצות הברית, נקרא המתאבק "רייבן ("העורב") כך בהשראת הפואמה של פו, והסביר שלקח שם זה מפני שקיבל השראה לצורה הגותית והאפלה של אישיותו. רייבן התאבק בארגונים ECW, WCW, WWF ו-TNA והיה לאחד מהאייקונים של שנות ה-90 כאשר תמיד מסיים את דבריו במשפט "Quoth The Raven, Nevermore" ("צטטו את העורב- לא עוד").

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדגר אלן פו, "העקרון הפואטי", בספר העקרון הפואטי - שלוש מסות (מאנגלית: ידידיה פלס), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית

פרודיה: