העורב (קומיקס)

העורב (באנגלית: The Crow) היא סדרת חוברות קומיקס גותית מבית אימג' קומיקס אשר פורסמה במקור על ידי חברת Caliber Press, ואשר נכתבו בידי המאייר ג'יימס או'בר כאמצעי להתמודד עם מות חברתו לחיים בתאונת דרכים על ידי נהג שיכור.

החוברת הראשונה פורסמה בשנת 1989 ונחלה הצלחה בתרבות השוליים אליה שווקה. מספר אולפני קולנוע ביקשו את הזכויות לעבד חוברת זו לסרט קולנוע, ובשנת 1994 יצא הסרט העורב לאקרנים, ואחריו הופקו שלושה המשכונים וכן סדרת טלוויזיה קצרת ימים. ניתן ביטוי להצלחה גם במכירות חוברות הקומיקס ועיבודים נוספים מאותו התחום לסיפור.

החוברות משופעות במקור ההשראה העיקרי של או'בר - מוזיקה, וזאת בניגוד לחוברות קומיקס אחרות, כמקובל בתחום באותה התקופה. כך, לדוגמה, ניתן למצוא בגוף הטקסט ציטוטים משירי ג'וי דיוויז'ן ומחוות למוזיקאים אחרים, כגון איגי פופ והקיור.

דמותו של העורב מדורגת במקום ה-37 ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN^[1].

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומקס מספר את סיפורו של אריק, אשר הוא וארוסתו שלי מותקפים בידי חבורת בריוני רחוב כאשר מכוניתם מתקלקלת. אריק נורה בראשו ונשאר משותק, ויכול רק להסתכל חסר אונים כששלי מוכית באכזריות, נאנסת ולבסוף מתה מפצעיה האנושים. אריק שורד ומובהל לבית החולים, אך כאשר המנתחים מנסים להציל את חייו, העורב מגיע אליו ומשכנעו לוותר על חייו, כי רק במותו יוכל העורב לעזור לו לבצע נקמה.

שנה לאחר מכן, אריק חוזר לחיים ויוצא למסע נקמה ברוצחים, ובצורה מתודית אורב להם והורג אותם. כאשר אינו צד אותם אחד אחד, אריק נשאר בבית אשר חלק עם שלי, אבוד בזכרונותיו. היעדרה הוא עינוי מתמשך בשבילו, והוא נשאר בכאב רגשי מבעית, אפילו תוך השחתה עצמית. אך זה אינו מהווה פתרון עבורו, כיוון שאינו יכול לחוש כאב פיזי, ופצעיו מחלימים במהירות אך מותירים צלקות.

העורב מתפקד כמורה דרך וגורם מדרבן לאריק, נותן לו מידע שעוזר לו במסעו, אך גם מייסר אותו על העיסוק הכמעט אובססיבי במותה של שלי, היות שזה רגש סיפוק עצמי חסר טעם שמסיח את דעתו ממטרותיו.

דמות ראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית, אריק דרייבן (למרות ששם המשפחה ניתן לו רק בסרט הראשון בסדרה וכי הוא אזכור מספרו של אדגר אלן פו, "העורב"), מעוצבת אחרי שתי השפעות מוזיקליות בחייו של או'בר. הראשון, הסולן הראשי של להקת ג'וי דיוויז'ן, איאן קרטיס, אשר מילות שיריו המלנכולים וביצועיו על הבמה והתקפי האפילפסיה שהיו פוקדים אותו לעיתים בזמן מופע היו מקור השראה למונולוג הפנימי של אריק כאשר נזכר במותה של שלי. השני, הסולן הראשי של להקת באוהאוס, פיטר מרפי, נתן השראה לנוכחותו המאיימת, איפורו המבעית ועצמות לחיו החדות. בנוסף, השמות של השוטר אלברכט וקפטן הוק הם אזכורים לחברי להקת ג'וי דיוויז'ן, ברנרד סאמנר (אלברכט) ופיטר הוק. השפעות אחרות על העורב משתרעים החל מהציורים הגותיים של שירת ארתור רמבו, וכלה באלבומיה המוקדמים של להקת הקיור, שניחנו בעגמומיות שאיננה מרפה. כל אפיונים אלה הועברו לסרט.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרי – ילדת רחוב שאריק חובר אליה לאחר לידתו מחדש (נקראת שרה בסרט)
טי-ברד – ראש הכנופיה שרוצחת את אריק ושלי
פאנבוי – יד ימינו של טי-ברד, מכור מורפיום אשר שוכב עם אימה של שרי
טופ דולר – סוחר סמים שפל
טין-טין – הראשון מכנופייתו של טי-ברד שחוסל בידי אריק
טום טום – אחד מכנופיית טי-ברד ומאונסיה של שלי (נקרא סקאנק בסרט)
גדעון – משכונאי שמאולץ בידי חברי הכנופיה לגנוב את טבעת האירוסין של שלי
השוטר אלברכט – שוטר מקוף אשר מתעמת עם אריק בחזית חנות המשכונות של גדעון
קפטן הוק – הבלש שטיפל במקרה הרצח של אריק ושלי. אריק שולח לו איחולים דרך אלברכט

נובלות גרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת הנובלה הגרפית, "The Crow: Dead Times"

במקביל לצאת הסרט השני בסדרת "העורב: עיר המלאכים", חברת הקומיקס "Kitchen Sink" החלה בפרסומה של מיני-סדרה המבוססת על "העורב". עיבוד בן שלושה חלקים לסרט הקולנוע "עיר המלאכים" יצא ראשון, שלאחריו יצאה נובלה בשם "Dead Time" בידי מאט ווגנר ואלכס מאליב (סיפור ועטיפות הכרכים על ידי ג'יימס או'בר), "Flesh & Blood" בידי ג'יימס ואנס ואלכס מאליב (עטיפות על ידי או'בר), "Wild Justice" בידי ג'רי פרוסר וצ'ארלי אדלרד, ו-"Waking Nightmares" בידי כריסטופר גולדן ופיל הסטר. חוברת ספיישל (מס. 0) יצאה ב-1998, אשר בה נכתבו מספר סיפורים ואמנות מאת ג'יימס או'בר וכן סיפורים קצרים מהסדרות הקודמות שנכתבו. סדרה בשם "Demon in Desguise" שהוצעה ושמתרחשת בלואיזיאנה לא הופקה.

בין השנים 1998 – 2001, הוצאת הספרים "HarperCollins" פרסמה סדרת ספרים המבוססים על העורב:

"Quoth the Crow" מאת דייוויד בישופ
"The Lazarus Heart" מאת פופי ז' ברייט
"Clash By Night" מאת צ'ט ויליאמסון (שגם כתב את נובלת הסרט "עיר המלאכים")
"Temple of Night" מאת ס.פ סומטאו
"Wicked Prayer" מאת נורמן פרטרידג'
"Hellbound" מאת א'.א' אטנזיו

בשנת 1999, חברת אימג' קומיקס הוציאה סדרת קומיקס חדשה על העורב, שבה שולבו סיפורי אריק דרייבן מרצועת הקומיקס המקורית, מהסרט ומסדרת הטלוויזיה, כמו גם חומר מקורי. סדרה זו רצה למשך 10 חוברות.

עוד באותה שנה, או'בר והעורך אד קריימר ביקשו מכמה כותבים, משוררים ואומנים מהספרות הבדיונית (הכוללים את ג'ין וולף, אלאן דין פוסטר, צ'ארלס דה-לינט, ג'ק דן, ג'יין יולן, הנרי רולינס ואיגי פופ) לתת פירוש משלהם לתופעה הגותית הזו. "The Crow: Shattered Lives & Broken Dreams" יצא בליל כל הקדושים, תחת הוצאת הספרים "Random House", ושנה לאחר מכן תחת פרסום מוגבל עותקים חתומים של "Donald M. Grant".

סרטי הקולנוע וסדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורב (1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במאי 1994 יצא סרט הקולנוע "העורב" (The Crow), בבימויו של אלכס פרויאס ובהפקתם של ג'ף מוסט ואדוארד ר. פרסמן. בסרט כיכבו ברנדון לי, ארני הדסון ורושל דייוויס.

עלילת הסרט מתבססת באדיקות אחר הנובלה שנכתבה בידי ג'יימס או'בר, כאשר רק סצנת מותם של אריק ושלי מוחלפת בדירתם, אשר ממוקמת בעליית הגג, וממנה מושלך אריק אל מותו. בגרסה זו מוטיב המוזיקה שולט, כמו כן הוויזואליות של הסרט משרה אווירה גותית, אפלה וחד גונית, ובשלבי ההפקה המוקדמים נשקל אף לצלם את הסרט בשחור-לבן.

הסרט הפך למפורסם עוד לפני צאתו, כשבמהלך אחת הסצינות נהרג ברנדון לי כתוצאה מירי אקדח שהכיל כדורים שהוצא מהם אבק השרפה על ידי צוות הפעלולים של הסרט. בכתוביות הסיום הוקדש הסרט ללי ולארוסתו אלייזה הטון, ששימשה אף עוזרת הפקה. בטקס פרסי ה-MTV זכה הסרט בפרס "שיר הסרט הטוב ביותר" עבור השיר Big Empty של הסטון טמפל פיילוטס והיה מועמד בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר". ברנדון לי היה מועמד לפרס "השחקן הטוב ביותר" על תפקידו בסרט. הסרט זכה גם לפרס BMI למוזיקת הסרט הטובה ביותר.

פסקול הסרט שופע בשירים של להקות כהקיור, ניין אינץ' ניילז, רייג' אגיינסט דה מאשין, סטון טמפל פיילוטס ופנתרה.

העורב: עיר המלאכים (1996)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוגוסט 1996 יצא סרט הקולנוע "העורב: עיר המלאכים" (The Crow: City of Angels) בבימויו של טים פופ, בהפקתם של ג'ף מוסט ואדוארד ר. פרסמן ואשר נכתב על ידי דייוויד ס. גוייר. בסרט כיכבו וינסנט פרז, מיה קירשנר ואיגי פופ.

עלילת הסרט עוקבת אחר אש קורבן, שהוא ובנו מוצאים את מותם לאחר שהיו עדים לרצח. כמו עלילת הסרט הראשון, הוא חוזר לחיים ורודף אחרי רוצחיו עד למנהיג, שמצווה את מותו, כאשר בדרך הוא נתקל בשרה, כעת בוגרת וערה לכוחותיו האלמותיים של העורב, שעוזרת לו בדרכו. בוס העולם התחתון, ג'ודה ארל, רוצה את כוחותיו של אש לעצמו, ויעשה הכול כדי לקחת אותם.

אורכו המקורי של הסרט הוא 112 דקות, אולם הוא קוצץ על ידי האולפנים לכדי 91 דקות.

בנוסף למוזיקה, שהפכה סממן חוזר לסדרת סרטים זו, מוטיב הוויזואליות קיבל תפנית חדשה, כאשר את החד-גוניות האפרורית שאפיינה את הסרט הראשון מחליפה חד-גוניות ירקרקה כמעט מחליאה, שלמען האמת רק מוסיפה לאופיה החולה של 'עיר המלאכים'.

פסקול הסרט שופע בשירים של להקות ואמנים כהול (בחידוש לשירם של פליטווד מק Gold Dust Woman), פי ג'יי הארווי, בוש, טריקי, קורן, דפטונס, איגי פופ, הת'ר נובה, וייט זומבי ופילטר, כמו גם בהשתתפותה של גרייס סליק.

העורב: גאולה (2000)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בינואר 2000 יצא סרט הקולנוע "העורב: גאולה" (The Crow: Salvation) בבימויו של בהארט נלורי ובהפקתם של ג'ף מוסט ואדוארד ר. פרסמן, שנכתב על ידי צ'יפ ג'והנסן. בסרט כיכבו אריק מביוס, קירסטן דנסט, ג'ודי לין או'קיף ופרד וורד.

עלילת הסרט מביאה את סיפורו של אלכס קורביס, אשר מואשם על לא עוול בכפו ברצח חברתו ומוצא להורג בכסא חשמלי. הוא חוזר לחיים בכוונה להוציא את הצדק לאור, ומוצא כי האשמים האמיתיים הם חבורת שוטרים מושחתים בראשותו של פקד משטרה סדיסט. עזרה הפעם מגיעה בדמות אחותה של חברתו, לאחר שהוא מוכיח לה בעזרת כוחות העורב את חפותו. הסגנון החד-גוני שאפיין את שני הסרטים הקודמים איננו כאן, ומוחלף בוויזואליות עשירה בצבעים ואמיתית.

פסקול הסרט שופע בשירים של להקות ואמנים כהול (בחידוש לשירו של בוב דילן It's All Over Now, Baby Blue), טריקי, סטטיק-אקס (בגרסת כיסוי לשיר של מיניסטרי Burning Inside), רוב זומבי, פילטר, קיד רוק, דה קריסטל מת'וד ודאנזיג, כמו גם בהשתתפותה של ג'ולייט לואיס.

העורב: תפילה מרושעת (2005)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 2005 יצא סרט הקולנוע "העורב: תפילה מרושעת" (The Crow: Wicked Prayer), בבימויו של לאנס מנגיה ובהפקתם של ג'ף מוסט ואדוארד ר. פרסמן. הסיפור עצמו מבוסס באופן חלקי על הנובלה פרי עטו של נורמן פרטרידג'. בסרט כיכבו אדוארד פרלונג, דייוויד בוריאנז, טארה ריד ודניס הופר.

עלילת הסרט מביאה את סיפורו של ג'ימי קוארבו, פושע לשעבר ומנודה חברתית, שמתעתד לעזוב את העיירה ברגע שתקופת המבחן שלו תסתיים, ולקחת איתו את חברתו לילי. תוכניתו משתנה כאשר לוק קראש ולולה ביירן, מנהיגי הכנופיה השטנית ארבעת פרשי האפוקליפסה, רוצחים את לילי עבור עיניה התכולות, לשימוש בפולחן אשר יהפוך את לוק לשטן בכבודו ובעצמו. ג'ימי, שנרצח יחד עם חברתו, חוזר לחיים באופן כמעט מיידי ורודף אחר החבורה כאשר הוא נעזר בחברי העיירה אשר נידתה אותו מלכתחילה. המוטיב הוויזואלי כאן הוא אווירת המדבר של ערבות דרום אמריקה.

העורב: מדרגות לגן עדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1998 צולמה סדרת טלוויזיה קנדית בשם "העורב: מדרגות לגן עדן" (The Crow: Stairway to Heaven), בכיכובו של מארק דקסקוס כאריק דרייבן, שנמשכה כ-22 פרקים למשך עונה אחת בלבד וזאת למרות שעוררה הדים חיובים בקרב המעריצים.

הסדרה הציגה קו עלילה שבו אריק דרייבן נוקם את מות חברתו שלי (המגולמת על ידי סאבין קרסנטי) אך חייב להישאר בעולם החיים עד שישיב את האיזון בין הטוב והרע על כנו, וכי הריגתם של אלה אשר אשמים במותו אינה כה פשוטה אלא אף פוגעת במשימתו לכפרה. הסדרה שודרה ברשת Sci-Fi, ואף נשקל לעשות לה סרט שמסכם את קצוות העלילה שנותרו פתוחים.

העורב (רימייק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008, המפיק סטיבן הורינגטון הצהיר על תוכניתו לכתוב ולביים חידוש לסרט מ-1994. חברת Relativity Media רכשה את זכויות ההפקה ובמאי 2013 השחקן לוק אוונס לוהק לתפקיד אריק דרייבן בסרט שצילומיו יחלו ב-2014 ומבוים על ידי הבמאי הספרדי פרנסיסקו חאוויר גוטיירז.