העי
הָעָי הוא שמה של עיר ששכנה על הדרך בין יריחו לבית אל. על פי ספר יהושע, העי הייתה העיר השנייה שיהושע כבש במסעותיו לכיבוש ארץ ישראל. סיפור הכיבוש מובא בספר יהושע בפרקים ז'-ח'.
המחקר המודרני מזהה את העי עם אֶ-תֵל ("התל") הסמוך לבית אל, או בסמוך לה, תחת הגרעין העתיק של הכפר דיר דבוואן.
תוכן עניינים |
[עריכה] העי במקרא
העי נזכרת בספר בראשית במסגרת מסעותיו של אברהם אבינו,[1] ולאחר מכן במסגרת כיבושיו של יהושע בן נון, בתקופת המלכים, במסעו של סנחריב לירושלים[2] וברשימת הערים אליהם שבו עולי בבל בתקופת שיבת ציון.
[עריכה] כיבוש העי על ידי יהושע
יהושע בן נון שלח מרגלים אל העי, בדומה לאופן בו נהג לפני כיבוש יריחו, זאת כדי שיספקו מידע על מצב העיר לפני התקיפה. בחזרתם טענו המרגלים כי די ב-2000 עד 3000 חיילים לכיבוש העיר. יהושע אכן שולח 3000 לוחמים אשר נסים בקרב, ו-36 מהם נהרגים.
לאחר ההפסד יורד המורל במחנה ישראל, יהושע מתפלל לה' אשר משיב לו כי סיבת הכישלון טמונה בכך שאחד מישראל מעל בחרם שנלקח שלל ביריחו. יהושע מצווה על העם להתקדש, ולמחרת מטיל גורלות, כדי למצוא מי מעל בחרם. בתום התהליך עולה בגורל עכן בן כרמי אשר מודה באשמה, נסקל למוות ונשרף עם רכושו.
לאחר פרשת עכן, ה' מבטיח ליהושע כי בקרב השני ינצחו לוחמיו. יהושע מצווה להרוג את כל יושבי העי ואת מלכה, ואת הרכוש לקחת כשלל לבני ישראל. יהושע בוחר 30,000 אנשי צבא, ושולח אותם בלילה למארב. תוכנית הקרב הייתה כי הצבא יתקדם לכיבוש העי וייסוג, כבפעם הראשונה, כך שיושבי העי יצאו מעירם וירדפו אחרי הצבא הנסוג. בנקודת זמן זו ייצאו הלוחמים מהמארב ויכבשו את העיר.
תוכניתו של יהושע אכן עלתה יפה והלוחמים מן המארב כבשו את העיר ושרפו אותה. משראו לוחמי העי את עירם נשרפת איבדו את המוטיבציה להילחם וניגפו לפני ישראל. בסיום הקרב נמנו כ-12,000 הרוגים מלוחמי העי, ואת המלך תלה יהושע על העץ, לאחר סיום הקרבת הקורבנות.
[עריכה] ארכאולוגיה
אֶ-תֵל הוא אתר ארכאולוגי בשטח מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות.
האתר נסקר ונחפר על ידי משלחות שונות במהלך המאה ה19 וה20.
התיעוד הקדום ביותר של חרבת א-תל שנמצא כיום הינו סקר שערך אדוארד רובינסון בארץ ישראל בשנת 1838, רובינסון ביקש למצוא את חורבות העיר "העי" המקראית בשטח שממזרח לבית אל והתלבט בין חרבת א-תל וחרבת ח'ין[3] ולבסוף, משלא נמצא תל מתאים יותר נבחרה ח' א-תל. חשוב לציין כי מאוחר יותר התברר שהתכוון רובינסון לתל אשר מוכר כיום בשם אלכּדירה[4] ולא לח' א-תל שממערב לדיר דיבּון.[5]
בשנות ה50 עד שנות ה70 של המאה ה19, נערך סקר נוסף בארץ ישראל בראשות ויקטור גרן, גרן מסכים עם קביעתו של רובינסון בדבר מיקומה של העי המקראית בח' אל כדירה
חפירות במקום בשנים 1933-1935 על ידי יהודית מרקה-קראוזה גילו עיר מוקפת חומות מתקופת הברונזה הקדומה, בעלת ארמון, מאגר מים, מקדשים, ובתים רבים. העיר חרבה בשנת 2200 לפני הספירה בערך. במאה ה-12 לפני הספירה נוסד באתר כפר קטן בעל 12 דונם, שנעזב במאה ה-11 לפני הספירה.
דבר זה מציב בעיה, משום שלפי התיארוך המקובל, יוצא שבעת כיבוש הארץ על ידי יהושע, העיר כבר הייתה נטושה למשך מאות שנים. וכן צריך לומר שהתיאור המספר "וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ח, כח), הינו מאוחר מהמאה ה-11.
כדי לפתור את בעיית התיארוך ובעיות נוספות יש שהציעו לזהות את א-תל עם העיר הכנענית הגדולה "בית און" שאכן הייתה חרבה בזמן מלחמת יהושע ושימשה רק כנקודת ציון, בעוד שהעי היה יישוב קטן ששכן בסמוך לתל.[6]
הרב יואל בן נון הציע לזהות את העי עם ח'רבת מרג'מה הסמוכה לעין סמיה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- לאה מזור, "הסיפור אודות הנצחון על העי (יהושע ח) : עיוני נוסח וספרות", בתוך: שרה יפת (עורכת), המקרא בראי מפרשיו: ספר זיכרון לשרה קמין, ירושלים תשנ"ד (1994), עמ' 108-73.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ספר יהושע, ז
- ספר יהושע, ח
- העי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יואל בן נון ותגובה מאת יואל אליצור, "בא על עית..." - פתרון חדש לזיהוי העי, באתר דעת
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר בראשית, יב, ח; יג, ג.
- ^ ספר ישעיהו, י, כח.
- ^ 645854/225604 רשת ישראל החדשה
- ^ 645220/225629, רשת ישראל החדשה
- ^ Albright, W. F. 1924, Appendix V-Ai And Beth-Aven, AASOR Vol. 4. pp. 141-142.
- ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 132; יהודה אליצור, "ויצא מבית אל לוזה":למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר דעת
