העימות המתודולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העימות המתודולוגי או בשמו המוכר מתודנשטרייט (Methodenstreit) הייתה מחלוקת חשובה בנוגע למתודה המדעית והאופי האפיסטמולוגי של הכלכלה. העימות התנהל בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה התשע עשרה בין אנשי האסכולה האוסטרית בכלכלה בראשות קרל מנגר וחסידי האסכולה ההיסטורית הגרמנית בראשות גוסטב פון שמולר.

הוויכוח התעורר בעקבות ספרו של קרל מנגר משנת 1883, "חקר שיטות מדעי החברה והכלכלה הפוליטית עם התייחסות מיוחדת לכלכלה".‏[1] הספר ספג יקורת רוויית בוז של שמולר ובתגובה פרסם מנגר בשנת 1884 מאמר תגובה תחת השם "שגיאות ההיסטוריציזם בכלכלה הגרמנית"‏[2] שהצית את הוויכוח במלוא עוזו.

הכוחות המתעמתים היו רחוקים מלהיות שקולים מבחינה מספרית. האסכולה ההיסטורית אותה ייצג שמולר נהנתה משליטה כמעט בלעדית בעולם האקדמיה בגרמניה. מן העבר השני, ניצבו בעיקר קרל מנגר ומאוחר יותר תלמידיו פרידריך פון ויזר ובוהם-באוורק—קבוצת כלכלנים אותה כינה שמולר בלעג "האסכולה האוסטרית".

על–פי תפישתם של אנשי האסכולה ההיסטורית, הייתה הכלכלה מדע מדויק בהתהוות. חקר ההיסטוריה הכלכלית של תקופות קודמות ושיפור הניתוח הסטטיסטי, גרסו, יובילו לפיתוח חוקים חברתיים חדשים וטובים יותר, המבוססים על לקח הניתוח המדעי. אנשי האסכולה דחו את הרעיון שניתן לאתר חוקים כלליים כלשהם בכלכלה, ובמיוחד ביחס להתנהגותו והעדפותיו של הפרט. במקום זאת, הם גרסו כי יש לחקור את החברה בכללה, כגושים קולקטיביים. הכלכלן צריך לאסוף את כל הנתונים האפשריים בדקדקנות ולפתח מתוכם תיאור שיטתי של ההתרחשות. כל מחקר אחר לבד מההיסטורי, גרסו, אינו אפשרי.

מנגר, מנקודת מבטם, ניסר את העץ שעליו ישבו אלפי חוקרים באוניברסיטאות. הוא כפר בקיומו של ידע מוחלט ואובייקטיבי על המצב הכלכלי או באפשרות לפתח מתודה מדעית-ניסויית בנוסח מדעי-הטבע, כפי ששאפו אנשי האסכולה לפתח. חמור מכל, הוא גרס כי לכלכלן אין למעשה אפשרות לנבא התפתחויות כלכליות עתידיות על בסיס החקר ההיסטורי, ולגלג ליומרתם של שמולר ועמיתיו להציע למונרך הפרוסי כלי מדיניות לעיצוב הכלכלה באופן מדעי.

הוויכוח עצמו הסתיים בניצחונם של אנשי האסכולה האוסטרית מן הטעם הפשוט שאנשי האסכולה ההיסטורית פרשו ממנו וסירבו להמשיכו. הוויכוח עצמו, גם לדעת אנשי האסכולה האוסטרית (לדוגמה, לודוויג פון מיזס), היה במידה רבה חסר טעם, שכן הסוגיות שהועלו בו לא מוצו. האסכולה ההיסטורית הגרמנית המשיכה למשול בכיפה, לפחות בזירה הגרמנית. למרות זאת, הייתה לוויכוח תוצאה חשובה אחת—התגבשותה של קבוצת כלכלנים באוסטריה סביב רעיונותיו של קרל מנגר, שתוצאתה הייתה ייסודה של האסכולה האוסטרית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במקור: Untersuchungen über die Methode der Sozialwissenschaften und der Politischen Oekonomie insbesondere.
  2. ^ במקור: Die Irrtümer des Historismus in der Deutschen Nationalökonomie.