העיניים של המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

החרמון

"העיניים של המדינה" הוא ביטוי שנכנס לאוצר הביטויי הישראלי בדבריו של בני מסס – לוחם מגדוד 51 של חטיבת גולני במלחמת יום הכיפורים, שאמר זאת בראיון לצוות טלווזיה מהערוץ הראשון בתום הקרב על החרמון בחודש אוקטובר 1973.

[עריכה] בני מסס

טוראי בני מסס, נולד וחי כל חייו בטבריה, נמנה עם הכוח שהשתתף בקרב לכבוש את החרמון בפעם השנייה (כמו שהשתתף גם בפעם הראשונה) לאחר נסיון ראשון שנכשל. מסס שנשא את המא"ג - כלי הנשק הכבד ביותר במחלקה – ולחם באומץ לב בלתי רגיל. באחד מרגעי הקרב הקשים הוא נטל את המא"ג והסתער ללא היסוס, תוך קריאות עידוד לחבריו.

הכתב הצבאי של הטלוויזיה הישראלית, מיכה לימור, שהכין כתבה על הקרב ההיסטורי, פגש על ההר את קומץ החיילים ששרדו את הקרב. הוא בחר לראיין את הלוחם המאובק והמפוייח בני מסס, אשר סיפר בלשון פשוטה ונטולת פאתוס על האירועים כפי שחווה אותם. בתשובה לשאלה מדוע הסתער קדימה, השיב כי "אמרו לנו שהחרמון הוא העיניים של המדינה". (על פי עדויות שונות, בתדריך שנתן המח"ט אמיר דרורי לפני העלייה, הסביר לחיילים את חשיבות הקרב הצפוי וחשיבותו של הרכס המשמש נקודת תצפית חשובה, והשתמש לראשונה בביטוי זה).

הראיון, ששודר בערב שבת בערוץ הטלוויזיה היחידי שראו אז תושבי ישראל, הותיר רושם עז. הביטוי השתרש והפך לסמלו של החרמון, ההר הגבוה ביותר במדינה, ממנו אפשר לצפות אל עומק שטחי האויב. ה"עיניים של המדינה" נותר חרות גם כמייצג את אופייה המיוחד של מלחמת יום הכיפורים על הצלחותיה וכשלונותיה, כמו גם הטוראי הפשוט והאמיץ אשר השתמש בו.

ב-30 בנובמבר 2006, נפטר בני מסס מדום לב בעיר הולדתו טבריה, בגיל 54.