העלאה באוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל או מדיום, המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בניסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלת האוב מעלה את שמואל הנביא באוב, לבקשת שאול המלך, בעין דור. תחריט מעשה ידי גוסטב דורה משנת 1866.

אחד המקומות בהם העלאת אוב מוזכרת בתנ"ך הוא בספר שמואל שם מופיע סיפורו של שאול המלך, שהלך אל בעלת האוב מעין דור על מנת לשוחח עם שמואל הנביא. על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".

התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים"(ספר דברים, פרק י"ח, י-יא).

חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, והמיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.

גם בקרב המיסטיים (כגון רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים) ישנם הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת.

כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":

כיצד מעשה האוב--זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו' הלכה ב'

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חננאל מאק, שלושה משלים של ריש לקיש על שאול המלך השואל באוב, בתוך: עיוני מקרא ופרשנות, כרך ה: מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון. בעריכת משה גרסיאל ואחרים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס-2000, עמ' 179-195. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.