העלאה באוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

העלאה באוב או סיאנסצרפתית: Séance) הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה. וריאציות של הטקס קיימות בתרבויות רבות. בין הנפוצות שבהן: רופא אליל המכניס עצמו למצב טראנס באופן טקסי בנסיון לתקשר עם המתים או ישויות רוחניות אחרות, גרירת כוס על פני לוח אותיות בנסיון "לקרוא" את המסר מעולם האמת, או התאספות במעגל וקריאה חוזרת בשמו של מת בציפיה לסימן לנוכחותו במקום.

[עריכה] ביהדות

אחד המקומות בהם העלאת אוב מוזכרת בתנ"ך הוא בספר שמואל שם מופיע סיפורו של שאול המלך, שהלך אל בעלת אוב בעין דור על מנת לשוחח עם שמואל הנביא. על האירוע הזה ואישיותו של שאול המשתקפת בו, כתב שאול טשרניחובסקי את שירו "בעין דור".

התורה אוסרת ביצוע טקסי העלאה באוב, הנקראים "דרישה אל המתים".(ספר דברים, יח, י-יא)

חכמי ישראל נחלקו מהי העלאה באוב, כאחד ממחלוקתם בנושאי מאגיה. הרציונליסטיים שבהם לא מקבלים את קיומו של האוב, ולדעתם כל הטקסים הללו קשורים לתרגילים פסיכולוגיים וליכולות של דיבור מהבטן וכדומה, והמיסטיים שבהם מקבלים את האפשרות הטכנית לבצע העלאה באוב.

גם בקרב המיסטיים (כגון רבי יעקב חגיז בספרו עץ החיים) ישנם הטוענים שאין בידינו כיום היכולת לעשות זאת.

כך מתייחס הרמב"ם להעלאה באוב בספרו "משנה תורה":

כיצד מעשה האוב--זה שהוא עומד ומקטיר קטורת ידועה ואוחז שרביט של הדס בידו ומניפו, והוא מדבר בלאט בדברים ידועים אצלם, עד שישמע השואל כאילו אחד מדבר עימו ומשיבו על מה שהוא שואל בדברים מתחת הארץ בקול נמוך עד מאוד, וכאילו אינו ניכר לאוזן אלא במחשבה מרגיש בו

משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו' הלכה ב'

[עריכה] לקריאה נוספת

  • חננאל מאק, שלושה משלים של ריש לקיש על שאול המלך השואל באוב, בתוך: עיוני מקרא ופרשנות, כרך ה: מנחות ידידות והוקרה לאוריאל סימון. בעריכת משה גרסיאל ואחרים. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשס-2000, עמ' 179-195. ‬
P religion world.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא