העלאת גירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זוג צבאים יחמורים מעלים גרה.

הַעֲלָאָת גֵּרָה היא חלק מתהליך העיכול במעלי גרה המאפשר עיכול של מגוון רחב של צמחים המכילים תָּאִית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. וכן הוא מאפשר אכילת כמויות גדולות בבת אחת והשלמת תהליך עיכול המזון גם לאחר זמן רב במקום מוגן מבעלי חיים העלולים לפגוע בחיה.

מערכת הקיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הקיבות נמצאת בצדו השמאלי של חלל הבטן. מערכת הקיבות של מעלי הגרה מורכבת מארבעה חלקים: הכרס (rumen), הנראית כשק גדול (המכונה בטעות בימינו בשם המסס), שרקמתה הפנימית נראית כבליטות קטנטנות דומות לשערות; בית הכוסות (reticulum), שיש בו רקמה פנימית כעין תאים משובצים, ומכאן שמו; ההמסס, הנקרא גם קיבת העלעלים (omasum), הבנוי דפים דפים ובהם בליטות קטנות; הקיבה (abomasum), הנקראת גם קיבת המיצים, המסתיימת בתריסריון.

תיאור התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזון מתערב בכמות גדולה של רוק והבהמה בולעת אותו, מבלי ללעוס, דרך הלוע (pharynx) אל הוושט, העובר לאורך קנה הנשימה, מצדו האחורי, ולאחר מכן בין שתי הריאות, ולאחר מכן דרך פתח בסרעפת אל הכרס. המזון מאוחסן בכרס ובבית הכוסות שם הוא מותסס באמצעות מיקרואורגניזמים ומתפרק. לאחר מכן, הוא עולה מבית הכוסות דרך הוושט חזרה אל הפה, מתערב שוב ברוק ונלעס היטב. לאחר מכן, המזון חוזר שוב אל הכרס ובית הכוסות. התהליך חוזר על עצמו עד שהמזון מתפרק לחתיכות קטנות המסוגלות לעבור דרך הפתח הקטן המוביל אל ההמסס, שם נספגים רוב הנוזלים שבתערובת והמזון המוצק עובר אל הקיבה. בקיבה המזון מתערב עם מיצי עיכול ואנזימים. מן הקיבה המזון עובר אל התריסריון וממשיך בתהליך העיכול.

בעלי חיים מעלי גרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי כללי ההלכה אחד משלושת הסימנים הדרושים לכשרות הבהמה הוא העלאת גרה (שני הסימנים האחרים הם נוכחות פרסה והיותה שסועה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]