העסקת ילדים
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: שפה עילגת, תוכן בעייתי. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
העסקת ילדים היא מתן עבודה לילדים ולנוער. במאה ה-19 העסקת ילדים הייתה נפוצה באירופה אך עם התפתחות שיח הזכויות, עבודת ילדים קיבלה משמעות לוואי של ניצול שיטתי של ילדים בתחום העבודה, עם מעט פיצוי והתחשבות בהתפתחות האישית ובהיבטי בטיחות, בריאות והחיים בכלליות.
סוגיית עבודת ילדים עמדה למבחן בשיח זכויות העובדים שהתפתח במאה ה-20. שיח זה אופיין בהצבת העובד במרכז, ושאלת עבודת הילדים והנוער נבחנה בבחינת השפעת העבודה על ההתפתחות של הילדים והנוער. בסופו של דבר, עבודת ילדים ונוער הוגבלה לגילאים ועבודות מסוימים וכן נקבע שכר מינימום ותנאים מקלים נוספים.
סוגי עבודות לילדים כוללים עזרה בעסק המשפחתי וכן ניקוי חלונות של מכוניות, צחצוח נעליים, מכירת פריטים קטנים כגון סיגריות וכדומה. ישנם ילדים העובדים כמדריכי תיירים ולעתים יחד עם בעלי חנויות ומסעדות, על מנת להביא לקוחות לעסק. כמו כן, ישנו שימוש צבאי בילדים, זנות של ילדים, סחר בסמים, סחר לא חוקי המעורב בהפרת זכויות יוצרים וילדים שחקנים וזמרים.
תוכן עניינים |
רגולציה של עבודת ילדים [עריכה]
במדינות מערביות מסוימות, העסקת ילדים מתחת לגיל מסוים היא אסורה ונחשבתה לניצול. השימוש בילדים קטנים כעובדים נחשב כיום על ידי מדינות עשירות להפרה של זכויות האדם ועל כן הוא הוצא מחוץ לחוק מדינות אלו. מדינות עניות לעתים מתירות שימוש זה, שכן משפחות שלמות תלויות בהעסקת ילדי המשפחה, ובמקרים מסוימים הוא מקור ההכנסה היחיד של משק הבית.
לאחרונה כחלק מהשיח סביב אחריות תאגידית הורגשה דאגה בינלאומית ביחס לרכישה של מוצרים אשר יוצרו באמצעות העסקת ילדים. יש המביעים דאגה כי הטלת חרם על מוצרים המיוצרים על ידי ילדים תגרום לילדים אלו לפנות לעיסוקים מסוכנים יותר, כגון זנות או חקלאות. במחקר של יוניצף, ארגון האו"ם למען הילד, נמצא כי בין 5,000 ל-7,000 ילדי נפאל פנו לזנות לאחר שארצות הברית הטילה חרם על השטיחים המיוצאים שלהם בסוף המאה ה-20. כמו כן, לאחר שחוק "הרתעת העסקת ילדים" הוצג לראשונה בארצות הברית, כ-50,000 ילדים פוטרו מעבודתם בתעשיית ההלבשה בבנגלדש. עקב כך פנו ילדים רבים ל"שבירת סלעים, רוכלות רחוב ואיסוף סמרטוטים", כאשר "עבודתם החדשה מסוכנת ומזיקה אף יותר מעבודתם בתעשיית ההלבשה".[1]
בעולם המערבי, בזמן המהפכה התעשייתית, העסקת ילדים הייתה דבר שבשגרה ואפילו במפעלים. באנגליה וסקוטלנד בשנת 1788, כשני שליש מהעובדים במפעל טקסטיל חדש היו ילדים.[2] עובדי המפעלים הילדים שיכלו להתמודד עם העבודה במפעלים הפכו לעובדי מפעל בוגרים, והרכב כוח העבודה במפעלים החל לסטות לכיוון המבוגרים לפני שהופיעה התערבות חוקתית משמעותית. בין הראשונים שהתנגדו להעסקת ילדים היה הסוציאליסט האוטופיסט האנגלי רוברט אואן שהגביל את גילאי העבודה לגיל 10 ומעלה. לאחר מכן, כחלק מהרגולציה של עבודת ילדים, מספר חוקי עבודה התקבלו על מנת להגביל בהדרגתיות את מספר שעות העבודה שבהם מותר לילדים לעבוד, ולשפר את הבטיחות במפעלים. כמו כן, חוקקו במספר מדינות חוקי העסקת ילדים נרחבים.
העסקת ילדים בישראל [עריכה]
שביתות של בני הנוער חברי הנוער העובד בשנות ה-20 של המאה ה-20 הובילו לחקיקת חוק ההגנה על נערים במקומות העבודה, על ידי המנדט הבריטי. העסקת ילדים ונוער בישראל מוסדרת בחוק עבודת הנוער. בחוק נקבעו גיל מינימלי להעסקת ילדים, ימי עבודה של ילדים, איסור עבודה בלילה, עבודות אסורות, ועוד. "הסתדרות הנוער העובד והלומד" היא הארגון היציג של בני הנוער העובדים בישראל. היא מסייעת לבני נוער בחלוקת דפי מידע וזכותונים, בייצוג משפטי ובאכיפה אזרחית נגד מעסיקים הפועלים שלא על פי החוק.
בכנס באר שבע לשלום הילד 2009, שארגנה המועצה הלאומית לשלום הילד, הוצגו על ידי משרד התמ"ת נתונים בנושא העסקת ילדים בארץ: 12% מהילדים בגיל 11-15 עובדים, כאשר שיעורם במגזר החרדי דומה (12.8%) ושיעור הילדים העולים החדשים גבוה מכך (13.8%). בגילאים צעירים יותר, עד גיל 11, מועסקים 3.1% מהילדים. זאת במקביל לעובדה שגיל העבודה החוקי במדינת ישראל עומד כיום על גיל 15 ומעלה. מנתונים של המועצה לשלום הילד עולה כי רוב הילדים הצעירים מתחת לגיל 15 מועסקים שלא כחוק בעבודות בשווקים: מכירה, סבלות, ניקיון, שטיפת כלים במסעדות, רוכלות, חקלאות ועוד.[3]
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, באתר חילן טק
- דוד שי, עבודת נוער, באתר חילן טק
- מיכל כספי, ההסדרים העיקריים החלים על העסקת בני נוער בחופשת הקיץ, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת
- ריכוז חוקים ותקנות על עבודת נוער באתר משרד החינוך
- שכר מינימום - אתר האיגוד המקצועי לנוער וצעירים בישראל
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מתוך אתר יוניסף
- ^ Douglas A. Galbi. Labor and the Division of Labor in the Early English Cotton Mills.1994
- ^ אליה שילה, 'היום שווה להיות מעסיק מנצל', באתר ערוץ 7, 17 בפברואר 2009
