הערכת ביצוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הערכת ביצוע לאור תכנון או הערכת פרויקטים בארגונים מבקשת לבחון את היעילות והאפקטיביות של יחידה ארגונית, או תהליך, לצורך תכנון, מימון וקבלת החלטות. לרוב, תהליך זה מבקש ליצור מדידה מדויקת של התפוקות והתוצאות של הגורם המוערך למול התשומות שהושקעו בו ולאור מטרות הפרויקט.

החשיבות של הערכת הביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

להערכת הביצוע בארגונים חשיבות בהיבטים רבים, בניהם ניתן למנות את עידוד האחריותיות (accountability) באשר לשימוש במשאבים; הפריית העשייה הארגונית מתוך איסוף מידע באופן שמסייע לקבלת החלטות בארגון; והעשרת הידע הרחב בתחום מתוך לימוד שיטתי של דרכי עבודה שהוכיחו את עצמן בהתמודדות עם האתגרים‏[1]. ניתן לדייק היבטים אלו ביחס למגזרים השונים, תוך התייחסות למטרות העשייה השונות של הארגונים:

  • במגזר הממשלתי, חשיבות הערכת הביצוע חיונית בייחוד עבור המשך קבלת החלטות והובלת מדיניות הממשלה בנושאים המוערכים, כדי להגביר את אפקטיביות עשייתם של משרדי הממשלה, וכדי להשלים את הערכת ביצועי העובדים במשרד.
  • במגזר העסקי חשיבות הערכת הביצוע חיונית על מנת לשפר את היעילות הכלכלית של החברה (האם ניתן למשל להשלים תהליכים מהר יותר?) ועל מנת לבצע בקרה ניהולית של הפרויקטים השונים בחברה גדולה (עמידה בזמנים, במשאבים ובהישגים הנדרשים).
  • במגזר השלישי ההערכה חיונית על מנת לבחון האם פרויקטים אכן השיגו את מטרותיהם החברתיות המבוקשות, והאם כספי הפילנטרופיה או הממשל מושקעים ומנוהלים כהלכה (בהתייחס ליעילות של העמותה, למשל).

אתגרים בתהליך ההערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתגר המרכזי בתהליך ההערכה הוא המיקוד בנושא המצוי בליבת ההערכה, מתוך ההבחנה הנפוצה בין תשומות, פעילויות, תפוקות או תוצאות. הדעה הרווחת היא שתהליך הערכה מוצלח אמור להיות ממוקד בבחינת התפוקות והתוצאות, הבוחנות את השאלה האם הפרויקט השיג את מטרותיו - קרי - האם הפרויקט נוהל באופן אפקטיבי. עם זאת, הערכת היבטים אלו הינה קשה ולעתים בלתי אפשרית. כך, למשל, לא מעט פרויקטים חברתיים נרחבים מבקשים לחולל שינוי חברתי או תרבותי שניתן לבחון רק במבט של טווחי זמן ארוכים, וקשה עד בלתי אפשרי למדוד את הצלחתו. זאת, הן בשל חוסר יכולת להפריד בין השפעת הגורמים השונים על המציאות הנבחנת והן בשל היעדר מדדים ברורים ונרחבים בעזרתם ניתן לדגום ואת השינוי. במצבים אלו, ההערכה תתמקד, לפחות בשלבים הראשונים, בבחינת הפעילויות והתפוקות הישירות מפעילויות אלו, ומטרת ההערכה תהיה מידת היעילות בתהליך הביצוע. במקרה אחר, למשל - פרויקט חברתי ממוקד (לדוגמה - חלוקת מצרכים), ניתן לבחון במדויק את היחס שבין ההשקעה לבין הביצוע.

על גבי שאלות יסוד אלו, מתווספים אתגרים מצביים נוספים דוגמת לחצי זמן לא–מציאותיים מצד גורמי מימון ציבוריים ופרטיים להיצירת הערכה מבוססת נתונים, היעדר מיקוד בתהליך איסוף המידע המייצר הצפה של נתונים, ונטייה ליצירת הערכה טקסית שלא ברור כיצד תסייע להמשך ניהול הפרויקט‏[2].

עליית מרכזיות ההערכה במגזר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים ניכרת עלייה רבתי בחשיבות ההערכה במערכת היחסים שבין המגזר השלישי והפילנטרופיה בישראל, בראש ובראשונה בשל שינויים שהתרחשו בזירת הפילנטרופיה היהודית-אמריקנית, תחת הכותרת של פילנטרופיה מבוססת תפוקות.‏[3] על רקע זה, ניתן לראות את צמיחתם של עמותות וחברות המסייעות לנהל תהליכים אלו, ואת הדרישה הגוברת מצד עמותות להציג נתונים אודות היעילות והאפקטיביות שלהם בתהליכי העבודה כתנאי להמשך תמיכה כלכלית בעתיד.

מודלים להערכה בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל הלוגי להערכת ביצועים בארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל לוגי לתכנון והערכה בארגונים
המודל הלוגי לתכנון והערכה בארגונים

מודל לתכנון ולהערכת ביצוע לאור התכנון בארגונים, הרווח בייחוד בניהול במגזר השלישי הינו המודל הלוגי (מאנגלית - logic model ולעתים גם theory of change), אשר מציג באופן לניארי את היחס בין התשומות, התפוקות, והתוצאות, ולאורו ניתן למדוד את מידת ההצלחה של פרויקטים[4]. מטרת שרטוט המודל היא לייצר קשר ניהולי ברור בין ההשקעה בפרויקט, הפעולות שננקטות בפרויקט, והתוצאות שפעולות אלו אמורות להשיג. על ידי הערכה לאור המודל הלוגי ניתן לקבוע האם ההשקעה נושאת את הפירות המבוקשים ולאור זאת לתכנן את המשך הפעולות. עם זאת, קיימת ביקורת על המודל המציג את הניהול כתהליך לניארי ולוגי, בזמן שהשגת תוצאות משמעתיות, בייחוד במגזר החברתי, מתרחשת באופנים מורכבים המצריכים שילוב כוחות של גורמים שונים, והנעה מתמדת של התהליכים (לעומת הגאנט הסדור שהמודל מבקש ליצור)‏[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדידה והערכה במגזר השלישי בישראל, יד הנדיב, אוקטובר 2010, עמ' 10.
  2. ^ שם.
  3. ^ ר' למשל - Pual Berst, A Decade of Outcome-Oriented Philanthropy, Stanford Social Innovation Review, 2012.
  4. ^ ר' למשל דף באתר שיתופים בנושא יישום המודל הלוגי.
  5. ^ ר' למשל ערך בויקי דואלוג בנושא מגבלות המודל הלוגי


התנהגות ארגונית

משאבי אנושמוטיבציהתפיסהקבלת החלטותמנהיגותרגשות בעבודהשביעות רצון בעבודהלחץ בעבודהרגשות בארגוניםעבודת רגשותתרבות ארגוניתדינמיקה קבוצתיתנורמות בעבודהמבנים ארגונייםהדרכהקידום מקצועיקריירהסמלים וארטיפקטיםתקשורת בארגוןהערכת ביצועמיון עובדיםתחלופה בארגוניםהתנהגויות נסיגהאזרחות ארגוניתהיעדרותכוח בארגוניםהערכת עובדיםהבדלים בין תרבותייםהדרכת עובדים