הערצת חכמי הקדם (לאונרדו דה וינצ'י)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
לאונרדו דה וינצ'י  |
| תאריך יצירה |
1482? |
| טכניקה וחומרים |
לוח עץ, טמפרה, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
246 ס״מ |
| גובה |
243 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
רנסאנס, רנסאנס מוקדם |
| מספר יצירה |
00285860 (גלריית אופיצי) |
| מיקום | גלריית אופיצי, room 15 |
  | |
הערצת חכמי הקדם (באיטלקית: Adorazione dei Magi) הוא ציור לא גמור שצייר בשנת 1481 לאונרדו דה וינצ'י. דה וינצ'י הוזמן על ידי הנזירים האוגוסטינים של כנסיית סאן דונאטו בסקופטו (איט'), שבקרבת פירנצה, לצייר ציור שיקשט את המזבח הגבוה בכנסייה ויתאר את חכמי הקדם ("המאגים" או "האמגושים") הבאים לסגוד לרך הנולד ישו, כמתואר בברית החדשה:
בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח. שאלו: "היכן מלך היהודים אשר נולד? כי ראינו את כוכבו במזרח ובאנו להשתחוות לו. כאשר שמע זאת הורדוס המלך נדהם הוא וכל ירושלים עמו. הוא כנס את כל ראשי הכהנים וסופרי העם ושאל אותם איפה יולד המשיח. אמרו לו: "בבית לחם יהודה, כי כן נכתב על ידי הנביא: 'ואתה בית לחם ארץ יהודה, אינך צעיר באלופי יהודה, כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל': אז קרא הורדוס בחשאי לחכמי המזרח וברר אצלם מתי הופיע הכוכב. אחרי כן שלח אותם לבית לחם באמרו: "לכו חקרו היטב על-אודות הילד וכאשר תמצאו אותו הודיעו לי כדי שאבוא ואשתחוה לו גם אני."
— הברית החדשה, הבשורה על פי מתי, פרק ב, 1-8
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה וינצ'י החל בביצוע העבודה, אך לא סיימהּ, משום שעקר למילאנו חודשים ספורים לאחר מכן, ב-1482. בסופו של דבר קושט המזבח ב-1496 בתמונה אחרת - "הערצת חכמי הקדם" של פיליפינו ליפי, שציורו דומה מאוד לזה של לאונרדו, למעט הרקע בירכתי התמונה. הציור של ליפי שרד ומוצג אף הוא בגלריית אופיצי. הכנסייה עצמה נהרסה ב-1529 בעקבות מצור על פירנצה.
ב-1568 הזכיר ג'ורג'ו ואזארי בספרו "חיי האומנים", כי התמונה עברה לרשותו של אדם בשם אמריגו בנצ'י.
ב-1621 הפכה התמונה לנכס של משפחת מדיצ'י, ומ-1768 הוצגה בחדר המדליות של המשפחה, שבארמונה, כיום גלריה אופיצי בפירנצה. לאחר תקופה קצרה בווילה של מדיצ'י בקסטלו, הועברה התמונה ב-1784 סופית לגלריה אופיצי ומאז היא שמורה שם, ומוצגת באולם לאונרדו, לצד ציורים אחרים של לאונרדו ושל ורוקיו. גודל הציור הוא 246x243 סנטימטרים, והוא נחשב ליצירתו הניידת הגדולה ביותר של לאונרדו. סבורים שהוא קוצץ בכ-10 סנטימטרים מחלקו התחתון.
תיאור התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציור מתואר ישו כשהוא בזרועותיה של אמו, מרים הבתולה. חכמי הקדם כורעים ברך, ויוצרים תבנית משולש עם ישו ומרים. ביתרת התמונה מופיעות דמויות שונות, ובהם אחת שמשערים כי היא מייצגת את דה וינצ'י עצמו (הדמות שבימין התמונה).
בירכתי התמונה משמאל הריסותיו של מבנה פגני, שבנאים משפצים אותו. קיימות הערכות שהמבנה מייצג את בזיליקת קונסטנטינוס בפורום הרומאי. בירכתיים מימין מוצג קרב בין פרשים על רקע נוף טרשי. קיימת פרשנות כי החלק האחורי מייצג את העולם הפגאני שהנצרות, שתחילתה מתוארת בחלק הקדמי, דחקה את מקומו.
המתבונן בציורו של ליפי יכול להיווכח בדמיון הרב בין שני הציורים, בעיקר בחלקם הקדמי.
מחקרים חדשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2002 מינתה גלריה אופיצי את המומחה לטכניקה אמנותית מאוריציו סרקיני להערכת מצב היצירה, לצורך בחינת היתכנות לשיקום. נעשו צילומים בטכניקות תת-אדום, על-סגול ורדיוגרפיה. מסקנתו העיקרית של החוקר מניתוח ממצאיו הייתה שלאונרדו אמנם רשם את הרישומים המקדימים, אך שכבת הצבע נעשתה על ידי אמן אחר.
הציור עבר רסטורציה מורכבת שהושלמה ב-2017.
