הפארק הלאומי הורטובג'י
| הפארק הלאומי הורטובג'י - הפוסטה | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  הונגריה |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 4, 5 | |
 |
|
הורטובג'י (הונגרית: Hortobágy) הוא שמם של כפר במחוז היידו-ביהאר ושל פארק לאומי המשתרע על פני 800 קמ"ר במזרח הונגריה, הידוע בפולקלור ובהיסטוריה התרבותית שלו. הפארק הוא חלק מאלפלד (המישור ההונגרי הגדול), והוא הוקם ב-1973 כאשר ב-1999 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הורטובג'י הוא האזור המוגן הגדול ביותר בהונגריה, והוא ערבת הדשא הטבעית הגדולה ביותר באירופה.
היסטוריה [עריכה]
ההתיישבות האנושית המשמעותית הראשונה באזור הורטובג'י הייתה כאשר בתחילת האלף ה-2 לפנה"ס היגרו למקום נוודים אשר הותירו אחריהם תלי קבורה, ומעבר לכך אין כמעט עדויות כלשהן לנוכחות אנושית במקום. לא אירעו באזור אירועים משמעותיים עד לתקופת קיומה של האימפריה הרומית, וגם בתקופה זו היה הורטובג'י מחוץ לגבולות האימפריה והיה מאוכלס בעיקר על ידי הסרמטים ששימשו כשכירי חרב בחיל העזר של הצבא הרומי. האווארים החלו ליישב את הורטובג'י בערך במאה ה-6 לספירה, ואת מקומם ירשו שבטים ממוצא סלאבי. המדיארים הראשונים הגיעו לאזור רק בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-10, ומנהיגם היה ארפאד. הייתה זו תחילת התהליך שהוביל לבסוף להקמתה של הונגריה. האזור התאים במידה רבה לביות בעלי חיים והכיל שטחי מרעה נרחבים, ובתהליך התיישבות שנמשך עד ראשית המאה ה-13 הוקמו יישובים רבים בהורטובג'י על נתיב מסחר שהוביל מבודה לטרנסילבניה.
כמעט כל היישובים שהוקמו בהורטובג'י נחרבו עם פלישת המונגולים בין 1241 ל-1242, ורבים לא שוקמו לאחר שהמונגולים נסוגו מהאזור. מגפת המוות השחור, שזרעה חורבן באירופה באמצע המאה ה-14, הובילה לנטישתם ולירידה בכמות האוכלוסייה של כפרים רבים, תהליך שהואץ בעקבות התפתחותה וגדילתה של העיר דברצן. האימפריה העות'מאנית כבשה את דברצן ואת אזור הורטובג'י כולו בשנות ה-40 של המאה ה-16, וכפרים נוספים ננטשו במלחמות שפקדו את האזור עד לגירוש העות'מאנים בתחילת המאה ה-18.
בתקופת השלטון העות'מאני התגבשה הכלכלה של אזור הורטובג'י, והיא התבססה על עדרי בעלי חיים שרעו במרחבים הפתוחים מתחילת האביב ועד סוף הסתיו. כלכלת המרעה חדלה להתקיים בסוף המאה ה-19, בעקבות המצב הכלכלי הירוד והשינויים בהרגלי התזונה של התושבים המקומיים. במקביל לכך החל השימוש במערכות לשליטה על זרימת המים של נהר טיסה, דבר שהוביל לייבוש שטחי מרעה לחים, לתופעה של רעיית יתר בתחילת המאה ה-20 ולהגדלת רמת הבסיסות של הקרקע. לאורך המאה ה-20 נעשו מספר נסיונות לגוון את השימוש בקרקעות של הורטובג'י, ובהן הקמת בריכות דגים בשטח של 65 קמ"ר בשנות מלחמת העולם הראשונה ובשנות ה-50. נסיונות ליצירת יערות וגידול אורז נכשלו בשל השינויים הכפויים בהרכב הקרקע. כיום ידוע כי תהליך הפיכת הקרקע ליותר בסיסית החל לפני כ-10,000 שנים, כאשר הטיסה החל לחצוב את דרכו דרך המישור ההונגרי הגדול וניתק נחלים רבים ממקורותיהם בהרים שמצפון להורטובג'י.
תיאור [עריכה]
הפארק הלאומי הורטובג'י שוכן במישור טיסה, הנמצא בחלקה המזרחי של הונגריה. למעט צדו הצפוני גובל הפארק במספר יישובים, שהעיקריים מביניהם הם טיספרד (Tiszafüred) השוכן על גדות הטיסה והעיר דברצן. בפארק שוכנים תלי קבורה הידועים בכינוי קורגאנים ומתוארכים לתקופת הברונזה המוקדמת. גובהם של התלים הוא בין 5 ל-10 מטרים, וקוטרם הוא בין 20 ל-50 מטרים. שתי הצורות הבולטות הן חצי כדור או חרוט. כל התלים הוקמו באזורים יבשים ובקרבת מקור מים. בחלק ניכר מהתלים נקברו אנשים במספר תקופות עוקבות, ועל חלקם נבנו כנסיות על ידי ההונגרים. התלים הנמוכים יותר שמצויים בשטחו של הפארק הם שריד ליישובים עתיקים שנעלמו במשך השנים.
בימי הביניים הוקמו יישובים רבים לאורך הדרך שחיברה בין דברצן לטיספרד, ולמרביתם היו כנסיות. יישובים רבים חדלו מלהתקיים בעקבות התדלדלות האוכלוסייה שהחלה במאה ה-14. בשנים שלאחר מכן המבנים המלאכותיים היחידים שהוקמו בהורטובג'י היו מבנים זמניים ששימשו כמחסה לבעלי חיים ולבני אדם. מתקופה זו שרדו רק גשרי אבן ומבנים שמכונים קסארדאסים (csárdas). ב-1809 נבנה גשר זאדור בדרום הפארק, ובו היו תשע קשתות. עם זאת, ב-1830 נהרסו שני קצות הגשר בשיטפון שפקד את הפארק, והגשר נותר במצבו זה עד היום. גשר תשע הקשתות שנבנה בהורטובג'י בין 1827 ל-1833 הוא גשר האבן הארוך ביותר בהונגריה שעדיין קיים, והוא החליף גשר עץ קדום יותר שהיה קיים מאז המאה ה-14.
הקסארדאסים הם פונדקים שנבנו במאה ה-18 ובמאה ה-19 עבור הנוסעים שעברו בשטחי הפארק. כל קסארדאס היה מורכב בדרך כלל משני מבנים חד-קומתיים שנבנו זה מול זה, וגגם היה עשוי מרעפים או מאריחים. אחד מן המבנים הכיל טברנה שממנה הייתה גישה למרתף יינות ולעתים גם חדרי שינה, ובמבנה נגדי היו אורווה לסוסים ומקום לאכסון מרכבות.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הפארק הלאומי הורטובג'י באתר הפארקים הלאומיים של הונגריה
 |
||
|---|---|---|
|
