הפארק הלאומי ניוקולו-קובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפארק הלאומי ניוקולו-קובה
Singvervet01.jpg

קוף ירוק בפארק
מיקום Flag of Senegal.svg סנגל
שנת הכרזה 1954
שטח הפארק 9,130 קמ"ר
מבקרים בשנה זניח (נכון ל-2006)
גוף מנהל המשרד לאיכות הסביבה ולהגנת הטבע, אגני הניכוז והאגמים המלאכותיים של סנגל
אתר הפארק
הפארק הלאומי ניוקולו-קובה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
River gambia Niokolokoba National Park.gif
הנהר גמביה בפארק
מדינה Flag of Senegal.svg סנגל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1981, לפי קריטריון 10
הערות אתר בסיכון מאז 2007
(למפת סנגל רגילה)
מיקום הפארק הלאומי/ניוקולו-קובה במפת סנגל
 
טמבאקונדה
טמבאקונדה
קאולק
קאולק
קולדה
קולדה
זיגינשור
זיגינשור
הפארק הלאומי/ניוקולו-קובה
הפארק הלאומי
ניוקולו-קובה

הפארק הלאומי ניוקולו-קובה (צרפתית Parc national du Niokolo-Koba) הוא פארק לאומי בשטח של 9,130 קמ"ר בדרום-מזרחה של סנגל. הפארק שוכן במחוז טמבקונדה (Tambacounda) סמוך לגבולה של סנגל עם גינאה, כ-650 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה דקר, והוא אחד מאזורי השימור הגדולים במערב אפריקה.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק שוכן באזור שטוח למדי, ומשתרע בין גבהים של 16 עד 311 מטר, גובה אליו הוא מגיע ב"הר" אסיריק (Mont Assirik). לאורכו מספר טורי גבעות קטנות, שבדרך כלל אינן נישאות לגובה של יותר מ-200 מטר, וביניהן משתרעים מישורי הצפה נרחבים. אדמת הפארק עשויה מקרקע לטריטית שהושקעה על גבי אבן חול המתוארכת לתור הקמבריום. במספר מקומות חשופים סלעים מותמרים. את הפארק חוצים נהר גמביה ושניים מיובליו, ניקולו קובה (Niokolo Koba) שהעניק למקום את שמו, וקולונטו (Koulountou).

שטחו של הפארק אינו מיושב, והעיסוק בחקלאות בו זניח ומוגבל למספר מובלעות סמוך לגבולותיו, אם כי במשך השנים התרחבו שטחים אלה וכרסמו בשטחו של הפארק.

האקלים בפארק אופייני לאזור הסודאני, ומתאפיין בעונה גשומה בין יוני לאוקטובר. כמות המשקעים השנתית מגיעה ל-1,000 עד 1,000 מ"מ בממוצע.

היסטורית השימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטח השוכן כיום בתחומי הפארק הוכרז לראשונה כשמורת צייד בשנת 1926, וב-1951 שונתה הגדרתו והוא הפך לשמורת חורש. שנתיים לאחר מכן הפך לשמורת חי וב-1954 הוכרז כפארק לאומי. שטחו של הפארק הורחב ב-1962, 1965, 1968 וב-1969, ובשנת 1981 הוכרז כאתר מורשת עולמית.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה אוכלוסיית היונקים הגדולים בפארק לצנוח בשל צייד לא חוקי ובשל מספר סיבות נוספות: שריפות פרצו בשטח הפארק לעתים מזומנות בשל שימוש בלתי מבוקר באש, בין היתר כחלק מפעולות הצייד הבלתי חוקי, עצים בתחומו נגדעו, הצמחייה נפגעה כתוצאה ממרעה יתר וביצות התייבשו. בשל כל אלה הגיעו אוכלוסיות הפילים וקובוס המים לדוגמה לסף הכחדה.

מצבו המדורדר של הפארק הוכר כבר בשנות ה-90, והרשות לפארקים לאומיים של סנגל החלה להעביר ממנו יונקים אל אזורי שימור פרטיים במדינה ומחוץ לה. בשנת 2000 ביקשה ועדת השימור העולמית של ארגון אונסק"ו מממשלת סנגל לזמן ועדת בדיקה שתבחן את מצבו של האתר. הוועדה קיימה את בדיקתה בשנת 2001 וניסחה את המלצותיה. למרות זאת, המשיך מצבו של הפארק להתדרדר והוא הוכרז כאתר בסיכון בשנת 2007.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק מכוסה בעיקר בצימחיית סוואנה, וקיימים בו צמחים מהאזור הסודאני הדרומי ומגינאה. צפיפות העצים והשיחים משתנה באזורים שונים בהתאם לסוג הקרקע ולטופוגרפיה, ואלה רבים יותר בקרבת הנהרות. במישורים ובעמקים משתרעים אזורים נרחבי ידיים של וטיבר ועשבים אחרים וכן של מספר מיני דגנים ועצים הכוללים בין היתר את החזרן ומיני פיקוס. בערוצי הנהרות ובקרבתם גדלים צמחים האופיניים לאזורי גינאה, וצמחים הזקוקים לאספקת מים רבה. סך הכל זוהו למעלה מ-1,500 מיני צמחים בשטחו של הפארק.

בעת הכרזתו היו בפארק 80 מיני יונקים, 330 מיני עופות, 36 מיני זוחלים, 20 מיני דו-חיים, 60 מיני דגים ומספר מיני חסרי חוליות. כאמור, בין 1990 ל-2006 הצטמצם מספרם של היונקים הגדולים באופן משמעותי, כפי שמודגם לגבי ששת המינים הבאים[1]:

מין אוכלוסייה 1990-1991 אוכלוסייה 2006 אחוז השינוי
בובאל איילי 5,000 149 97%-
תאו אפריקני 8,000 457 94%-
קובוס שחור רגל 24,000 92 99%-
קובוס המים 3,300 10 99%-
אנטילופה סוסית קצרת קרן 6,000 710 88%-
פיל סוואנה אפריקני עד 30 עד 10 66%-

נוסף על המינים שלעיל, חיים בפארק נמרים, אריות, זאבים טלואים, היפופוטמים, גירפות, ואילנדים ענקיים שמספרן אף גדל ב-14% בתקופת הסקר שלעיל. על הקופים נמנים הקוף הירוק, הבבון הירוק, הפרש, השימפנזה המצוי והקולוב. לשלושת מיני התנינאים האפריקאים יש ייצוג במקום וכך גם לגבי ארבעה מיני צבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Senegal
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בסנגל

הפארק הלאומי ניוקולו-קובהגורהדג'ודג'סן-לואימעגלי האבן בסנגמביה (בשיתוף עם גמביה) • הדלתה של הסלוםחבל בסארי: בסארי, פולה ובדיק