הפארק הלאומי פטריפייד פורסט

הפארק הלאומי פטריפייד פורסט
עץ מאובן בשטח הפארק
מיקום	אריזונה, ארצות הברית
שנת הכרזה	1 בינואר 1962
שטח הפארק	885 קמ"ר
מבקרים בשנה	582,000 (נכון ל-2006)
גוף מנהל	שירות הפארקים של ארצות הברית
http://www.nps.gov/pefo/
(למפת ארצות הברית מוגדלת) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן חוזה אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון דטרויט סיאטל ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה פטריפייד פורסט (למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן חוזה אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון דטרויט סיאטל ה א ט ל נ ט י ה ש ק ט מפרץ מקסיקו קנדה מקסיקו איי בהאמה פטריפייד פורסט (למפת אריזונה רגילה) פטריפייד פורסט (למפת אריזונה מוגדלת) פטריפייד פורסט

פארק לאומי פטריפייד פורסט (אנגלית: Petrified Forest National Park, עברית: פארק לאומי יער מאובן) הוא פארק לאומי מדברי המשתרע על שטח של 885 קילומטר מרובע באריזונה, ארצות הברית, בגובה של כ-1500 מטר מעל פני הים. הפארק שוכן לאורכו של הכביש הבין-מדינתי I-40, כ-150 קילומטר מהעיר פלאגסטאף, ובקרבת העיירה הולברוק. בפארק קיים ריכוז יוצא דופן של עצים מאובנים, רובם מהמין הנכחד Araucarioxylon arizonicum, ומכאן שמו.

היסטוריה [עריכה]

היער המאובן התגלה בשנות החמישים של המאה ה-19. לויטננט עמיאל וויפל, חבר במשלחת לסימון תוואי למסילת ברזל, תיעד את האזור ב-1853.

אזור היער המאובן הוכרז כמונומנט לאומי בשנת 1906 על ידי הנשיא תיאודור רוזוולט, שהדגיש את חשיבותם וערכם המדעי והציבורי של המאובנים. ב-1932 התווספו למונומנט כ-215,000 דונם של המדבר הצבוע. במקום נבנו מתקנים ומבנים לשרות עובדי המקום. בשנת 1962 קיבל המתחם כולו מעמד של פארק לאומי. ב-1970 הוכרזו כ-210,000 דונם מתוך שטח הפארק כאזור בראשית, שטח ללא כבישים, שבילים, מבנים או סימונים מכל סוג.

מבנה הפארק [עריכה]

הפארק מחולק לשניים: חלקו הצפוני תוחם חלק מהמדבר הצבוע (Painted Desert) של אריזונה, אזור נרחב בצפון אריזונה המשתרע בין הפארק לפארק הלאומי גרנד קניון. במדבר הצבוע נופי מדבר המתאפיינים בשכבות קרקע ססגוניות.

החלק הדרומי של הפארק כולל שטחי אדמה צבעונית, ריכוזים של עצים מאובנים ופטרוגליפים אינדיאניים. התנועה בתוך הפארק היא בעיקר בכביש החוצה את הפארק, שאורכו כ-40 קילומטר. לינה בשטח הפארק מותרת רק באישור מוקדם מרשויות הפארק. השביל הארוך ביותר בפארק הוא באורך של כשלושה קילומטר.

למרות אמצעים הננקטים בידי עובדי שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, נגנבים מהפארק מדי שנה כ-13 טונות של עץ מאובן.

בית אגייט [עריכה]

בית אגייט פואבלו (באנגלית: Agate House Pueblo, בית האגט) הוא מבנה פואבלי משחוזר חלקית הממוקם בשטח הפארק. המבנה בנוי כמעט כולו מעצים מאובנים. שמונת חדרי הפואבלו תוארכו לשנת 900, של תקופת פואבלו ה-III. העץ הונח בתוך מכתש חימר, בשונה מבניית חול וטיח המקובלת יותר באזור.

חורבות בית אגייט שוחזרו על ידי חיל השימור האזרחי בשנים 1933-34, בניהולו של ס.ב קוסגרוב מהמעבדה של ניו מקסיקו לאנתרופולוגיה. חדר 7 שוחזר במלואו ונבנה לו גג חדש. קירות החדר השני נבנו מחדש לגובה של מטר וחצי, אך לא מקורה, והקירות שנותרו נבנו מחדש עד לגובה של שניים או שלושה מטרים.