הפועל רמת-גן גבעתיים

הפועל רמת-גן גבעתיים
מידע כללי
כינוי	אורדונים
תאריך ייסוד	1927
אצטדיון	אצטדיון וינטר, רמת גן (תכולה: 8,000)
יו"ר	נתן דטנר
מאמן	פרדי דוד
ליגה	ליגת העל
תארים
מספר אליפויות	1
מספר גביעים	1
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

סמל הקבוצה הישן

הפועל רמת-גן גבעתיים היא קבוצת כדורגל המייצגת את רמת גן וגבעתיים ומשחקת בליגת העל. הקבוצה נוסדה בשנת 1927.

בעקבות עלייתה לליגת העל, נאלצה הקבוצה להעביר את משחקיה מאצטדיון המכתש ששירת אותה לאורך השנים, לאצטדיון וינטר שעומד בתקני ליגת העל.

היסטוריה

השנים הראשונות

הקבוצה הוקמה בשנת 1927 על ידי ישקה ליפסון ואליעזר אלקס, לימים מזכיר מועצת פועלי רמת גן. בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה נוהלה הקבוצה על ידי נתן טייבר, הוגו זינגר, אביו ומרדכי לאופר שנהרג במלחמת העצמאות.

הפועל רמת גן הייתה אחת מ-13 הקבוצות שייסדו את הליגה הראשונה בכדורגל. במשחקה הראשון, שנערך ב-1950, היא גברה על מכבי רחובות בתוצאה 3 - 1. הקבוצה סיימה את עונתה הראשונה במקום העשירי, כשמאזנה עומד על 8 ניצחונות ו-16 הפסדים. ב-1954 דורגה במקום החמישי בליגה, שהיה הגבוה ביותר שהגיעה אליו בשנות ה-50. הצלחותיה בגביע המדינה בעשור זה היו העפלה לחצי הגמר ב-1955 וב-1958.

הקבוצה ירדה לליגה א' (אז הליגה השנייה) לראשונה בתולדותיה ב-1960, לאחר שסיימה במקום האחרון. ב-1963 היא חזרה לליגה הלאומית (אז הליגה הראשונה), לאחר שסיימה את העונה במאזן של 23 ניצחונות, 5 תוצאות תיקו ושני הפסדים.

אליפות ראשונה

הקבוצה זכתה באליפות ב-1964, והייתה לקבוצה הראשונה שעושה זאת בעונה הראשונה שלה בחזרה בליגה הבכירה. היא התמודדה על התואר עם מכבי יפו והפועל פתח תקווה, ובמשחק המכריע על האליפות גברה על מכבי חיפה ב"מכתש" בתוצאה 1 - 0 משער של משה פרל. מאמן הקבוצה היה דוד שווייצר, והייתה זו הפעם הראשונה שבה זכה באליפות.

רמת גן המשיכה לשחק בליגה הבכירה עד 1969. בתקופה זו התפרסמו משחקי הדרבי של רמת גן מול הכח רמת גן. ב-1969 ירדה הקבוצה לליגה א' פעם נוספת, לאחר שסיימה את הליגה עם 18 נקודות ו-11 שערי זכות.

בעונה הראשונה שבה חזרה הקבוצה לליגה א' היא כמעט ירדה לליגה ב', אך הצליחה להימנע מכך רק במחזור האחרון. בעונות הבאות היא ניסתה (בלא הצלחה) לחזור לליגה הלאומית, כאשר ב-1971 הייתה זקוקה לשער אחד על מנת להשוות לתיקו 1 - 1 מול מכבי יפו ולעלות על חשבונה. ב-1976 היא סיימה במקום השלישי, אך העפילה לליגה הארצית (הליגה השנייה החדשה) שהוקמה באותה עונה. גם ב-1977 הייתה הקבוצה מרוחקת כדי משחק אחד מהעפלה לליגה הלאומית, אך במחזור האחרון היא הפסידה למכבי שעריים וסיימה במקום השלישי בפעם השישית ברציפות.

הקבוצה שבה לליגה הלאומית ב-1980, לאחר 11 שנים. היא הבטיחה את העלייה שלושה מחזורים לסיום בעקבות ניצחון 4 - 0 על הפועל הרצליה. בעונת החזרה היא סיימה עם 12 נקודות ליגה וירדה פעם נוספת. היא חזרה לליגה הראשונה, אך גם הפעם שבה וירדה בעקבות תיקו במחזור האחרון מול הפועל באר שבע. לאחר שחזרה לליגה הארצית היא לא הפגינה רמת משחק גבוהה, ופעמיים (1986 ו-1987) כמעט וירדה לליגה א'. לאורך רוב שנת 1989 היא ניצבה במקום הראשון, שהיה היחיד המוביל לליגה הלאומית עקב צמצומה של זו ל-12 קבוצות, והצליחה לחזור לאחר שגברה במחזור האחרון על הפועל חדרה בתוצאה 2 - 0.

שנות ה-90 עד הזכייה בגביע המדינה

את עונת 1989/1990 פתחה הקבוצה בצורה טובה, ובסוף הסיבוב הראשון דורגה במקום ה-6. בהמשך היא נחלשה מאוד, אך בזכות 3 ניצחונות מתוך 4 משחקים שמרה על אפשרות ממשית להישאר בליגה. במחזור האחרון היא אירחה את הפועל באר שבע והייתה זקוקה לניצחון כדי להישאר בליגה. אולם, המשחק הסתיים בתיקו 0 - 0, ורמת גן ירדה לליגה הארצית בפעם השנייה בתוך 7 שנים בגלל הפועל באר שבע. היא ניסתה לחזור לליגה הלאומית בעונה שלאחר מכן, אך סיימה לאחר מכבי פתח תקווה ומכבי יבנה. בעונה שלאחר מכן היא סיימה במרכז הטבלה.

ב-1993 ירדה הקבוצה לליגה השלישית לראשונה בתולדותיה, לאחר שהפסידה במחזור האחרון להפועל אשדוד למרות שהייתה זקוקה לתיקו. היא חזרה לליגה השנייה כעבור עונה אחת. ב-1998 היא ירדה פעם נוספת לליגה א'. באותה עונה החליטה ההתאחדות לכדורגל על שינוי במבנה הליגות ועל הקמת ליגת העל. בעקבות השינוי הקבוצה הייתה צריכה לסיים באחד משני המקומות הראשונים בליגה א' על מנת לחזור לליגה הארצית. רמת גן סיימה במקום השני, והצליחה להעפיל לליגה הארצית החדשה.

הקבוצה זכתה בגביע הטוטו בעונה הראשונה (1999/2000) שבה הופעל גם בליגה הארצית (השלישית), לאחר ניצחון 5 - 4 על הפועל רעננה ולמרות שפיגרה 1 - 4. בסוף אותה עונה היא חזרה לליגה הלאומית (הליגה השנייה). למרות שנחשבה לאחת הקבוצות החלשות בליגה היא הצליחה להפתיע ולסיים במקום הרביעי.

למרות ציפיות גבוהות לקראת העונה השנייה בליגה הלאומית הקבוצה הסתבכה בתחתית הליגה. המאמן מוטי איוניר פוטר חודש לפני סיום העונה, והוחלף על ידי אלי כהן שהעלה את הקבוצה מליגה א' לליגה הלאומית. במחזור האחרון פגשה רמת גן את מכבי הרצליה (קבוצתו הקודמת של כהן), גברה עליה 3 - 2, נשארה בליגה ומנעה מהרצליה להעפיל לליגת העל.

בשנת 2003 חוללה הקבוצה הפתעה כשהצליחה לזכות בגביע המדינה בעודה משחקת בליגה השנייה, והייתה לקבוצה הראשונה (והיחידה, נכון ל-2011) מהליגה השנייה שעושה זאת. במשחק הראשון היא הובילה מול הפועל ירושלים בתוצאה 1 - 0, אך בדקה החמישית של תוספת הזמן ספגה שער שוויון. בדו-קרב הפנדלים שנערך בתום המשחק היא ניצחה בתוצאה 3 - 2. בשמינית הגמר היא סיימה בתיקו 0 - 0 מול מכבי פתח תקווה, וגם הפעם הצליחה לנצח בדו-קרב פנדלים. בשלב רבע הגמר היא ניצחה את איחוד בני סכנין בתוצאה 1 - 0.

ב-13 במאי 2003 היא שיחקה בחצי הגמר מול מכבי תל אביב, והעפילה לשלב זה לראשונה מאז 1958. ניר חדד הפתיע כאשר העניק לרמת גן יתרון של 1 - 0, אך במחצית השנייה השווה אבי נמני באמצעות פנדל. דקה אחת לסיום המשחק הכניע שרון אביטן את לירן שטראובר, ובכך הוביל את קבוצתו למשחק הגמר. הגמר נערך ב-27 במאי, ובו התמודדה רמת גן מול הפועל באר שבע. באר שבע הייתה עדיפה ב-20 הדקות הראשונות, אך בהמשך נחלשה. המחצית הראשונה הסתיימה בתיקו 0 - 0, ובמחצית הראשונה הבקיע אופיר חלוואני את השער הראשון לטובת רמת גן, שגילתה עדיפות מבחינת בעיטות לשער. אופיר חיים מבאר שבע הצליח להשוות את התוצאה 3 דקות לפני הסיום, באחת מההתקפות היחידות של באר שבע במחצית. גם ההארכה הסתיימה בתיקו 1 - 1. בדו-קרב הפנדלים ניצחה רמת גן בתוצאה 5 - 4, לאחר בעיטה של ליעד טפר שנכנס למשחק דקות אחדות לפני תום ההארכה.

ב-23 במאי, 4 ימים לפני הגמר, הצליחה הקבוצה להימנע מירידה לליגה הארצית.

ההינצלות מפירוק והחזרה לליגת העל

מצבה של הקבוצה התדרדר לאחר הזכייה בגביע. רוב הסגל התחלף כיוון ששחקנים רבים שאפו להתקדם לקבוצה יותר בכירה, והקבוצה הודחה בסיבוב הראשון של גביע אופ"א (אליו העפילה אוטמטית) על ידי לבסקי סופיה מבולגריה. אלי כהן פוטר באמצע העונה, ולאחר מכן הקבוצה התדרדרה עד למקום האחרון וירדה לליגה הארצית. היא לא הצליחה לחזור לליגה הלאומית, סיימה במקום השמיני ואף הפסידה בגמר גביע הטוטו של הליגה הארצית להפועל אשקלון.

בקיץ 2005 מונה לקבוצה מפרק, והיא פתחה את עונת 2005/2006 עם מינוס תשע נקודות כיוון שמינוי מפרק הוא עבירה על תקנון ההתאחדות. היא הצליחה לזכות בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר ניצחון 2 - 0 על מכבי טירת הכרמל. הקבוצה נרכשה על ידי האוהד ירון קוריס ב-1 במרץ 2006, ואליו הצטרפו אנשי עסקים אחדים ובהם יגאל כוכבי ששיחק בקבוצה בשנות ה-70. באמצע העונה היא הייתה במרחק של 13 נקודות מהמקום ה-10, ורק במחזור האחרון הבטיחה את הישארותה לאחר ניצחון על מכבי אחי נצרת. לולא הפחתת הנקודות היא הייתה עשויה לסיים במקום ה-4.

את העונה הבאה היא פתחה בצורה טובה, והחל מהמחזור השישי דורגה במקום הראשון. במחזור ה-29 ניצחה הקבוצה את מכבי טירת הכרמל והבטיחה את חזרתה לליגה הלאומית לאחר שלוש שנים. במקביל, היא הצליחה להגן על זכייתה בגביע הטוטו של הליגה הארצית לאחר שגברה בגמר על סקציה נס ציונה 0-1 לאחר הארכה. בגביע המדינה העפילה הקבוצה עד לשלב חצי הגמר תוך שהיא מדיחה את הפועל כפר סבא ואת מכבי חיפה בשמינית הגמר וברבע הגמר בהתאמה. בחצי הגמר היא הפסידה להפועל אשקלון מתחתית הליגה הלאומית בתוצאה 0 - 1.

הקבוצה לא שיחקה היטב בתחילת עונת 2007/2008, ורק לאחר הגעתם של אבי סופר, שי בנאי ושי רביבו בפגרת החורף היא הפגינה שיפור ברמת המשחק, וצברה 8 ניצחונות מתוך תשעה משחקים בתחילת הסיבוב השני. היא אף העפילה לשמינית גמר גביע המדינה, בו הודחה על ידי יריבתה הכח ר"ג. לאחר מכן נחלשה רמת המשחק של הקבוצה והיא סיימה במקום השישי.

סגל הקבוצה עבר שינויים רבים לקראת עונת 2008/2009, והיא פתחה את העונה בצורה בינונית עם 5 ניצחונות מ-7 משחקים אך רק עם 14 נקודות ב-10 המשחקים הבאים. הסגל חוזק בינואר עם הגעתם של קרלוס צ'קאנה ואסי דומב. היא הודחה בסיבוב ט' של גביע המדינה לאחר הפסד למכבי חיפה, ולאחר שחזרה לשחק בליגה החלה לצבור נקודות ולפתוח פער מהמקום ה-6 המוביל למבחנים לעלייה לליגת העל. ב-8 במאי 2009 היא הבטיחה את עלייתה לאחר ניצחון ביתי 3 - 1 על עירוני רמת השרון, וחזרה לליגה לאחר היעדרות של שני עשורים.

בסיום המשחקים הסדירים של עונת 2009/2010 דורגה הקבוצה במקום ה-11, אך בעקבות הפעלת שיטת הקיזוז הנקודות לחצי ובעיות ניהוליות שונות היא ירדה עד למקום ה-14, והבטיחה את הישארותה בליגה רק במשחק הפלייאוף מול הפועל כפר סבא. קיץ 2010 התאפיין בחוסר ודאות כלכלית ומקצועית בעקבות החובות הכספיים. ב-30 ביוני הודיע הבעלים ירון קוריס כי הקבוצה תמשיך לשחק לאחר כיסוי החובות על ידי נותני החסות שלה, וכי הוא עצמו עוזב את הקבוצה לאחר ארבע שנים. ניהול הקבוצה הועבר לידי קבוצת ניהול בראשות שחר בן עמי ונתן דטנר. בנוסף לכך עזב יובל נעים לאחר חמש שנים בתפקיד המאמן, והוחלף על ידי שלומי דורה. ב-15 בנובמבר 2010 פוטר דורה מתפקיד מאמן הקבוצה עקב מיקום הקבוצה במקום האחרון בטבלת ליגת העל מזה זמן רב, ובמקומו מונה צביקה צמח לתפקיד מאמן הקבוצה. בינואר 2011 התפטר צמח מאימון הקבוצה, ובפברואר 2011 מונה במקומו ירון הוכנבוים. בתום העונה ירדה הקבוצה לליגה הלאומית לאחר שתי עונות רצופות בליגת העל. במקומו של הוכנבוים, מונה פרדי דוד לתפקיד מאמן הקבוצה.

ב-14 בדצמבר 2011 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, לאחר שניצחה 1 - 0 את מכבי בת ים.

ב-18 במאי 2012 עלתה הקבוצה בחזרה לליגת העל, לאחר שניצחה 2 - 0 את בני לוד במשחק שהכריע מי מבין הקבוצות תעלה לליגת העל.

היריבות העירונית עם הכח

ערך מורחב – הדרבי של רמת גן

הדרבי הראשון בין הפועל להכח רמת גן נערך ב-1964. המשחקים בשנות ה-60 נחשבו למתוחים מאוד, ובאחד מהם נדקר סוס של המשטרה על ידי אוהד הכח. ב-1968 ניצחה הפועל בתוצאה 5 - 0, והכח ספגה שלושה כרטיסים אדומים. עונת 1968/1969 הייתה האחרונה שבה נערך דרבי רמת-גני בליגה הבכירה, וכל משחקי הדרבי שלאחר מכן נערכו בליגה השנייה. בעונת 2007/2008 הוגרלה הפועל עם הכח במסגרת גביע המדינה המשחק הסתיים בתוצאה 0-0 והפועל הפסידה בפנדלים 5-3. כיום נחשב מעמדו של הדרבי הרמת גני לפחות חשוב בהשוואה לדרבים אחרים כגון הדרבי של חיפה, הדרבי של תל אביב, הדרבי של פתח תקווה והדרבי של ירושלים.

סטטיסטיקה

שוער הפועל רמת גן, אליעזר זולר (מימין) ושחקן הפועל פתח תקווה נחום סטלמך, במשחק בין הקבוצות ב-1950

נכון לעונת 2010/2011:

• עונות בליגה הראשונה: 19 (כולל עונת 2010-11)
• עונות בליגה השנייה: 34
• עונות בליגה השלישית: 6
• מיקום הכי גבוה: אליפות הליגה הלאומית ב-1964
• מיקום הכי נמוך: 10 בליגה ארצית (הליגה השלישית) ב-2006
• הניצחון הגבוה ביותר: 10 - 1 על מכבי ראשון לציון ב-1950
• ההפסד הגבוה ביותר: 0 - 8 להפועל תל אביב ב-1953
• מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים: ראובן כהן עם 85 שערים
• שיאן ההופעות בנבחרת ישראל: חנוך מורדכוביץ' עם 16 הופעות

קישורים חיצוניים

• עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל

ליגת העל בכדורגל - עונת 2012/2013
עירוני קריית שמונה • הפועל תל אביב • בני יהודה • מכבי נתניה • מכבי חיפה • מכבי תל אביב • מ.ס. אשדוד בני סכנין • בית"ר ירושלים • הפועל עכו • עירוני ניר רמת השרון • הפועל חיפה • הפועל באר שבע • הפועל רמת-גן