הפחתה במקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדרג הפסולת. הפחתה במקור רלוונטית לתוויות "מניעה", "צמצום" ו"שימוש חוזר".

המונח או המושג הפחתה במקור מתייחס להפחתה בצריכה, בעיקר של מוצרים חדשים שייצורם כרוך בזיהום מסוגים שונים. הפחתת הצריכה נועדה להקטין את טביעת הרגל האקולוגית (ראו גם: איכות הסביבה), ולחסוך בכסף. הפחתת הצריכה הינה העדיפות הראשונה בסדר העדיפויות של מדרג הפסולת.

ההיבט האקולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זיהום הסביבה

לייצור, הפצה, שימוש והשלכה של כל מוצר כמעט, קיים מחיר של זיהום סביבתי ברמה זו או אחרת. בין אם מדובר בזיהום מים בידי כימיקלים בתעשייה, זיהום אוויר בידי עשן משריפת דלק, זיהום הים בידי פסולת המושלכת לנהרות וכיוצא באלה, כמעט ואין מוצר שהינו חף מזיהום או טביעת רגל אקולוגית.

שימוש בחומרי גלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משאבים טבעיים

לשם ייצור מוצרים רבים, משתמשים מפעלים בחומרי גלם רבים, בנוסף לחומרי הגלם שממנו מורכב המוצר עצמו. נקודת ההנחה המקובלת בקרב חוקרים היא שקצב הצריכה של חומרים (למשל נפט או מינרלים שונים) גבוה לאין שיעור מקצב ייצורם הטבעי. מכך עולה כי במוקדם או במאוחר, אם הצריכה תימשך בקצב דומה לזה הנהוג כיום, יאזלו משאבי הטבע השונים מן העולם.

אשפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדרג הפסולת

בנוסף, קיימת בעיה של פסולת. אשפה רבה גורמת לזיהום מי-תהום, זיהום קרקע וזיהום אויר, לפגיעה בחי ובצומח‏[1], וכן הטמנת אשפה (או כל טיפול אחר) עולה כסף רב וצורכת אנרגיה רבה.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור חשמל ופעולות מנועים מסוגים שונים הוא הכרחי לתעשייה. אך אלה גורמים לזיהום סביבתי ניכר, ברובו זיהום אויר. כמו כן, נשנית גם בנושא זה בעיית כילוי חומרי הגלם, שכן שימוש בדלק מאובן הוא אבן הייסוד של ייצור חשמל, ושימוש בדלק נוזלי לסוגיו השונים הוא אבן היסוד של פעולת מנועים.

צריכת מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מים#המים עבור האדם

ייצור מוצרים רבים דורש שימוש רב במים. למשל, אם נדע מהי כמות המים הדרושה להשקיית תירס (המשמש כמזון לבקר) עד לבשלותו, נוכל לחשב כמה מים צריך על מנת לייצר קילוגרם תירס. מכאן נוכל לחשב כמה מים דרושים לשם ייצור קילוגרם בשר בקר. לפי חישוב דומה, ניתן לחשב את כמויות המים של מוצרים שונים, כגון פלדה (234 ליטר מים לכל קילוגרם) ביגוד (6,813 ליטר מים לגידול כותנה עבור מכנסי ג'ינס)‏[2], וכן הלאה.

מה אני יכול לעשות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ידי קבלת מספר "הנהגות" יכול כל אדם להקטין את טביעת הרגל האקולוגית שלו, ובכך למזער את הנזק לסביבה. להלן מספר דוגמאות או עצות להפחתת צריכה:

  • הפחתה ברכישת מוצרי "מותרות".
  • לעשות שימוש חוזר במוצרים, להשאיל מוצרים.
  • שימוש במוצרים רב פעמיים במקום במוצרים חד פעמיים.
  • קניית מוצרים ללא אריזה, או באריזה גדולה (כך תקטן כמות חומר האריזה ביחס לכמות המוצר).

כמו כן, קיים גם "תו תקן ירוק" אשר מעיד על החברה כי היא משתמשת בכמויות מעטות יחסית של פסולת.

ייתרונות נוספים שלא עלו עד כה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסכון בכסף.
  • פחות מוצרים, משמע, יותר מקום פנוי.
  • הארכת חיי המוצר - עקב אי שימוש במוצר חדש במקומו.


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך שלמה שובאל, "צפונות כדור הארץ", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 620.
  2. ^ כמויות מים הדרושות לייצור מוצרים שונים (אנגלית)