הפיגוע במסעדת סבארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°46′58.54″N 35°13′04.48″E / 31.7829278°N 35.2179111°E / 31.7829278; 35.2179111

זירת הפיגוע

פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש ב-9 באוגוסט 2001, בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פלסטיני פוצץ את עצמו במסעדת סבארו שברחוב יפו (צומת האיקסים). בפיגוע נרצחו 15 ישראלים (7 מתוכם ילדים) ו-140 נפצעו, והוא אחד הפיגועים הקטלניים ביותר של האינתיפדה השנייה. הפיגוע בוצע על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום הפיגוע

באותם הימים של האינתיפדה השנייה אזרחי ישראל ספגו רצף של פיגועים והכוננות הביטחונית בישראל הייתה גבוהה. החמאס מצדו עשה מאמצים ניכרים לבצע פיגוע גדול בתחומי ישראל. יום לפני הפיגוע, שבוצע על ידי תשתית החמאס בצפון השומרון, נהרג פעיל חמאס שפוצץ מכונית ממולכדת במחסום צה"ל ממזרח לשכם, אשר גם הוא היה בדרכו לפיגוע בתחומי הקו הירוק.‏[1]

ההתראות לפיגוע הגיעו ארבעה שבועות קודם. במהלך תקופה זו כוחות גדולים של צבא ומשטרה היו פרושים במוקדים חמים במערך מעובה, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.

תכנון הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחבל המתאבד היה מוחמד אל מסרי (22) מכפר עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות.

את המתאבד גייס מוחמד דגלס,‏[2] והוא הובל למקום על ידי אחלאם תמימי (20), סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית שהתגוררה ברמאללה. תמימי, בעלת אזרחות ירדנית, עסקה גם באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע יחד עם חברה לחוליה, דגלס, והתחפשה לתיירת יהודיה. תמימי ודגלס החלו לפעול יחדיו לצורך ביצוע פיגועים. בין היתר הניחה ביולי 2001 מטען חבלה בסופרמרקט ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. המטען, שהוסווה בתוך פחית בירה, התפוצץ למרבה המזל מבלי לגרום לנפגעים. תמימי רגזה בשל תוצאת הפיגוע ה"מאכזבת" והודיעה לשותפה דגלס כי מעתה יש "לבדוק את כל המטענים מראש", כדי שהפגיעה בנפש תהיה ודאית. בהמשך תיכננה פיגועים נוספים.‏[3]

חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, היה אף הוא מעורב בתכנון הפיגוע. תכנון הפיגוע וייצור המטען נעשה על ידי עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.

המטען, אשר הוטמן בתוך גיטרה קלאסית, שקל בין 5 ל-10 קילוגרם והכיל מסמרים, ברגים ואומים רבים (אשר נפוצים לכל עבר בעת הפיצוץ וגורמים לפגיעות בנפש גדולות יותר).

הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסעדת סבארו נמצאה ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו (צומת האיקסים) בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל נכנס למסעדה דקות לפני השעה 14:00 בצהריים, כשהוא מנצל את שעת העומס כשהיא צפופה בלקוחות, והרחוב מלא בהולכי רגל. על פי עד ראייה, המחבל נכנס לבוש בחולצה לבנה, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן יקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הכניס ידו לתיק והפעיל את הפצצה.‏[4]

תוצאות הפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הפיגוע היו קשות, 15 נרצחו (7 מתוכם ילדים) וכ-140 נפצעו. בפיצוץ מסעדת סבארו נהרסה כליל, חלונות הראווה הגדולים הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש וציוד הועף מהמסעדה אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ נפלה גם תקרת הרביץ על הנפגעים. הגורם שהגביר את קריסת המבנה היה טכניקת ה"פל-קל" שלו,‏[5] זו הנחשבת אחראית לאסון ורסאי באולם החתונה פחות משלושה חודשים לפני הפיגוע. כוחות גדולים של משטרה, הצלה ישראל זק"א ומגן דוד אדום הגיעו למקום תוך רגעים ספורים ופינו הנפגעים לארבעת בתי החולים בירושלים: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, ביקור חולים ושערי צדק.

בין הרוגי הפיגוע היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר (אבי המשפחה, רעיתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה).‏[6]

התגובות לפיגוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפיגוע, משטרת ירושלים סגרה את האוריינט האוס יום למחרת הפיגוע, וכן תשעה מבנים פלסטיניים אחרים. כמו כן צה"ל השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות פלסטיניות שבאבו דיס כבר מוקדם בבוקר שישי שלמחרת.‏[7]

תגובות הפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאסר ערפאת גינה את הפיגוע, אך למרות הגינוי פרצו חגיגות ברצועת עזה שכללו חלוקת ממתקים והאדרת המחבלים. על פי מערכת הביטחון הישראלית, לרשות הפלסטינית אחריות ישירה לפיגוע. ערפאת גם החליט שלא לבצע מעצרים, אף לאחר שהועברו שמות של מתכנני הפיגועים מהחמאס לידי הרשות.‏[1] במהלך השנים שלאחר הפיגוע, התקשורת הפלסטינית חילקה כבוד ושבחים למבצעי הפיגוע, דגלס ותמימי.‏[8] החמאס הילל את הפיגוע והצהיר כי "הפעולה בסבארו פתחה דף חדש בספרי הגבורה".‏[2] משפחת המחבל המתאבד גם הביעה "שמחה וגאווה" לפיגוע הבן.‏[9]

ב-23 בספטמבר 2001, לציון שנה לאינתיפאדה השנייה, סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פתחו תערוכה חגיגית, שכללה שיחזור של הזוועה בפיגוע ההתאבדות שבמסעדת סבארו. בכניסה לחדר התערוכה, דגל ישראל ודגל ארצות הברית שימשו כמחצלת, ושלט של סבארו התנוסס למעלה. בתוך החדר התערוכה כללה פיזור משולשי פיצה וחלקי גופות הנרצחים ברחבי החדר.‏[7]

הגינויים הבינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיאות האיחוד האירופי, המזכירות הכללית של האו"ם, וכן נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, פרסמו גינויים נגד הפיגוע. ב-24 בפברואר 2002, ביקרה הסנטורית הילרי קלינטון יחד עם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט באתר הפיגוע. בביקור אמרה קלינטון כי ערפאת הוא האחראי לטרור והאחראי לכישלון שיחות השלום עם ממשלת ברק בועידת קמפ דייוויד (2000). היא גם ביקרה פצועים מהפיגוע שעדיין החלימו בבית החולים הדסה‏[10][11].

גורל המחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוחמד דגלס ואיל מוחמד - מחבל מהכפר בורקא. נעצר ב-4 בספטמבר 2001 על השתתפותו בתכנון ובביצוע הפיגוע. במשפטו טען כי הוא מצטער שלא הצליח לרצוח מספר גדול יותר של יהודים. הורשע בגרימת מוות בכוונה, קשר לגרימת מוות, ועוד. נגזרו עליו 15 מאסרי עולם. ב-18 באוקטובר 2011 שוחרר במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט.‏[2]
  • אחלם תמימי עארף אחמד - נעצרה ב-14 בספטמבר 2001 על השתתפותה בתכנון ובביצוע. באוקטובר 2003 נגזרו 16 מאסרי עולם על תמימי.‏[3] תמימי הפכה לגיבורת הסרט הישראלי "הביטחוניים" שצולם בבתי הכלא בו מוחזקים הרוצחים של פת"ח וחמאס. לניו יורק טיימס אמרה הרוצחת: "איני מצטערת על מה שעשיתי. אנחנו נשתחרר מן הכיבוש ואחר כך אשתחרר מן הכלא".‏[12] ב-18 באוקטובר 2011 שוחררה תמימי לירדן במסגרת השלב הראשון של עסקת שליט. אחלם תמימי זכתה לכבוד והערצה בחברה הפלסטינית, וניתנה לה להנחות תוכנית טלוויזיה העוסקת בשיבוח המחבלים ובקריאות לביצוע פיגועים וחטיפות.‏[13]

ב-2014 הועברו שרידי גופתו של המחבל המתאבד לידי הרשות הפלסטינית.‏[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ברוך קרא, אלוף בן, מאת עמוס הראל, 14 הרוגים וכ-140 פצועים בפיגוע התאבדות במרכז ירושלים, 10.08.2001, אתר הארץ
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 חיים לוינסון, עוד פרטים על האסירים המשתחררים: מעורב בפיגוע בדולפינריום ומכין חגורות נפץ", 13/10/2010, אתר "הארץ"
  3. ^ 3.0 3.1 אפרת וייס, 16 מאסרי עולם למסיעת המחבל מ"סבארו", 23.10.2003, אתר ynet
  4. ^ יונתן גונן, עשור לפיגוע בסבארו, חמאס: "זעזענו את עמודי התווך של ישראל", 09/08/2011, אתר נענע10
  5. ^ Hillel Fendel (May 31, 2007). "Inventor of Pal-Kal Sentenced to Four Years", Arutz Sheva. אוחזר ב־ 2008-01-18. 
  6. ^ מערכת נענע 10 נשארנו חמישה - הסרט המלא, 22/04/2012, מדור יום הזיכרון, נענע 10
  7. ^ 7.0 7.1 Suicide bombing at the Sbarro pizzeria in Jerusalem - 9-Aug-2001, 09/08/2001, אתר משרד החוץ
  8. ^ איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, הטלוויזיה הפלסטינית מברכת את מחבלי מסעדת סבארו, 13/09/2011, אתר מבט לתקשורת פלסטינית
  9. ^ Brian Whitaker, Who carried out suicide bombing? 10/08/2001, The Guardian
  10. ^ טקסט של נאום של הילרי קלינטון לפני אייפק
  11. ^ ‫אפרת וייס ודיאנה בחור, הילארי קלינטון במסעדת סבארו: ערפאת אחראי לטרור, באתר ynet‏, 24 בפברואר 2002‬
  12. ^ זאב גלילי הנה המחיר: הרוצחת היפה מקפה "סבארו", 16.03.2009, הגיון בשגעון
  13. ^ ניר יהב, מערכת וואלה! חדשות הקריירה החדשה של המחבלת מסבארו: מנחת טלוויזיה, 16.03.2009, מדור חדשות באתר וואלה
  14. ^ ‫ניר חסון, יהונתן ליס ושירות "הארץ", 67 מאסרי עולם למכין המטענים בסבארו ומומנט, באתר וואלה!, 30 בנובמבר 2004‬‏
  15. ^ ישראל העבירה לרשות את גופת המחבל מ"סבארו", ערוץ 7, 30 באפריל 2014