הפיליפינים במשחקים האולימפיים

הפיליפינים במשחקים האולימפיים
קרלוס לויסאגה, שחקן נבחרת הכדורסל של הפיליפינים באולימפיאדות הלסינקי ומלבורן, ומאמן הנבחרת באולימפיאדת מקסיקו סיטי
קוד הוועד האולימפי הלאומי	PHI
שם הוועד האולימפי הלאומי	הוועד האולימפי הפיליפיני
מדליות קיץ דירוג: 97	זהב 0 כסף 2 ארד 7 סך הכול 9
השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה)
1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012
השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה)
1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010

הפיליפינים משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת פריז (1924). היא נעדרה מהם מאז רק פעם אחת, כשהצטרפה לחרם שהובילה ארצות הברית על אולימפיאדת מוסקבה (1980) במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן. כן השתתפה בשלוש אולימפיאדות חורף בין 1972 ל-1992.

לאורך השנים צברו הספורטאים הפיליפינים תשע מדליות, אף לא אחת מהן מדליית זהב. חמש מהמדליות הושגו באיגרוף והיתר באתלטיקה ובשחייה.

היסטוריה

באולימפיאדת פריז ייצג את הפיליפינים אתלט בודד, שלא צלח את שלבי המוקדמות בתחרויות בהן השתתף. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) היה השחיין טאופילו אילדפונסו לספורטאי הפיליפיני הראשון שזוכה במדליה אולימפית, לאחר שזכה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר חזה. אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) הייתה מוצלחת מאוד עבור המשלחת הפיליפינית - שלושה מספורטאיה זכו במדליות ארד: אידלפונסו ששחזר את הישגו מאמסטרדם, הקופץ לגובה סימאון טוריביו והמתאגרף חוסה ויאנואבה (בקטגוריית המשקל של עד 54 ק"ג). באולימפיאדת ברלין (1936) זכה אתלט נוסף במדליית ארד, מיגל וייט, בריצת 400 מטר משוכות. נבחרת הכדורסל הודחה בידי נבחרת ארצות הברית בשלב רבע הגמר, וסיימה במקום החמישי לאחר שגברה 23-32 על אורוגוואי.

אילדפונסו נלקח בשבי במלחמת העולם השנייה ומת ביוני 1942 במחנה אסירים יפני לאחר ששרד את צעדת המוות של באטאן הידועה לשימצה כאחד מפשעי המלחמה של היפנים.

במשחקים שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה בלטה במיוחד נבחרת הכדורסל, שסיימה במקום ה-12 באולימפיאדת לונדון (1948), במקום ה-11 באולימפיאדת הלסינקי (1952), במקום השביעי באולימפיאדת מלבורן (1956) ובמקום ה-11 באולימפיאדת רומא (1960).

המתאגרף אנתוני ויאנואבה זכה במדליית כסף באולימפיאדת טוקיו (1964), בקטגוריית המשקל של עד 57 ק"ג. הייתה זו המדליה האולימפית הראשונה בה זוכה ספורטאי פיליפיני מזה 28 שנים, והראשונה שאינה מדליית ארד. 24 שנים חלפו עד שמתאגרף פיליפיני נוסף זכה במדליה אולימפית, לאופולדו סראנטס, שזכה במדליית ארד בקטגוריית המשקל של עד 48 ק"ג באולימפיאדת סיאול (1988). באולימפיאדת ברצלונה (1992) זכה גם רואל ולאסקו במדליית ארד באותה הקטגוריה. באולימפיאדת אטלנטה (1996) זכה אחיו הצעיר של ולאסקו, מנסואטו, במדליית הכסף בקטגוריית משקל זו. מתאגרף נוסף, אליאס רקאידו, הודח בשלב רבע הגמר.

בארבע האולימפיאדות האחרונות לא הצליחו ספורטאים פיליפינים לזכות במדליות. לוחמת הטאקוונדו מארי אנטואנט ריברו הייתה קרובה לעשות זאת באולימפיאדת אתונה (2004), אך הודחה בשלב חצי הגמר.

קישורים חיצוניים

• אתר הוועד האולימפי הפיליפיני