הפייסטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפיסטוס)
המונח "וולקן" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו וולקן (פירושונים).
הפייסטוס
Ἥφαιστος
תרבות דת יוון העתיקה, מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אלים מקבילים וולקן (רומא), פתח (מצרים), כושר וחסיס (כנען)
אב זאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם הרה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים ארס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אפרודיטה, אגלאיה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eupheme, רדמנתיס, Cercyon of Eleusis, ארדלוס, טליה, Pylios, Aethiops, Eurymedon, Palaemon, אריכתוניוס, Broteus, Eucleia, Euthenia, Cadmilus, Philophrosyne, Periphetes, פליקוי, Olenus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צדו המערבי של מקדש ההפיסטיאון באתונה

הֶפַייסְטוֹסיוונית: Ἥφαιστος), או בשמו הרומי וולקן, הוא אל הנפחות והאש במיתולוגיה היוונית. בנם של זאוס והרה, ולפי גרסאות אחדות - בעלה של אפרודיטה. נחשב לאל "טוב" ורודף שלום, אהוב בשמיים ובארץ, המשען והסמל של חיי תרבות ואפוטרופוס של הנפחים.

על שמו קרוי האי הגעשי וולקנו שם שהפך מילה נרדפת להר געש בשפות אירופיות רבות.

דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפייסטוס היה בן האלמוות היחיד שהיה מכוער ופיסח, כפות רגליו היו הפוכות: אצבעות לאחור ועקבים לפנים. מסופר שאמו חסרת הבושה השליכה אותו מהאולימפוס כי לא אהבה את התינוק הפגום. כשפגע הפייסטוס בקרקע נשברו שתי רגליו. למזלו מצאה אותו תטיס, נימפת ים טובת לב שריפאה את פצעיו, וגידלה אותו כבנה. כשבגר והיה לנער מסרה אותו תטיס לידי משפחת קיקלופים, שגידלוהו ולימדו אותו את מלאכת הנפחות. גרסה אחרת של האירועים טוענת שהיה זה זאוס שהשליך את הפייסטוס הקטן מהאולימפוס לאחר שזה צידד באמו, באחת מהמריבות התכופות בינו להרה. הפייסטוס נפל במשך תשעה ימים ותשעה לילות עד שנחת באי למנוס. תושבי האי סיפקו לו את כל צרכיו וגידלוהו כבנם ושם הוא בנה את ארמונו ואת סדנת הנפחות שלו בתחתיתו של הר געש.[1]

יום אחד הגיע זאוס למקום עבודתו של הפייסטוס והתפעל מאוד מעבודתו היפה והזמין אותו להעביר את הנפחייה שלו אל האולימפוס. הפייסטוס בנה כיסאות מלכות לזאוס, האדס, ולפוסידון ועוד כיסא זהב אחד יפה ומעוטר מכל האחרים הכין בשביל אמו הרה. כשביקשה הרה לשבת בכיסאה התרומם הכיסא, רגליו ניתקו מן הקרקע, ושרשרות זהב עבות וחזקות כבלו אליו את המלכה, שלא יכלה להניע איבר. כל האלים התחננו בפני הפייסטוס שישחרר את אמו. אך הפייסטוס רצה לנקום באמו שלא רצתה בו ואף הגדילה את נכותו כשזרקה אותו מהשמיים. לבסוף הסכים לשחררה אבל התנה תנאי: הוא ביקש את אפרודיטה היפה מכולן לאישה ומקום באולימפוס.

ההבטחה ניתנה וזאוס שהגיע אחר כך נאלץ להסכים לה גם הוא. כך הייתה אלת האהבה היפה לאשתו של אל האש, המכוער והצולע. עם זאת מסופר גם שאפרודיטה בגדה בו בסופו של דבר עם ארס אל המלחמה יפה התואר. הפייסטוס שגילה זאת, יצר לשניים מלכודת שהפילה עליהם רשת בעת שתינו אהבים, ואז קרא לכל שאר האלים שיבואו לצפות במחזה על מנת לספר להם על דבר הרומן שהתרחש מאחורי גבו. במיתוסים אחרים הפייסטוס דווקא קרוב מאוד להרה: פעם אחת זאוס השליכו מהאולימפוס כיוון שהגן עליה, ועל פי המסופר ב"איליאדה" הרה נעזרה בו במהלך מלחמת טרויה - הפייסטוס הציל את אכילס מנהר הסקמנדר שאיים להטביעו.

יש המתארים את הפייסטוס כשוכן האולימפוס, נפח וחרש ברזל אצל האלים שהתייחסו אליו בכבוד ויקר (אם כי אצל הומרוס ב"איליאדה" הם מקימים "צחוק אשר עוד לא נשמע" למראה הליכתו הצולעת). בין העבודות המיוחסות לו ניתן למצוא את תיבת פנדורה ואת פנדורה עצמה, את חרבו של פרסאוס, את רעשן הנחושת באמצעותו הניס הרקולס ציפורים אוכלות אדם במטלתו השישית, את חציו של אפולו וגם את גביע היין של גנימדס שהיה מוזג הנקטר של האלים. יצירתו של הברק הראשון של זאוס מיוחסת גם היא להפייסטוס. יש משוררים האומרים שנפחייתו של הפייסטוס נמצאת תחת הר געש וגורמת להתפרצותו. הפייסטוס אומץ לפנתיאון הרומי ונקרא שם בשם "וולקן". על שמו קרוי האי הגעשי וולקנו שם שהפך מילה נרדפת להר געש בשפות אירופיות רבות.

וולקן הרומאי באמנות הנאו-קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפייסטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]