הפיקוד השמיני
הפיקוד השמיני היה פיקוד של צה"ל שהיה ממונה על יחידות מילואים של חי"ר והג"א במחוז ת"א רבתי בתחילת שנות ה-50[1]. הפיקוד לא האריך ימים ונסגר כשנתיים לאחר הקמתו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעיון הקמת הפיקוד הועלה לראשונה בישיבת המטה הכללי בסוף שנת 1949 במהלכה הוצגה הקצאת החטיבות והמחוזות לפיקודים:
אולי יהיה כדאי להקים פיקוד רביעי בלי אחריות טריטוריאלית, פיקוד לרזרבה שיטפל בכל אותן חטיבות אשר אינן חטיבות מרחביות ובכל האלמנטים של המטה הכללי, שזו תהיה מסגרת לקליטת הרזרבה. לפי הדעה הזו ישנה אפשרות שכל מחוז עירוני יפקד רק על חטיבה אחת ובחינה זו הוא טריטוריאלי כל העוקף על חטיבה אחת במחוז צריך להיות תחת גוף רביעי של פיקוד רזרבה
במרץ 1950 עלה בשנית הרעיון להקמת פיקוד מילואים במחוז העירוני של תל אביב, עם התקדמות תהליכי הגיוס והקמת חטיבות המילואים, לאור העובדה ששליש מחיילי המילואים של צה"ל שהיו אמורים להתגייס ולהתארגן בחירום התגוררו באזור זה. בנוסף, פיקוד המרכז לא היה מסוגל לשלוט על המרחב העירוני ובמקביל לארגן לאמן את יחידות המילואים שלא היו תחת פיקודו המרחבי ולא היה עתיד להפעילן ולפקד עליהן בחירום[2].
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת שנות החמישים הורכב צה"ל משבעה פיקודים: שלושה פיקודים מרחביים (צפון, מרכז ודרום) וארבעה פיקודים ייעודיים (הדרכה, נ"מ, נח"ל וגדנ"ע). הפיקוד השמיני היה השמיני במניין הפיקודים בצה"ל עם הקמתו ומכאן שמו.
הקמת הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף מרץ 1950 יצאה פקודת ארגון להקמת הפיקוד השמיני. בפקודה נקבע כי תפקידו יהיה לארגן, לאמן ולגייס יחידות שיוצאו ממרחבו ללחימה בגבולות הארץ. עם הקמת הפיקוד השמיני הועבר אליו שטח מחוז תל אביב, שהיה עד אותה הרגע בתחום אחריותו של פיקוד המרכז. בהיותו פיקוד מרחבי נקבע כי הפיקוד השמיני יהיה אחראי להגנה המרחבית של השטח שעליו הופקד, קרי - המחוז העירוני של תל אביב, באמצעות מפקדת המחוז ויחידות חיל המשמר שהוצבו בו. כמו כן הוטלה עליו משימת המנהלה המרחבית, כפי שהיה נהוג בפיקודים האחרים[3].
הפיקוד היה ממונה על שלוש חטיבות חיל רגלים ועל יחידות ההגנה האזרחיות (הג"א) במחוז תל אביב רבתי[4] ושטח הפיקוד שלו כלל את ריכוזי כוח האדם המתגוררים בעיר תל אביב וסביבותיה, את שטח הפרברים והשיכונים שעתידים היו להיבנות בשנים 1951-1952 וכן את כלל הצירים והדרכים בתוך העיר תל אביב ובסביבותיה והמפעלים המשרתים את העיר באופן ישיר[5]. תוואי תיחום שטח הפיקוד נקבע כך שניתן יהיה ליצור קו הגנה עירוני.
סגירת הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף שנת 1952, לאור מדיניות הקיצוב שהנהיגה הממשלה, החליט בן-גוריון להקטין את תקציב הביטחון ולהוביל תוכנית קיצוצים מקיפה במצבת כוח האדם של צה"ל. כחלק מתהליך זה, הוחלט במטכ"ל על צמצום מספר הפיקודים ובמסגרת זו בוטל הפיקוד השמיני. עם ביטולו, צורף תחומו לפיקוד המרכז ועודכנו קו התיחום בינו לבין פיקוד הדרום[6].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמירם אורן, הפיקוד המרחבי כמסגרת להפעלת כוחות היבשה בצה"ל (עמ' 32), מתוך "עיונים בתקומת ישראל", כרך 14 (2004), עמ' 429-460
- ^ מסמך אג"ם/תכנון, 7 במרס 1950, הצעה להקמת פיקוד מילואים במחוז העירוני תל אביב, א"צ 243-42/1952
- ^ מסמך ראש אגף המטה הכללי, 27 במרס 1950, הפיקוד השמיני, א"צ 1951/2-1166
- ^ גנזך המדינה - יצחק רבין: מבחר תעודות מפרקי חייו, שער רביעי: ראש מחלקת מבצעים (ינואר 1951 - דצמבר 1952) (ארכיון)
- ^ מסמך אג"ם/תכנון, 19 באפריל 1950, גבול הפיקוד השמיני, א"צ 1951/43-1166
- ^ מסמך אג"ם/מבצעים, 26 בדצמבר 1952, חיסול הפיקוד השמיני, א"צ 1954/2-25 ו- 580-597/1956