הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אסון תעופה
הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה
El Al Connie.jpg
מטוס אל על מדגם קונסטליישן, 1951
סיכום
תאריך 27 ביולי 1955
גורם יירוט המטוס בשגגה
אתר פטריץ', מחוז בלגואבגרד, בולגריה
מוצא לונדון
חניית ביניים פריז ווינה
יעד תל אביב, ישראל
הרוגים 58
ניצולים 0
כלי טיס
סוג כלי הטיס לוקהיד קונסטליישן
מפעיל אל על
נוסעים 51
אנשי צוות 7
המצבה על קבר האחים של חללי המטוס

הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה התרחשה ב-27 ביולי 1955: מטוס נוסעים מסוג לוקהיד קונסטליישן של אל על שהיה בטיסה אזרחית מלונדון דרך פריז ווינה לנמל התעופה לוד (כיום נמל תעופה בן-גוריון) יורט והופל מעל צפונה של העיר פטריץ' בבולגריה בשעות הבוקר. כל 58 נוסעי המטוס (51 נוסעים ו-7 אנשי הצוות) נספו.

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס, ברישום 4X-AKC, מעודפי הצבא האמריקאי, נקלע מעל יוגוסלביה לרוחות חזקות ופתאומיות, שגרמו לו לסטות ממסלולו ולחדור בשוגג אל התחום האווירי של בולגריה. חיל האוויר הבולגרי הזניק מולו שני מטוסי קרב חדישים מסוג יאק 23, והטייסים נצטוו להנחיתו. בשל סיבה לא ברורה, אחד ממטוסי הקרב פתח באש על המטוס. שלושה מטחי אש שנורו בהפסקות על המטוס, גרמו להתפוצצתו ולהתרסקותו. מקום ההתרסקות על גבעה, סמוך לגבול בולגריה ויוגוסלביה, ליד אחד מיובלי הנהר סטרומה, נמצא בשטח גבעי וקשה לגישה.

הרוגי המטוס מנו 15 ישראלים ובהם הקצין הראשון, פנחס בן פורת, איש קיבוץ נען ומטייסי הפלמ"ח הוותיקים (בן-פורת היה הטייס הראשון שביצע תקיפה אווירית במסגרת שירות האוויר של ההגנה). זו הייתה טיסת ההסמכה של בן פורת, שלאחריה היה אמור לקבל הסמכה כקברניט באל על. יתר אנשי הצוות היו הקברניט סטנלי רג'ילנד הינקס (ששימש גם כקברניט בוחן), הדיילת, שרה אצ'רקן, הדיילים אלברט אלחדף ולאון טיזר, האלחוטן רפי גולדמן ומהנדס הטיס סידני צ'אלמרס. נמנו 12 הרוגים בעלי דרכון אמריקאי, שישה צרפתים, חמישה אזרחים סובייטים, ארבעה קנדים, ארבעה בריטים, ארבעה דרום אפריקאים ובהם קברניט המטוס, שלושה הרוגים מגרמניה המערבית, פולני, אוסטרי, ושבדי, ועוד שני נוסעים חסרי אזרחות.

שרידי הגופות נקברו בקבר אחים בבית הקברות קריית שאול. המצבה היא בצורת כנף מטוס ועליה נרשם "ביום ח' באב שנת התשט"ו פגעה יד זדונית במטוס ישראלי בהיותו בשמי בולגריה וכל נוסעיו חמישים ושמונה אנשים נשים וטף שהיו בדרכם למולדת עלו בלהבות אש". הרב שלמה גורן חיבר עבורם נוסח מיוחד של תפילת אל מלא רחמים בו צוין: "שנהרגו בידי מרצחים ונפלו בידי בני עוולה"‏[1].

בשנת 1956 הוקם בחבל לכיש, היישוב ניר ח"ן, הקרוי לזכר 58 (ח"ן בגימטריה) הנספים באסון.

חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה הודיעה ממשלת בולגריה שהמטוס נורה מהקרקע בתותח נ"מ, לאחר שחדר למרחב האווירי של בולגריה. ב-30 ביולי 1955 הגיעה משלחת ישראלית לחקור את נסיבות האירוע ומבחינת שרידי המטוס הסיקה שהוא נורה על ידי מטוסי קרב. המשלחת הישראלית דיווחה שהיא נתקלה בחוסר שיתוף פעולה קיצוני מצד שלטונות בולגריה וכי שרידי המטוס טופלו לפני הגעתם על מנת להעלים ממצאים מפלילים. ב-3 באוגוסט 1955 הודתה ממשלת בולגריה שהמטוס הופל בידי מטוסי קרב והביעה נכונות לשלם פיצויים, למרות שהמטוס חדר לעומק של 40 קילומטר לתוך מרחבה האווירי והטייס התעלם מאזהרות שהופנו אליו. בהמשך שינתה בולגריה את עמדתה, סירבה ליטול אחריות והסכימה רק לתשלומים לפנים משורת הדין במטבע בולגרי‏[2].

בשנת 2003, לאחר כארבעים ושמונה שנות התעלמות, הציבו הבולגרים אנדרטה במקום לזכר הרוגי המטוס.

בשל היות הנוסעים הסובייטים וחסרי האזרחות וקצין המודיעין הרן בר דור, פרחו מאז כמה תאוריות קשר על נסיבות הפלת המטוס. לאחר שנפתחו ארכיוני הצבא ומשרד החוץ הבולגרים, נתברר ללא כל ספק, שהפלת המטוס הייתה תאונה, שנבעה ממזג אוויר הפכפך, ויד קלה מדי על ההדק של טייסי הקרב הבולגרים. שני הטייסים הועמדו למשפט צבאי בבולגריה, ונפסקו להם עונשים כבדים. אחד מהם חלה בכלא במחלת נפש ובילה את שארית ימיו בבית חולים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חנן עזרן, תעלומה בנתיב ההתרסקות, בהוצאת תמוז, שנת 2005
  • ברוך ניר, גאדג’ב דראגוליוב, טיסה: 4X-AKC, בהוצאת המחברים, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]