הפנומנולוגיה של הרוח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפנומנולוגיה של הרוח (בגרמנית: Phänomenologie des Geistes) הוא כותר אחד מחיבוריו הנודעים של גיאורג וילהלם פרידריך הגל, פילוסוף גרמני אשר פעל במאות ה-18-ה-19. הספר ראה אור בשנת 1807.
כמו בחיבוריו האחרים, כגון מבוא לתולדות-הפילוסופיה, גם ב"הפנומנולוגיה של הרוח" הציג הגל את תפיסתו על הפילוסופיה: כי יצירתה, תכניה והשיטה העצמית שלה קשורים בקשר הדוק לתקופה, לזמן, שבו נוצרה. המושג הפילוסופי מתפתח בתוך הקשר היסטורי מסוים, פוליטי, כלכלי וחברתי. הגל סבר כי הפילוסופיה נוצרת ב"רוח הזמן" (גרמנית: Zeitgeist, צַיִיטְגַיִיסְט). המושגים הפילוסופיים, לדעתו, התפתחו בהתאמה להתפתחותה של התרבות האנושית בכללה.
הצעותיו של הגל ב"הפנומנולוגיה של הרוח" ניכרות במשנתם על הוגים שונים וזרמי מחשבה ממחצית המאה ה-19 כגון של קרל מרקס והמרקסיזם, סרן קירקגור והאקזיסטנציאליזם.
לקריאה נוספת [עריכה]
- גאורג וילהלם פרידריך הגל, הקדמה לפנומנולוגיה של הרוח, (תרגום מגרמנית, מבוא וביאור: ירמיהו יובל), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"א 2001. (מהדורה מורחבת ומתוקנת)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- ג'. או. יורמסון, גיאורג וילהלם פרידריך הגל (ועל "הפנומנולוגיה של הרוח"), באתר מט"ח
