הפנמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפנמה היא פעולה הטמעת המידע לצורך התגבשותו בזיכרון לטווח ארוך, המורכב מהזיכרון הרגשי ומהזיכרון המילולי השכלי, וקישורם לנתונים מופנמים נוספים כאשר גם רגש מוגדר כנתון. כתוצאה מתהליך זה מתאפשרת שליפה עתידית של המידע שהופנם במקרה הצורך.

פעולת ההפנמה יכולה לקרות באופן מודע או באופן תת מודע. ישנם בני אדם שמפנימים נתונים בקלות רבה יותר מאנשים אחרים.

תהליך החינוך נשען על יכולת ההפנמה של האדם. בהקשר זה, הדידקטיקה שהיא ענף משנה של הפדגוגיה, עוסקת בפיתוח גישות ושיטות הוראה אשר יובילו להפנמה מרבית של חומר הלימוד בקרב התלמידים.

אחד הגורמים המשפיעים על תהליך ההפנמה הוא הסכמה. הסכמה מתפקדת כמסנן עבור מנגנון הקשב, כך שמתוך שלל הגירויים בסביבה, האדם בדרך כלל ישים לב רק למידע שתואם את הסכמה שברשותו. כתוצאה מכך קל יותר לזכור מידע שתואם את הסכמות ממידע שאינו תואם אותן[1].

מבחינה נירולוגית, הפנמה של מיומנות מוטורית מאפשרת לאדם להשתמש בה על ידי הפעלה של גרעיני הבסיס ולכן אינה דורשת פעילות מרובה של קליפת המוח הקדם-מצחית[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  2. ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.