הפנתרים השחורים (ארצות הברית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של תנועת הפנתרים השחורים

תנועת הפנתרים השחורים בארצות הברית היה ארגון פוליטי שעמד בראש החץ של התנועה הגדולה ביותר לשינוי חברתי בארצות הברית מאז מלחמת העצמאות ב-1775 ומלחמת האזרחים ב-1860. היה זה הארגון השחור היחיד בהיסטוריה של המאבק השחור באמריקה שהיה חמוש ובעל אג'נדה מהפכנית. הוא השפיע רבות על השוויון, הצדק והחופש החברתי בארצות הברית משנות ה-60.

[עריכה] היסטוריה

הארגון נוסד על ידי יואי פ. ניוטון באוקלנד, קליפורניה. בשנת 1966, לאחר רצח מלקולם אקס, בצל התקוממויות השחורים בשכונת וואטס בלוס אנג'לס, ובשיא פעילות התנועה לזכויות האזרח של מרטין לותר קינג, אסף ניוטון את חבריו, בובי סיל, דייוויד הילארד ואחרים, והקים ארגון שנקרא "מפלגת הפנתר השחור להגנה עצמית". המפלגה ניסחה את "תוכנית עשר הנקודות", שביטאו את השאיפות והצרכים של ההמונים השחורים באמריקה, וקראו לתיקון העוולות ההיסטוריות כנגד הקהילה.משנתם הפוליטית תומצתה במניפסט שנקרא "תכנית עשר הנקודות":

1. אנו רוצים חופש. אנו רוצים את היכולת לקבוע את גורל הקהילות השחורות המדוכאות.

2. אנו רוצים תעסוקה מלאה לאנשינו.

3. אנו רוצים לסיים את שוד קהילותינו בידי בעלי ההון.

4. אנו רוצים מגורים ראויים ומתאימים למגורי אדם.

5. אנו רוצים השכלה ראויה שתחשוף את טבעה המושחת של החברה האמריקאית. אנו רוצים השכלה שתחשוף את ההסטוריה שלנו ואת מקומנו בחברה.

6. אנו רוצים טיפול רפואי מקיף חינם לכל השחורים והמדוכאים.

7. אנו רוצים סוף מיידי לאלימות המשטרתית כלפי השחורים והצבעוניים המדוכאים בארה"ב.

8. אנו רוצים סוף לכל המלחמות התוקפניות.

   a. אנו מאמינים שהמקור לכלל המלחמות התוקפניות בעולם נובע מרצון חוג השלטון בארה"ב לכפות את עליונותו על כלל המדוכאים בעולם. אנו מאמינים שאם ארה"ב והמשרתים המתרפסים שלה לא יפסיקו את התוקפנות שלהם תהא זו זכותם של האנשים להגן על עצמם בכל האמצעים הנדרשים כנגד התוקפנים. 

9. אנו רוצים חופש לכל השחורים והמדוכאים שמוחזקים בבתי הכלא הפדרלי, המדינתי, המחוזי, העירוני והצבאי. אנו רוצים משפט על ידי חבר מושבעים של שותפינו לדרך לכל אלה המואשמים במה שנקרא פשע בהתאם לחוקי המדינה הזו.

10. אנו רוצים אדמה, אוכל, דיור, השכלה,לבוש, צדק, שלום, ושליטה קהילתית בטכנולוגיה בת זמננו.

לפי עמדת הפנתרים, הוייטנאמים והשחורים באמריקה היו "חברים לנשק", במלחמתם מול אויב מדכא משותף.

באוקטובר 1967 נורה יואי ניוטון, נעצר והואשם ברצח של שוטר לבן. המעצר הוביל לבנים רבים, שעייפו ממלחמת וייטנאם ומהגזענות הגואה בארצם, להצטרף לקריאת הפנתרים השחורים לשחרר את יואי ניוטון. עד מהרה הוקמו ארגונים בעלי כיוון דומה של אמריקאים ממוצא מקסיקני, היספאני, סיני ולתנועות אלה הצטרפו אף לבנים וקשישים. מפלגת הפנתרים השחורים התרחבה, והקימה סניפים ב-48 מדינות בארצות הברית. קבוצות הזדהות ותמיכה הופיעו מחוץ לארצות הברית, ביפן, סין, צרפת, אנגליה, גרמניה, שבדיה, מוזמביק, דרום אפריקה, זימבבווה, אורוגוואי, וישראל[1].

ברחובות ארצות הברית פיתחה המפלגה תכניות לעזרה עצמית, שסיפקו שירותים חיוניים לקהילה השחורה, כגון התוכנית "ארוחת בוקר חינם לכל ילד", שהצליחה מאוד, הביאה לעלייה בפופולריות של המפלגה, ובהתנגדות השלטון אליה. ה-FBI האשים את התנועה בקומוניזם, ובנסיון להפיל את הממשל האמריקאי. בשנת 1968 הצהיר ג'יי אדגר הובר, ראש ה-FBI, שהפנתרים הם האיום הגדול ביותר על ביטחון הפנים של אמריקה. בשנת 1969, נרצחו שני מנהיגים חשובים בתנועה, ג'ון האגינס ואלפרנטיס קארט (קיים חשד שעל ידי ה-FBI ובעזרת ארגונו של הלאומן השחור רון קרנגה). כל משרדי התנועה בארצות הברית הושחתו על ידי המשטרה או ה-FBI. מאוחר יותר באותה שנה הרגה משטרת שיקגו את מנהיג סניף הפנתרים בשיקגו, פרד האמפטון.

רוב מנהיגי המפלגה נעצרו באשמת הסתה ופעילות אנטי מלחמתית. תכניות המפלגה חובלו ורכושה נהרס. במסגרת תוכנית COINTELPRO של ה-FBI, הושתלו במפלגה סוכנים ופרובוקטורים שהביאו לנזק רב. למרות זאת, המשיכה התנועה לגדול, ולפתח תכניות עזרה עצמית חדשות, כגון חלוקת מצרכים בחינם, ייצור וחלוקת נעליים בחינם, ייצוג אסירים בחינם, ועוד. בשנת 1970 שוחרר יואי ניוטון מהכלא, אך שחרורו לא הביא לשינוי רב. פעילים המשיכו להעצר ואף להירצח, ואחד ממנהיגי התנועה, אלדריג' קליבר, שחי בגלות באלג'יריה, קרא להפסקת הפעולות לעזרה עצמית, ולמעבר לטקטיקות של לוחמת טרור. קריאתו נדחתה והוא סולק מהתנועה. בשנת 1972 הריצה התנועה שני מועמדים - בובי סיל ואליין בראון - בבחירות למשרות ציבוריות באוקלנד. בשנת 1974 יצא יואי ניוטון לגלות בקובה, בובי סיל גורש מהמדינה, וכך גם דייוויד הילארד. למרות סילוק המנהיגים, הצליחה אליין בראון לבסס גרעין פוליטי חזק באוקלנד אשר הביא לבחירת ראש העיר השחור הראשון של אוקלנד, ולהזרמת כספים לשיפור תנאי האוכלוסייה השחורה.

בשנת 1977 חזר ניוטון מקובה, אך באותה שנה, בעקבות הלחץ המתמשך של ה-FBI, הפסיקה התנועה את פעילותה.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ ראו הפנתרים השחורים בישראל