הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית, ירושלים
 | |
| סוג |
פסטיבל מוזיקה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
ירושלים |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות |
1998–הווה (כ־26 שנים) |
|
www | |
  | |
הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית, ירושלים הוא פסטיבל למוזיקה קאמרית המתקיים מדי שנה באולם הקונצרטים בבניין ימק"א שבירושלים, בדרך כלל במהלך השבועיים הראשונים של חודש ספטמבר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל נוסד ב-1998 על ידי הפסנתרנית אלנה בשקירובה, עורך הדין יחזקאל בייניש, שהיה אז מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, ויבגני ריידר, רופא מרדים. תפקידיהם היו מנהלת מוזיקלית, נשיא הפסטיבל, ומתאם האמנים ומפיק, בהתאמה.
בשלוש השנים הראשונות לקיומו נערך הפסטיבל במבנה החאן הירושלמי. בשנה הרביעית קיבל הפסטיבל הצעה לפתוח את אולם ימק"א המחודש הסמוך; ולאחר שבשנת 2001 נערך הפסטיבל בשני האולמות לסירוגין הוחלט להעביר את הפסטיבל כולו לאולם ימק"א שהאקוסטיקה בו מתאימה יותר למוזיקה קאמרית.
מתכונת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל מונה בדרך כלל עשרה קונצרטים שאורכם נע בין שעתיים לשלוש שעות בדרך כלל. לרוב, מבוצעות בחלק הראשון יצירות מעטות משתתפים (למשל, דואטים ושלישיות), ואילו בחלק השני יצירות רבות משתתפים או ארוכות יותר (רביעיות, יצירות לתזמורות קאמריות, וכדומה).
כל הקונצרטים משודרים בשידור חי ב"קול המוסיקה" וכשבועיים לאחר מכן גם בתחנה המקבילה בצרפת.
תכונה נוספת המייחדת את הפסטיבל היא התוכניה, שמאז 2002 רואה אור כספר בכריכה קשה שניתן לרכישה במקום, בניגוד לפסטיבלים אחרים שמוציאים תוכניה נפרדת לכל קונצרט.
בנוסף לקונצרטים מקיימים האמנים כיתות אמן במרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים. מראשיתו של הפסטיבל ביקשה הלנה בשקירובה לשמור על מחירים נמוכים ככל האפשר, היות שהפסטיבל לא נוסד למטרות רווח אלא כמתנה לקהל הירושלמי. מחיר הכרטיסים אמנם עלה לאורך השנים מ-75 ש"ח לכ-120 ש"ח לקונצרט (לכל מקומות הישיבה, היות שאולם הקונצרטים הוא קטן), אולם מחיר זה עדיין נמוך בהרבה מאלה של קונצרטים דומים הן בארץ והן ברחבי העולם. למשל, כרטיס שורה הראשונה לקונצרט של דניאל בארנבוים לבדו עשוי לעלות כ-300 שקלים בתזמורת הפילהרמונית הישראלית וכ-600 ש"ח בלונדון או בניו יורק. הפסטיבל מעניק הנחות לסטודנטים ולחיילים, וכן פותח לעיתים מכירה של כרטיסים אחרונים חצי שעה לפני הקונצרט, בכ-30 ש"ח לכרטיס.
אי לכך הפסטיבל ממומן בעיקר מתרומות. בין התורמים ניתן למצוא את קרן ריץ', הקרן החדשה לירושלים, ועוד רבים אחרים.
אמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם האמנים בעלי השם שהופיעו בפסטיבל נמנים המוזיקאים הבאים:
מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דניאל בארנבוים
- יפים ברונפמן
- לאנג לאנג
- אלנה בשקירובה
- קיריל גרשטיין
- סלים עבוד-אשקר
- שי ווזנר
- אולג מייזנברג
- דמיטרי בשקירוב
- יונתן גלעד (פסנתרן)
- דניאל גורטלר
- אשר פיש
- יונתן גולן
- אנדראש שיף
כינור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רנו קפוסון
- בייבה סקרידה
- ניקולאי זניידר
- יוליאן רחלין
- מקסים ונגרוב (ב-2006)
- מרים פריד
- לאטיצה הונדה-רוזנברג
- גיא בראונשטיין
- חגי שחם
- ואדים גלוזמן
ויולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'לו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מישה מייסקי
- בוריס פרגמנטשיקוב
- ז'אן-גיין קייראס
- דוד גרינגאס
- מיכאל זאנדרלינג
- קיריל זלוטניקוב
- טטיאנה ואסילייסה
קונטרבס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלרינט[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
חליל צד[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרן יער[עריכת קוד מקור | עריכה]
רביעיות מיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל זכה לתגובות נלהבות בארץ ובעולם והיה במהרה לאחד הפסטיבלים החשובים בעולם למוזיקה קאמרית. אף שהפסטיבל נערך כולו בהתנדבות (האמנים והמארגנים אינם מקבלים שכר או תמלוגים), מבקשים חשובי הנגנים בעולם להשתתף בפסטיבל כמה וכמה שנים מראש.
בנוסף הופיעו יחדיו הרכבים שנוצרו בפסטיבל באולמות הקונצרטים היוקרתיים בעולם, לעיתים תחת כותרת הפסטיבל, ובכך העלו את קרנה של ירושלים כבירה תרבותית ברחבי העולם. במיוחד ראויה לציון ההזמנה לפתוח את האולם הקאמרי החדש בקרנגי הול שבניו יורק.
לפסטיבל קהל מאזינים נאמן המגיע בהסעות גם מחוץ לירושלים, וכשני שלישים מהקונצרטים נהנים תמיד מנוכחות מלאה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפסטיבל הבינלאומי למוסיקה קאמרית, ירושלים- ריכוז סקירות עיתונות על הפסטיבל לאורך השנים בעברית ובאנגלית, באתר הפסטיבל
- נעם בן זאב, אמש בקונצרט: האומץ להיות פסטיבלי, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2012
- עומר שומרוני, נגנים מעוררי התפעלות בפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2011
