הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים
הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית, ירושלים, הוא פסטיבל למוזיקה קאמרית המתקיים מדי שנה באולם הקונצרטים בבניין ימק"א שבירושלים, בדרך-כלל במהלך השבועיים הראשונים של חודש ספטמבר.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
הפסטיבל נוסד ב-1998 על ידי הפסנתרנית אלנה בשקירובה-ברנבוים, עורך הדין יחזקאל בייניש, שהיה אז מנכ"ל תזמורת רשות השידור, ויבגני ריידר, רופא מרדים. תפקידיהם היו מנהלת מוזיקלית, נשיא הפסטיבל, ומתאם האמנים ומפיק, בהתאמה.
בשלוש השנים הראשונות לקיומו נערך הפסטיבל במבנה החאן הירושלמי. בשנה הרביעית קיבל הפסטיבל הצעה לפתוח את אולם ימק"א המחודש הסמוך; ולאחר שבשנת 2001 נערך הפסטיבל בשני האולמות לסירוגין הוחלט להעביר את הפסטיבל כולו לאולם ימק"א שהאקוסטיקה בו מתאימה יותר למוזיקה קאמרית.
[עריכה] מתכונת
הפסטיבל מונה בדרך כלל עשרה קונצרטים שאורכם נע בין שעתיים לשלוש שעות בדרך כלל. לרוב, מבוצעות בחלק הראשון יצירות מעטות משתתפים (למשל, דואטים ושלישיות), ואילו בחלק השני יצירות רבות משתתפים או ארוכות יותר (רביעיות, יצירות לתזמורות קאמריות, וכדומה).
כל הקונצרטים משודרים בשידור חי ב"קול המוסיקה" וכשבועיים לאחר מכן גם בתחנה המקבילה בצרפת.
תכונה נוספת המייחדת את הפסטיבל היא התוכניה, שמאז 2002 רואה אור כספר בכריכה קשה שניתן לרכישה במקום, בניגוד לפסטיבלים אחרים שמוציאים תוכניה נפרדת לכל קונצרט.
בנוסף לקונצרטים מקיימים האמנים כיתות אמן במרכז למוזיקה ירושלים שבמשכנות שאננים. מראשיתו של הפסטיבל ביקשה הלנה בשקירובה לשמור על מחירים נמוכים ככל האפשר, היות שהפסטיבל לא נוסד למטרות רווח אלא כמתנה לקהל הירושלמי. מחיר הכרטיסים אמנם עלה לאורך השנים מ75 ש"ח לכ120 ש"ח לקונצרט (לכל מקומות הישיבה, היות שאולם הקונצרטים הוא קטן), אולם מחיר זה עדיין נמוך בהרבה מאלה של קונצרטים דומים הן בארץ והן ברחבי העולם. למשל, כרטיס שורה הראשונה לקונצרט של דניאל ברנבוים לבדו עשוי לעלות כ300 שקלים בפילהרמונית הישראלית וכ600 ש"ח בלונדון או בניו יורק. הפסטיבל מעניק הנחות לסטודנטים ולחיילים, וכן פותח לעתים מכירה של כרטיסים אחרונים חצי שעה לפני הקונצרט, בכ30 ש"ח לכרטיס.
אי לכך הפסטיבל ממומן בעיקר מתרומות. בין התורמים ניתן למצוא את קרן ריץ', הקרן החדשה לירושלים, ועוד רבים אחרים.
[עריכה] אמנים
עם האמנים בעלי השם שהופיעו בפסטיבל נמנים המוזיקאים הבאים:
[עריכה] מנצחים
[עריכה] פסנתר
- דניאל ברנבוים
- יפים ברונפמן
- לאנג לאנג
- אלנה בשקירובה
- קיריל גרשטיין
- סלים אעבוד-אשקר
- שי ווזנר
- אולג מייזנברג
- דמיטרי בשקירוב
- יונתן גלעד (פסנתרן)
- דניאל גורטלר
- אשר פיש
- יונתן גולן
[עריכה] כינור
- רנו קפוסון
- בייבה סקרידה
- ניקואלי זניידר
- יוליאן ראחלין
- מקסים ונגרוב (ב-2006)
- מרים פריד
- לאטיצה הונדה-רוזנברג
- גיא בראונשטיין
- חגי שחם
- ואדים גלוזמן
[עריכה] ויולה
[עריכה] צ'לו
- מישה מייסקי
- בוריס פרגמנטשיקוב
- ז'אן-גיין קייראס
- דוד גרינגאס
- מיכאל זאנדרלינג
- קיריל זלוטניקוב
- טטיאנה ואסילייסה
[עריכה] קונטרבס
[עריכה] קלרנית
[עריכה] חליל
[עריכה] קרן
[עריכה] רביעיות
[עריכה] תגובות
הפסטיבל זכה לתגובות נלהבות בארץ ובעולם והיה במהרה לאחד הפסטיבלים החשובים בעולם למוזיקה קאמרית. אף שהפסטיבל נערך כולו בהתנדבות (האמנים והמארגנים אינם מקבלים שכר או תמלוגים), מבקשים חשובי הנגנים בעולם להשתתף בפסטיבל כמה וכמה שנים מראש.
בנוסף הופיעו יחדיו הרכבים שנוצרו בפסטיבל באולמות הקונצרטים היוקרתיים בעולם, לעתים תחת כותרת הפסטיבל, ובכך העלו את קרנה של ירושלים כבירה תרבותית ברחבי העולם. במיוחד ראויה לציון ההזמנה לפתוח את האולם הקאמרי החדש בקארנגי הול שבניו יורק.
לפסטיבל קהל מאזינים נאמן המגיע בהסעות גם מחוץ לירושלים, וכשני שלישים מהקונצרטים נהנים תמיד מנוכחות מלאה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הפסטיבל (בעברית ובאנגלית)
