הפצצת דרזדן

דרזדן לאחר ההפצצה

חורבה מחורבות דרזדן (2006)

הפצצת דרזדן היא הפצצה אסטרטגית שערכו חיל האוויר של ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי במשך שלושה ימים בשלהי מלחמת העולם השנייה (13 - 15 בפברואר 1945) על דרזדן, בירתה של מדינת סקסוניה שבגרמניה. 1,300 מפציצים כבדים הטילו 3,900 טונות של פצצות ופצצות תבערה בארבעה גלי הפצצה של מאות מפציצים. מספר הקורבנות בהפצצה נאמד בין 25,000 ל-40,000, וכ-85% ממבני העיר על פני שטח של 34 קמ"ר במרכז העיר נחרבו כליל.

המניעים להפצצה

דרזדן הייתה עיר תעשייתית חשובה וצומת תחבורה ותקשורת מרכזי. אולם, אף שבזכרונותיו מתאר אותה וינסטון צ'רצ'יל כ"מרכז תקשורת של החזית המזרחית בגרמניה", דרזדן הייתה ידועה יותר ביופיה ובהיותה מרכז תרבותי.

בשנת 1944 בעלות הברית התחזקו. הם עמדו לפני כיבוש רומא, אלפי מטוסים הפציצו את ערי גרמניה ויעדים תעשייתיים כגון סכרים ובתי-חרושת וצבאיים כמו בסיסי הטילים V1 ו-V2, שנורו על לונדון וגרמו הרס רב. ברית המועצות התחזקה והמשיכה להדוף את הגרמנים.

מחקרים מודרניים מוכיחים שבשנת 1944 דווקא גבר כושר ההתחמשות של גרמניה והיא הצליחה לחדש יחידות פגועות ולהטיל למערכה חימוש וציוד רבים יותר ביחס לשנות המלחמה הקודמות.

יש הטוענים שההפצצה נעשתה לפי בקשת ברית המועצות, כדי לחבל במעבר כוחות צבא גרמניים דרך העיר. הסבר אחר הוא שההפצצה נעשתה דווקא כהפגנת כוח שנועדה להרשים את ברית המועצות, לבל תהפוך לאיום על המערב לאחר המלחמה^{[דרוש מקור]}.

עם זאת המניעים הללו אינם מסבירים את עוצמת ההפצצה, ולדעת רבים יש להסבירה דווקא כפעולת נקמה, כתגובה להתקפות האוויר הגרמניות על ערי בריטניה, ובמיוחד הפצצת קובנטרי. באופן דומה ניתן לראות בה פעולת לוחמה פסיכולוגית, ניסיון לשבור את מוראל הגרמנים במטרה לקצר את המלחמה. בשל מיעוט הפצצות העיר במשך כל המלחמה, היא הפכה למקום מקלט לפליטים מכל האזור, והפצצתה היוותה פגיעה קשה במוראל הגרמני. בגרמניה הייתה אמונה (חסרת כל ביסוס) כי בנות הברית מתייחסות לעיר כאל עיר מפורזת, אמונה שהביאה להעברת תותחי הנ"מ שהגנו על העיר לאזורים שנחשבו רגישים יותר כך שבעת ההפצצה הייתה העיר נטולת הגנה אווירית. עוצמת נזקי ההפצצה מוסברים בעיקר בתנאי מזג אוויר טובים והיעדר הגנה אווירית. כתוצאה, דייקו המפציצים ונוצר אפקט מצטבר של קיר אש שהחריב את מרכז העיר.

ההפצצה ותוצאותיה

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: הנתונים בטקסט לא מתאימים לתבנית.

תאריך	אזור מטרה	כוח	כלי טיס	פצצות TNT (בטון)	פצצות דליקות (בטון)	סך הכול
7.10.44	מגרש עריכה	חיל האוויר ה-8	30	72.5		72.5
16.1.45	מגרש עריכה	חי"א ה-8	133	279.8	41.6	321.4
14.2.45	אזור העיר	יחידת ההפצצה של ה-RAF ‏	772	1477.7	1181.6	2659.3
14.2.45	מגרש עריכה	חי"א ה-8	316	487.7	294.3	782.0
15.2.45	מגרש עריכה	חי"א ה-8	211	465.6		465.6
2.3.45	מגרש עריכה	חי"א ה-8	406	940.3	140.5	1080.8
17.4.45	מגרש עריכה	חי"א ה-8	572	1526.4	164.5	1690.9
17.4.45	אזור תעשייה	חי"א ה-8	8	28.0		28.0

ב-13 בפברואר החלה הפצצת העיר על ידי הבריטים. בשלב זה לא יכלו האמריקנים להשתתף בהפצצה בגלל מזג אויר אביך. מפציצי לנקסטר והאליפאקס הפציצו מפעל דלק הנמצא כ-100 ק"מ מדרזדן, וזאת במטרה להטעות את כוחות ההגנה האווירית הגרמנית. מטוסי מוסקיטו התקיפו את הערים מגדבורג, בון ונירנברג.

בגל הראשון של הפצצת העיר עצמה, הצניחו מטוסי מוסקיטו מגרסת קרב מטעני מגנזיום מאיר לשם סימון המטרות, ומטוסי מוסקיטו מגרסת מפציץ קרב הטילו כ-500 ק"ג של מטרות-ציון. 254 מפציצי לנקסטר שחדרו דרך צרפת, הגיעו לדרזדן והשליכו 500 טון חומרי נפץ, ו-375 טון פצצות תבערה, ובסך הכול כ-200,000 פצצות תבערה. הפצצות המרסקות היו במשקל 250 ק"ג עד 2 טון כל אחת.

שלוש שעות מאוחר יותר הגיע הגל השני של המפציצים. לאחר גל זה עלה מרכז העיר כולו בלהבות.

למחרת תקפו 431 מפציצים אמריקניים מסוג B-17S, בחיפוי 784 מטוסי מוסטאנג P-51, והטילו 771 טון פצצות. מאחר שהעיר בערה כולה, טס הגל האחרון שמנה 60 מטוסים לפראג והטיל עליה 153 טון פצצות.

ההערכות בתום המלחמה לגבי מספר ההרוגים בהפצצה הגיעו ל-250,000 ואף ל-500,000 איש על פי דיווח גרמני. אולם, לאחרונה דיווח העיתון הלונדוני "טיימס" כי ועדת היסטוריונים שביקשה לחקור כמה בני אדם באמת נהרגו בהפצצה בחנה במשך חמש שנים את הארכיון העירוני לצד מסמכים רשמיים של הרשויות המקומיות, לרבות רישומי לידה ותמותה. חברי הוועדה אף הצליבו את המידע עם דיווחי עדי ראייה ומסמכים משפטיים. בתום המחקר הם פרסמו דו"ח שקבע כי לא יותר מ-25 אלף בני אדם נהרגו. החוקרים גם דחו ספקולציות שגופות רבות מעולם לא נמצאו. הערכה זו עולה בקנה אחד גם עם מחקר בלתי תלוי מטעם העיר דרזדן שנערך בשנת 2006. הסיבה לטווח רחב זה של הערכות הוא שבעיר התרכזו פליטים שברחו אליה ועובדי כפייה שהועסקו בה. לכן לא היה מידע מוסמך על מספרם האמיתי של תושבי העיר, ודיווחים נאציים ניצלו זאת וציינו מספרים מוגזמים.

הנזק לרכוש היה גדול ביותר. מתוך 28,410 בתים בחלקה המרכזי של העיר, נחרבו 24,866 בתים. שטח של 34 קמ"ר נחרב כליל.

למרות שישנן טענות כי ההפצצה הייתה קשה במיוחד, הרי כשמשווים את כמות הפצצות שהוטלו על העיר לעומת ערים אחרות, נראה כי ערים אחרות ספגו התקפות קשות יותר:

• על דרזדן הטילו האמריקאים 1,248 טון והבריטים 2,659 טון, סה"כ 3,907 טון
• על אסן, בעלת גודל דומה ומספר תושבים דומה הטילו האמריקאים 1,518 טון והבריטים 36,420 טון, סה"כ 37,938 טון
• על לייפציג, בעלת גודל דומה ומספר תושבים דומה הטילו האמריקאים 5,410 טון והבריטים 6,206 טון, סה"כ 11,616 טון
• על קלן, בעלת גודל דומה ומספר תושבים דומה, הטילו האמריקאים 10,211 טון והבריטים 34,712 טון, סה"כ 44,923 טון

הפצצת דרזדן לא הייתה מקרה יחיד של פעולות לחימה כנגד עיר בעלת משמעות אזרחית ולא צבאית. בעקבות הטלת פצצת האטום על הירושימה נמנו כ-140,000 הרוגים. בטוקיו נמנו 100,000 הרוגים בהפצצה בפצצות תבערה דומה לזו של דרזדן.

בגרמניה יש המתייחסים להפצצה כפשע מלחמה, כתגובה להאשמה קולקטיבית של הגרמנים בפשעי גרמניה הנאצית.

הפצצת דרזדן בספרות

• הסופר האמריקאי קורט וונגוט שנפל בשבי הגרמנים, הוחזק בדרזדן בזמן שהופצצה. השפעתה של חוויה זו מורגשת היטב ברבים מספריו, ומתוארת ישירות בספרו הידוע ביותר, "בית מטבחיים חמש".
• תיאור נוסף של ההפצצה ניתן למצוא ביומניו של הסופר ויקטור קלמפרר המתארים בגוף ראשון את החיים בעיר לפני, בזמן ואחרי ההפצצה.
• בספרו "קרוב להפליא ורועש להחריד" מתאר הסופר היהודי-אמריקאי ג'ונתן ספרן פויר את הפצצת העיר במכתבי גיבוריו, ניצולי ההפצצה.
• בספר כאשר הייתי נער קטן מאת אריך קסטנר מוזכרת הפצצת דרזדן.
• בספרה של אורלי קסטל-בלום, טקסטיל, בוחרת אחת הדמויות, רופא יהודי, לגור בדרזדן, כי היא בעיניו עיר ללא עבר בשל הפצצתה ובנייתה מחדש. אך בכל זאת זכר כי לו חי אז - כבר לא היה חי מזמן.

לקריאה נוספת

• פרדריק טיילור, דרזדן, הוצאת מטר, 2007.

קישורים חיצוניים

• ניתוח ההפצצה באתר חיל האוויר האמריקני