הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
	בית דוד וולפסון, אחד מבנייני הפקולטה למשפטים
בית ספר למשפטים
תקופת הפעילות	28 בנובמבר 1949 – הווה (74 שנים)
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°47′34″N 35°14′40″E / 31.792841206298°N 35.244440915448°E
	law.huji.ac.il
	(למפת ירושלים רגילה) הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לחצו כדי להקטין חזרה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הפקולטה הייתה חלק מהתוכנית של ההסתדרות הציונית להקמת בית ספר גבוה למשפט כחלק מאוניברסיטה עברית. מסיבות שונות, נדחה יסודה עד לאחר הקמת המדינה. לאחר הכנות מרובות, החלו הלימודים בפקולטה למשפטים וטקס החנוכה שלה נערך בשנת הלימודים תש"י, ביום 28 בנובמבר 1949^[1], בבנייני רטיסבון, ששימשו אכסניה לפקולטה עד סוף 1958.

דור המייסדים של הפקולטה כלל שורה של משפטנים בעלי שם עולמי שעלו לישראל לפני מלחמת העולם השנייה או אחריה. ביניהם ניתן למנות את גד טדסקי, אבי המשפט האזרחי בישראל, בנימין אקצין ויצחק קלינגהופר, שהניחו את היסודות למשפט הציבורי ובכך תרמו תרומה מכרעת לפיתוח הדמוקרטיה הישראלית הצעירה; נתן פיינברג שייסד את לימודי המשפט הבינלאומי ואחרים. אליהם הצטרף לאחר מכן, בתחילת שנות הששים, גם שניאור זלמן פלר, שעלה מרומניה והניח את היסודות למשפט הפלילי הישראלי המודרני. לצדו של דור המייסדים צמח דור צעיר של מורים צעירים, בוגרי הפקולטה, שקנה לו עד מהרה מוניטין אקדמי בעולם והפך לנותן הטון בעולם המשפט בישראל.

במשך 25 שנים, עד שנת 1969, הייתה הפקולטה המוסד המורשה היחיד להוראת משפטים בישראל. משנת 1959 עד 1969 פעל בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה כשלוחה של הפקולטה בתל אביב. בשנת 1969 בוטל הסדר זה, ובית הספר זכה לעצמאות כפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. לימים, הוקמו עוד שתי פקולטאות למשפטים ללימודי משפט בישראל, בבר-אילן ובחיפה, ולצדן פועלים כיום גם מספר בתי ספר למשפטים במכללות פרטיות.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים, הייתה הפקולטה למשפטים הראשונה מבין יחידות האוניברסיטה שהעתיקה את משכנה להר הצופים. מעבר מהיר זה אפשר לה להיות משוכנת במבנים ההיסטוריים של האוניברסיטה ששימשו אותה לפני ניתוק הר הצופים מן הרצף הטריטוריאלי של מדינת ישראל במלחמת העצמאות. עם חזרתה, שוכנה הפקולטה בבניין וולפסון (שנחנך בשנת 1930 ובו שכנה הספרייה הלאומית עד מלחמת העצמאות), ובבניינים סמוכים שנבנו בשנות ה-70.

בבניין ממוקמת הספרייה למשפטים ע"ש ברנרד ג' סגל של הפקולטה.

תוכניות לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה מציעה מספר תוכניות לימוד, בכל התארים:

תואר ראשון (LLB) - בוגר במשפטים. הלימודים יכולים להיות לתואר חד-חוגי, או דו-חוגי בשילוב עם חוגים אחרים באוניברסיטה. בנוסף, קיימות תוכניות מואצות של לימודי התואר הראשון יחד עם לימודים לתואר שני (מוסמך) במשפטים, בקרימינולוגיה, או במנהל עסקים. כמו כן, יש לסטודנטים אפשרות ללמוד סמסטר אחד בחו"ל, במסגרת תוכניות לחילופי סטודנטים של הפקולטה, בין היתר עם אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה.
תואר בוגר בקרימנילוגיה
תואר שני (LLM) - מוסמך במשפטים. מסלול הלימודים יכול להיות לא מחקרי או מחקרי, בתוכנית כללית או עם אחת מההתמחויות הבאות:
- משפט ציבורי
- משפט בינלאומי
- משפט פרטי ומסחרי
- קניין רוחני וטכנולוגיה
- משפט פלילי
- משפט עברי
תואר שני בקרימינולוגיה - באחד מהמסלולים הבאים:
- תואר מוסמך במסלול מחקרי
- תואר מוסמך במסלול עיוני
- תואר מוסמך במסלול אכיפת חוק - נועד לבעלי תפקידים במערכת הפיקוח ואכיפת החוק.
- תואר מוסמך במסלול פורנזי (מחקרי או עיוני)
תואר שלישי (LLD) - דוקטור למשפטים
תואר שלישי בקרימינולוגיה

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה היא המוסד האקדמי המוביל בישראל למחקר ולחינוך משפטי, ומהמובילים בעולם. בין היתר פועלים בה פורומים אקדמיים לשיח ומחקר, מכונים ומרכזים וכן מתקיימים כנסים, אירועים ושיתופי פעולה בין אוניברסטאיים בארץ ובחו"ל.

מכונים ומרכזי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפקולטה פועלים שורה של מכונים ומרכזים, אשר מארגנים מגוון פעילויות אקדמיות, וביניהם:

האגודה הישראלית למשפט פרטי
המרכז למחקרים אמפיריים של קבלת החלטות והמשפט
המכון לחקר המשפט העברי
המכון לקרימינולוגיה
המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון
התכנית לצדק מעברי
מכון סאקר
מרכז המחקר להגנת הסייבר - תוכנית סייבר ומשפט
מרכז מינרבה לזכויות האדם
מרכז אהרן ברק למחקר משפטי בינתחומי

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקולטה מוציאה לאור פרסומים שונים וביניהם:

קליניקות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הפקולטה פועל המרכז לחינוך משפטי קליני, על מנת לשלב את הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת התהליך החינוכי המשפטי באופן שיפתח אצל הסטונדטיות והסטודנטים מחויבות לקהילה ורגישות חברתית, וכן ימחיש להם באופן מעשי את הפער שבין התיאוריה המשפטית לפרקטיקה. המרכז מטפל בכ-700 פניות מדי שנה, מקדם פרויקטים לשינוי מדיניות, עורך כנסים וימי עיון, מעביר סדנאות ידע לקהל הרחב, וכן מקיים שולחנות עגולים עם קובעי מדיניות לשינוי המצב הקיים. תשע קליניקות פועלות כיום במסגרת המרכז ומעניקות שירותים משפטיים לאוכלוסיות מוחלשות:

דיקני הפקולטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר	שם	שנים עבריות	שנים לועזיות
1	נתן פיינברג	תש"י-תשי"א	1949-1951
2	בנימין אקצין	תשי"ב-תשי"ד	1951-1954
3	שלו גנוסר	תשט"ו-תשט"ז	1954-1956
4	בנימין אקצין	תשי"ז-תשי"ח	1956-1958
5	אביגדור לבונטין	תשי"ט	1958-1959
6	יצחק-הנס קלינגהופר	תש"ך-תשכ"א	1959-1961
7	בנימין אקצין	תשכ"ב-תשכ"ג	1961-1963
8	שלו גנוסר	תשכ"ד-תשכ"ז	1963-1967
9	ראובן ירון	תשכ"ח-תשל"א	1967-1971
10	שניאור זלמן פלר	תשל"ב-תשל"ד	1971-1974
11	אהרן ברק	תשל"ה	1974-1975
12	יצחק זמיר	תשל"ו-תשל"ח	1975-1978
13	קלוד קליין	תשל"ט-תשמ"א	1978-1981
14	יהושע ויסמן	תשמ"ב-תשמ"ד	1981-1984
15	יצחק אנגלרד	תשמ"ה-תשמ"ז	1984-1987
16	סטיבן גולדשטיין	תשמ"ח-תש"ן	1987-1990
17	מרדכי קרמניצר	תשנ"א-תשנ"ג	1990-1993
18	ברכיהו ליפשיץ	תשנ"ד-תשנ"ו	1993-1996
19	אוריאל פרוקצ'יה	תשנ"ז-תשנ"ט	1996-1999
20	ישראל גלעד	תש"ס-תשס"ב	1999-2002
21	איל זמיר	תשס"ג-תשס"ה	2002-2005
22	יואב דותן	תשס"ו-תשס"ט	2005-2009
23	ברק מדינה	תש"ע-תשע"ב	2009-2012
24	יובל שני	תשע"ג-תשע"ו	2012-2016^[2]
25	מיכאיל קרייני	תשע"ז-תשע"ט	2016-2019
26	דפנה לוינסון-זמיר	תשע"ט-תשפ"ג	2019 - 2022^[3]
27	תומר ברודי	תשפ"ג-מכהן	2022 - מכהן

ארגון הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון בוגרי הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים (עמותה רשומה משנת 2014) הוקם במטרה לחדש את "הנטוורקינג" בין בוגרי הפקולטה. המועדון פועל על בסיס מתנדבים תוך שיתוף פעולה עם הנהלת הפקולטה. המועדון חותר להוות ארגון גג לבוגרי הפקולטה, לקדם את האינטרסים של בוגריה, את רווחתם ואת חיזוק הקשרים ביניהם.