הפקת נפט בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפט פורץ בחלץ, 23 בספטמבר 1955

חיפושי נפט החלו בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית. בשנת 1955 התגלה השדה הראשון בחלץ. במשך יותר מ-50 שנה היה זה השדה הפעיל היחיד, שבו התקיימה הפקה מסחרית של נפט. מאגרי גז טבעי, המהווה תחליף חלקי לנפט, בהיקף ניכר, נתגלו בעשור הראשון של המאה ה-21 בים התיכון מול חופי אשקלון ומול חופי חיפה.

למדינת ישראל מוטיבציה גבוהה להשקיע בחיפושי נפט ובהפקתו, לא רק עקב היתרון הכלכלי אלא גם עקב:

  • הימצאותו של חלק ניכר מהנפט בעולם בידי מדינות ערביות שאינן מקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
  • עצם היותה של ישראל במזרח התיכון, עובדה המהווה יסוד סביר להניח כי אי שם מתחת לאדמתה ייתכנו מרבצי נפט.
  • מצבה הפוליטי הבעייתי של מדינת ישראל, הגורם לרצון להקטין את התלות בשאר מדינות העולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית החיפושים ושדה חלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – שדה הנפט חלץ

יוזמה ראשונה לחיפושי נפט בארץ ישראל התקיימה כבר ב־1914 על ידי חברת הנפט האמריקאית סטנדרד אויל אוף ניו יורק, שרכשה 15 זיכיונות לחיפוש נפט לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ו־49 נוספים נמצאו בשלבי משא ומתן שונים עם פריצתה[1]. אולם המיזם נעצר עקב המלחמה[2]. לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים הפעילה החברה ומחלקת המדינה של ארצות הברית לחץ על הבריטים לאפשר פיתוח זכיינותיהם, אך לבסוף ויתרה החברה על מאמצים אלו, ככל הנראה בעקבות היותה לשותף בחברת הנפט הטורקית והתחייבותה להימנע מחיפושי נפט עצמאיים בשטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר שלא בשיתוף החברה[1]. בשנת 1933 ערכה ממשלת המנדט סקר גאולוגי במסגרתו התגלתה אפשרות לקיומו של שדה נפט באדמות הכפר חוליקאת (כיום חלץ בנגב הצפוני מצפון לשדרות) בשכבות מתקופה היורה. חברת הנפט העיראקית (Iraq Petroleum Company) שהייתה חברת-בת של BP, קיבלה את הזיכיון והחלה לקדוח במקום. בשל קשיים טכניים, פרוץ המרד הערבי הגדול ופרוץ מלחמת העולם השנייה, נעצרו העבודות שוב ושוב ולא חודשו לאחר 1947. נפט או סימני נפט נתגלו גם בכורנוב (ממשית) וים המלח (באזור סדום)[3].

בשנת 1952 נחקק בישראל חוק הנפט, לפיו הועברו כל הזיכיונות הבריטיים לידי המדינה. בשנת 1953 שבע חברות שונות קיבלו מהמדינה רישיונות לחיפוש נפט, שלוש חברות שנרשמו בישראל וארבע חברות מארצות הברית וקנדה[4][5]. כמו כן המדינה חולקה לארבעה אזורי חיפושים, ולכל חברה הותר לקבל עד שלושה רישיונות בכל אזור חיפוש. והוצאו 31 רישיונות חיפוש[6]. כדי לעודד את חיפושי הנפט, על פי חוק הנפט, שילמו החברות למדינה רק 12.5% תמלוגים ומס הכנסה בשיעור של מחצית מרווחי החברה, כמו כן שילמו חברות הנפט 5 לירות עבור כל דונם כדמי השכרת שדה הנפט.

ב-2 בנובמבר 1953 החל הקידוח הראשון לחיפושי נפט שנערך במדינת ישראל ליד סדום ונקרא "מזל 1"[7]. על ידי שתי חברות לחיפושי נפט, "לפידות - חברה ישראלית לנפט בע"מ", שהוקמה בשנת 1952 על ידי אמפל - אמריקן ישראל קורפוריישן, וחברת מקורות, וחברת "מחפשי נפט בישראל בע"מ" שהוקמה על ידי סולל בונה, יקותיאל פדרמן ומשקיעים נוספים. שתי החברות הקימו שותפות בשם "מצדה"[8] בקידוח נמצא מים ולא נפט והשותפות המשיכה בקידוחים נוספים בהר הנגב ובנגב המערבי[9]. ב-1954, בוצע קידוח ליד קיבוץ בארי שהגיעה לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות והופסק[10]. באוגוסט 1955 החל בקידוח בסמוך לכפר הערבי חוליקאת[11]. בערב יום ה‘ 22 בספטמבר 1955 נמצא נפט בקידוח ובבוקר יום שישי, הוצאו צינורות הקידוח ונפט פרץ מעומק של 1,515 מטרים[12]. ב-25 בנובמבר 1955 הגיעה לראשונה נפט משדה הנפט חלץ לבתי הזיקוק לנפט בחיפה[13]. בהמשך נמצא נפט בסמוך בקיבוץ ברור חיל ("שדה ברור") בקידוח "ברור 2" ביוני 1957[14][15], והוחל מיד בהפקת הנפט[16]. כמו כן נמצא נפט מצפון בסמוך לכוכב מיכאל ("שדה כוכב"). בשנת 1965 סיפקו שדה ברור יחד עם שדה חלץ וכוכב הסמוכים 10% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל[17]. תפוקת השיא הייתה בתחילת 1966 כ-5,000 חביות נפט ליום[18].

משדה הנפט חלץ, שהיקפו 229.6 אלף דונם, הופקו עד שנת 2003 כ-17.2 מיליון חביות נפט בשווי של 450 מיליון דולר, מתוך פוטנציאל של כ-19 מיליון חביות, אחוז זעיר מסך הצריכה השוטפת במדינה[19]. אולם ההצלחה הראשונית הביאה לתנופה של חיפושי נפט בכל רחבי מדינת ישראל.

אבו רודס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים השתלטה ישראל על שדות הנפט של אבו רודס ומתקני השינוע של א-טור שבדרום סיני והפיקה נפט לשימושה[20], תפוקת הנפט הספיקה לכמחצית מהתצרוכת הארצית. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור הופעל השדה על ידי חברת נתיבי נפט ובמקום אף הוקם יישוב עבור העובדים בשם "שלהבת". במלחמת יום כיפור פונו המתקנים והיישוב ולא אויש שנית. במסגרת הסכם ההפרדה משנת 1975 הוחזרו הבארות למצרים.

שדה "עלמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 החלה שאיבת נפט ממעמקי מפרץ סואץ, מדרום לא-טור. באוגוסט 1979, חודשים ספורים לפני פינוי האזור, עמד קצב ההפקה של שדה "עלמה" על 40 אלף חביות נפט ביממה, כרבע מתצרוכת הנפט של ישראל[21].

חיפושי נפט בישראל לאחר חלץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה מגד של שותפות "גבעות עולם", 2011

במשך 50 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל נעשו ניסיונות נוספים למציאת נפט, בהתחלה על ידי החברה הממשלתית חנ"ל, ולאחר מכן גם על ידי חברות ממשלתיות (כגון נפטא) ופרטיות (כגון דלק קידוחים) שגייסו הון בבורסה[22]. ניסיונות אלו לא הביאו למציאת נפט בכמויות מסחריות, ולכן לא הפסיקו את תלותה של ישראל באספקת נפט חיצונית.

מספר קידוחי הנפט הגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר בשנת 1983 לבדה בוצעו 39 קידוחים לחיפושי נפט בכל רחבי המדינה[23].

התחום משך גם ספקולנטים כגון חברת יואל וישראמקו של יוסף (ג'ו) אלמליח שגייסה בין השנים 19821994 כחצי מיליארד שקל מהציבור בבורסה ובסדרה של עסקאות. בין השאר ביצעו את הקידוחים הימים הראשונים בישראל[24]. אלמליח מכר את החברות תמורת 17 מיליון דולר מבלי להפיק נפט ועזב לארצות הברית. משקיעים פרטיים אחרים הפסידו הון רב בתחום חיפושי הנפט[25].

בקידוחי נפט באשדוד בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 הופק נפט לתקופה קצרה מקידוח "אשדוד 2" ו"אשדוד 5"[26][27], במקום נתגלה גם גז טבעי שלא הופק[28].

בקידוחי צוק תמרור בדרום מדבר יהודה נמצא נפט לראשונה ב-1981 והופקו כ-8,000 חביות נפט בקידוח "צוק תמרור 1"[29]. מקידוח "צוק תמרור 3" הופקו כ-120,000 חביות בין 1996 ל-1999[30][31] ושוב במשך תקופה קצרה ב-2010[32].

החל מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ערכה גבעות עולם חיפושי נפט קידוחי נפט בשדה הנפט מגד שבאזור ראש העין. בסוף 2009 דיווחה השותפות כי גילתה מצבור נפט בקידוח מגד 5. הפקה מסחרית שלו החלה בנובמבר 2011. בחודש יוני 2011 הודיעה גבעות עולם כי השיגה הפקה יציבה של 800 חביות נפט ליום בתפוקה ממקטע אחד בלבד של הקידוח. מומחים בינלאומיים חיצוניים העריכו את פוטנציאל ההפקה של השדה[33].

בשנת 2004 הופקו במדינת ישראל 3,200 חביות נפט ליום, פחות מ-0.004% מתפוקת הנפט העולמית. באותה שנה צרכה המדינה רבע מיליון חביות נפט ליום, המהוות כ-0.3% מצריכת הנפט העולמית.

גילוי מרבצי הגז הטבעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – גז טבעי בישראל

מאגר הגז הטבעי הראשון, "ראש זוהר", התגלה בשנת 1958, על ידי חברת הנפט לישראל (חנ"ל) חברת בת של חברת נפטא, שהייתה אז חברה ממשלתית[34][35] גילוי הגז בשדה זוהר היה הראשון מסוגו באזור מזרח הים התיכון ובנוסף היה שדה הגז הגדול ביותר בישראל עד לגילוי שדות הגז הטבעי באגן הים התיכון בשנות האלפיים. הערכת נפח הגז בשדה הייתה במקור כ-59 מיליארד רגל קוב. בהמשך התגלו בסמוך שני שדות קטנים נוספים, שדה "כידוד" ושדה "קנאים", שמהם גם הופק גז.

מאגרי גז טבעי המהווה תחליף חלקי לנפט, בהיקף ניכר, נתגלו בעשור הראשון של המאה ה-21 בים התיכון מול חופי אשקלון ומול חופי חיפה. תגלית זו מבשרת על שינוי יסודי במצב משק האנרגיה בישראל, ובכלל זה הפחתה של התלות הישראלית באספקת נפט מבחוץ והפחתה משמעותית של הוצאות המשק על דלקים למיניהם. גז טבעי זול בהרבה מנפט, ומזהם פחות. הגז משמש תחליף למזוט בהפקת חשמל בתחנות כוח, וכן הוא מחליף תזקיקי נפט בהפקת אנרגיה המשמשת את צרכני האנרגיה הגדולים, ובהם: בתי הזיקוק, מפעלי ים המלח, ומתקני התפלת מים.

בניסיון למזעור התלות בנפט משתמשת חברת החשמל בתחנות כוח המופעלות בפחם, עקב מחירו הנמוך יחסית של הפחם. תחנת הכוח אשכול שבאשדוד הוסבה לשימוש בגז טבעי.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להסדרת חיפושי הנפט בישראל נחקק בשנת 1952 חוק הנפט. החוק תוקן בשני תיקונים עיקריים, ב-1965 וב-1989. החוק מסדיר את זכויותיהן וחובותיהן של חברות לחיפוש והפקת נפט, גז טבעי ודלקים נוספים, וכולל התייחסות לנושא התמלוגים ממשאבי הטבע במדינת ישראל.

בשנת 2010 הוקמה הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל (ועדת ששינסקי), על מנת לבחון את נטל המס הראוי על הפקת נפט וגז טבעי בישראל (כולל המים הכלכליים שלה). בעקבות המלצות הוועדה להגדלת חלקה של המדינה ברווחים מהפקת נפט בישראל, נחקק חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, ובוטלה התקנה המתירה ניכוי אזילה.

באוגוסט 2021, בוועידת האנרגיה השישית לאנרגיה וכלכלה, שרת האנרגיה קארין אלהרר הצהירה שהמדינה לא תעניק יותר זיכיונות לחיפושי נפט ביבשה[36]. למרות הכרזה זו, אישר משרד האנרגיה זמן קצר לאחר מכן את הארכת זיכיון "איה" לחיפוש נפט וגז באילת ובערבה.[37][38]. שרת האנרגיה הצדיקה את הארכת הזיכיון באמרה שמדובר ברישיון ישן שעומד בתוקפו[39].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הרצל פישמן, פרק מפרשת זיכיונות הנפט בארץ ישראל, המזרח החדש 2, חוברות 1–4, אוקטובר 1950 / חשון תשי"א
  2. ^ דייויד סלע, מתחילים חיפושי הנפט, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2023
  3. ^ נתן דונוביץ', נפט: אוצר במעמקי אדמת ישראל?, הארץ, 30 באפריל 1951
  4. ^ 7 חברות יפתחו בקידוחי נפט, הצופה, 3 בספטמבר 1953
  5. ^ נרשמה חברת נפט שלישית, מעריב, 22 באוקטובר 1952
  6. ^ הוצאו 31 רשיונות לחיפושי־נפט, דבר, 30 במרץ 1953
  7. ^ אחמול הוחל בקידוח נפט הראשון בארץ, על המשמר, 3 בנובמבר 1953
  8. ^ פילוג רציני בהנהלת "מצדה" מסכן מליונים שכבר הושקעו בחיפושי נפט, חרות, 2 באוקטובר 1957
  9. ^ מחפשים נפט ומוצאים מים, על המשמר, 13 באוגוסט 1954
  10. ^ יופסקו קידוחי־הנפט בבארי הגיעו לעומק 4 ק"מ ללא תוצאות, למרחב, 7 בפברואר 1955
  11. ^ קידוח נפט חדש ליד חוליקאת, דבר, 23 באוגוסט 1955
  12. ^ הד חזק בעולם לגילוי הנפט בישראל, דבר, 25 בספטמבר 1955
  13. ^ מיכליות ראשונות של נפט מחלץ הניעו לבתי הזיקוק בחיפה, קול העם, 27 בנובמבר 1955
  14. ^ דב גולדשטיין, "הזהב השחור" בא לברור חיל, נפט מאיכות בינלאומית טובה זרם לואדיות, מעריב, 9 ביוני 1957
  15. ^ שדה נפט חדש בברור חיל, קול העם, 9 ביוני 1957
  16. ^ נפט מברור חיל - תוד שבועיים, מעריב, 16 ביוני 1957
  17. ^ . 10% מצריכת הנפט - מתפוקה מקומית, הצופה, 11 באפריל 1965
  18. ^ תפוקת שיא של נפט בינואר בשדות "לפידות", דבר, 7 בפברואר 1966
  19. ^ עמירם כהן, לפידות מחדשת קידוחי נפט וגז בשדה חלץ, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2003
  20. ^ שלמה שפיר, 50,000 חביות נפט ליום נשאבות על ידי ישראל בסיני, דבר, 3 באוקטובר 1967
  21. ^ דויד מושיוב, שדה עלמה מפיק 1/4 מצריכת ישראל, דבר, 3 באוגוסט 1979
  22. ^ בל"ל ו"כלל" משקיעים בחיפושי נפט, דבר, 14 באפריל 1980
  23. ^ עודד שורר, 39 קידוחים של תקווה, מעריב, 10 במאי 1983
  24. ^ עודד שורר ויואב יצחק, 14 מיליון דולר ירדו לטימיון בקידוח ים 1, מעריב, 26 ביוני 1989
  25. ^ ת"א-אלכסנדריה: ג'ו אלמליח גייס 122 מ' ד' לחברת נדל"ן בארצות הברית י.ו.א.ל, שאת השליטה בה מכר אלמליח באוגוסט 95', מחזיקה %7 מחברת השקעות השולטת במונפקת גלובס, 21/07/1997
  26. ^ עודד שורר, גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2", מעריב, 20 באוגוסט 1979
  27. ^ עודד שורר, רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד, מעריב, 30 באוקטובר 1979
  28. ^ גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2", מעריב, 18 בנובמבר 1976
  29. ^ עזרא ינוב, קידוח "צוק תמרור" 1 מפיק 90 חביות נפט ליום, מעריב, 22 בדצמבר 1982
  30. ^ חנ"ל - 130 חביות ליום בצוק תמרור, באתר גלובס, 27 בנובמבר 1996
  31. ^ דוד חיון, ‏חנ"ל-ים המלח מחלקת רווחים מקידוחי נפט ברבעון השני, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1997
  32. ^ רם עוזרי, נחתם הסכם למכירת 160 חביות נפט ביום מקידוח צוק תמרור 3 בים במלח, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2010
  33. ^ Meged Field Reserve Classification
  34. ^ נאום התקציב של שר האוצר - יוזלו ההוצאות לדלק, דבר, 6 בינואר 1959.
  35. ^ נפטא תמשיך במאמציה לאתר עורק גז ב"ראש זוהר", דבר, 13 במאי 1959.
  36. ^ גיא ליברמן, ‏שרת האנרגיה: מפסיקים מתן רישיונות לחיפושי נפט בישראל, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2021
  37. ^ בקשה להארכת תוקף לרשיון 413-איה, באתר gov.il משרד האנרגיה והתשתיות, ‏6.2.2022
  38. ^ רשיון "איה" 413, באתר gov.il משרד האנרגיה והתשתיות, ‏17.2.2019
  39. ^ שני אשכנזי, ‏למרות הצהרות אלהרר, רישיון חיפושי הנפט בערבה הוארך, באתר גלובס, 9 בפברואר 2022