הפרגמנט המורטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרגמנט המורטורי (Fragment, מלטינית - שבר, רסיס) או הקאנון המורטורי הוא הרשימה העתיקה ביותר הידועה של ספרי הברית החדשה.

ב-1740 גילה החוקר, האב לודביקו אנטוניו מורטורי (Ludovico Antonio Muratori;‏ 1672-1750) בספרייה האמברוזיאנית שבמילאנו, כתב יד בלטינית מהמאה ה-7. כתב היד שהגיע מהמנזר הקולומבני בבוביו (Bobbio Abbey), הוא תרגום מיוונית של כתב יד אשר חסרה בו ההתחלה והוא נקטע בפתאומיות. מסמך זה נותן מידע על תהליך הקנוניזציה של כתבי הברית החדשה.

המסמך כולל רשימה של כתבים שנחשבו ככתבי קודש והמחבר דן בחיבורים, מוסיף פרשנויות ומשלב מידע היסטורי.

הרשימה ממיינת את הכתבים לארבע קבוצות:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]