הפרדה בין בנים לבנות בחינוך
הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. המניע להפרדה הוא בדרך כלל מסורת או דת, אם כי קיימים גם שיקולים פסיכולוגיים התומכים בגישה זו לצד שיקולים נגדיים.
טריניטי קולג' בדבלין, למשל, נוסד בשנת 1592, ונועד לגברים בלבד. רק בשנת 1904 התקבלה תלמידה ראשונה לשורותיו. בית הספר התיכון היוקרתי איטון קולג' באנגליה מיועד לבנים בלבד.
תוכן עניינים |
[עריכה] השפעתה של הפרדה מגדרית במערכות חינוך
[עריכה] ישראל
בישראל הפרדה בין בנים ובנות מתקיימת בהקפדה בחינוך החרדי, שבו חינוך מעורב כלל אינו קיים, אף לא בגני הילדים אך כן בגילאים 0-4.
בחינוך הדתי יש רמות שונות של הפרדה - ישנם מוסדות המיועדים אך ורק למגדר מסוים, כגון ישיבות תיכוניות, ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות לבנים לעומת אולפנות ומדרשות לבנות. בתיכונים דתיים ישנם מוסדות בהם הכיתות מעורבות מול מוסדות בהם יש הפרדה בין הכיתות.
בבתי הספר יסודיים ממלכתיים דתיים ישנה לרוב הפרדה בין הכיתות, אך יש גם בתי ספר בהם יש הפרדה בין מבנים, כך שמבנה אחד משמש לכיתות בנים, ואחר לכיתות בנות. מגמת ההפרדה גברה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.[1] ברשתות פרטיות כגון רשת נועם, ישנה הפרדת מוחלטת בין בית הספר לבנים לבית הספר לבנות. הלחץ להפרדה בציבור הדתי בא בדרך כלל מכיוון הזרם החרדי לאומי. ישנם מוסדות שבהם ההפרדה היא אופציה, כשלצד כיתות נפרדות פועלות גם כיתות מעורבות.
ההפרדה בקרב תנועות הנוער הדתיות לאומיות היא נושא שנוי במחלוקת בציבור הדתי. תנועת הנוער "בני עקיבא" היא רשמית מעורבת, תנועת הנוער "עזרא" היא מעורבת בגילאים הבוגרים, ואילו תנועת הנוער "אריאל" הוקמה מלכתחילה על מנת להיות תנועת נוער שבה יש הפרדה גמורה. בשנים האחרונות ישנם לחצים רבים על תנועת "בני עקיבא" להפוך לנפרדת יותר.
כל האוניברסיטאות בישראל פתוחות לנשים ולגברים כאחד, ללא הפרדה. באוניברסיטת בר-אילן פועל "המכון הגבוה לתורה", שבו פועלות שתי מסגרות: בית המדרש - לגברים, והמדרשה - לנשים.[2] בקרב המכללות פועלים מוסדות אקדמיים דתיים שבהם מתקיימת הפרדה, ובהם:
- בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, לו ישנן שתי מסגרות המיועדות לבנות בלבד - מכון לוסטיג ומכון טל, ושתי מסגרות לבנים - מכון לב ומכון נווה.
- המכללה החרדית ירושלים, שהלימודים בה מתקיימים תוך הפרדה בין גברים ונשים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
- ^ טלילה נשר, בתוך עשור: זינוק במספר בתי הספר הממלכתיים-דתיים שמפרידים בין המינים, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
- ^ המכון הגבוה לתורה
|
עיינו גם בפורטל פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד. |