הפרדה מגדרית
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
הפרדה מגדרית היא הפרדה בין גברים לנשים המתקיימת בתרבויות שונות, מסיבות של צניעות, דת ועוד. יש הרואים בחלק מצורותיה אפליה אסורה, לעומתם יש הרואים בה מצווה.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפרדה מגדרית במתקנים ציבוריים
[עריכה] הפרדה במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף
הפרדה מגדרית בהיקף נרחב, חוצה תרבויות, מתקיימת במתקנים ציבוריים שבהם נחשפים חלקים מוצנעים של הגוף. הפרדה מסוג זה מקובלת בבתי שימוש ציבוריים, שבהם יש תאים נפרדים לנשים ולגברים, במלתחות, בסאונות וכדומה.
בחופי רחצה בבריטניה נהגה במאה ה-19 הפרדה מגדרית - גברים ונשים הופרדו לחופים נפרדים על מנת שלא יוכלו להסתכל אלה על אלה בעודם בחליפות הרחצה שלהם, אף על פי שבמושגים של ימינו היו החליפות נחשבות צנועות עד מאוד. להקפדה יתרה שמשו מכונות רחצה. החוקים שקבעו כי תהיה הפרדה מגדרית בחופים בוטלו בבריטניה בשנת 1901. בישראל לא מתקיימת ברוב החופים הפרדה מגדרית למעט כאלו המשמשים את האוכלוסייה הדתית, שבשעות מסוימות החוף פתוח לנשים בלבד, ובשעות אחרות - לגברים בלבד. מצב דומה לזה קיים בבריכות שחייה.
[עריכה] בחינוך
 |
ערך מורחב – הפרדה בין בנים לבנות בחינוך |
הפרדה בין בנים לבנות מקובלת במערכות חינוך רבות. ההפרדה מתבטאת לעתים בבתי ספר נפרדים, כך שבתחומי בית הספר אין כל הזדמנות לפגוש את בן המין השני, ולעתים היא מתבטאת בכיתות נפרדות, כך שבמהלך ההפסקות או בפעילות של כלל בית הספר נוצרים מפגשים בין שני המינים. גישה זו שלטה עד אמצע המאה העשרים, בפרט בבתי ספר תיכוניים ובמוסדות להשכלה גבוהה, ובתרבויות רבות היא מתקיימת גם כיום. המניע להפרדה הוא בדרך כלל מסורת או דת.
טריניטי קולג' בדבלין, למשל, נוסד בשנת 1592, ונועד לגברים בלבד. רק בשנת 1904 התקבלה תלמידה ראשונה לשורותיו.
[עריכה] בספורט
בספורט תחרותי מתקיימת הפרדה מגדרית: פועלות בנפרד קבוצות נשים וקבוצות גברים, והתחרויות מתקיימות במסלולים נפרדים לנשים ולגברים. כך, למשל, פועלת ליגת כדורגל לגברים ובנפרד ממנה - ליגת כדורגל לנשים. גם אליפויות למיניהן, כגון אליפות העולם באתלטיקה, מקיימות מסלולים נפרדים לגברים ולנשים. ההבדל הפיזי בין גברים לנשים הוא המניע להפרדה זו. קרוקט הוא מסוגי הספורט היחידים בהם מתחרים גברים לצד נשים.
[עריכה] בתחבורה ציבורית
בנוסף להפרדה מגדרית מנימוקי דת, המתקיימת בקווי מהדרין - קווי אוטובוס המשרתים יהודים חרדים (ראו בהמשך), מתקיימת בערים אחדות גם הפרדה מגדרית שנועדה להגן על נשים מפני הטרדה בעת נסיעה בתחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית המיועדת לנשים בלבד נהוגה כיום במכסיקו סיטי. הפרלמנט בריו דה ז'נרו שבברזיל חוקק חוק המחייב את חברת 'מטרו', המפעילה את מערכת הרכבות העילית והתחתית בעיר, להקצות קרונות נפרדים לנשים במהלך שעות העומס שבאמצע השבוע. כך גם בטוקיו - בשעות העומס מופעלים קרונות רכבת מיוחדים לנשים בלבד. גם בבומביי הודו פועלות ארבע רכבות יומיות המיועדות לנשים בלבד ובנוסף לכך בכל רכבת רגילה קיימים קרונות המיועדים לנשים בלבד[דרוש מקור].
[עריכה] הפרדה מגדרית בדת
[עריכה] ביהדות האורתודוקסית
בתלמוד מתוארת ההפרדה שנערכה בין גברים לנשים בזמן חגיגות שמחת בית השואבה כ"תיקון גדול".[1]
כיום מתקיימת הפרדה מגדרית בהיקף נרחב ביהדות החרדית, תוך חתירה להפרדה מלאה ככל האפשר במרחב הציבורי הנתון להתחככות בין המינים. כחלק מאדיקות זו, מקפידים החרדים על הפרדה מגדרית לא רק בבתי הכנסת, אלא גם באולמות אירועים, על ידי מחיצות המפרידות בין הגברים לנשים. כמו כן קיימת הפרדה מלאה בין בנים לבנות בבתי הספר החל מגילאי הגן. ומסגרות החינוך במגזר הן נפרדות לחלוטין. בקווי אוטובוס המשמשים בעיקר אוכלוסייה חרדית ומכונים "קווי מהדרין" מתקיימת הפרדה מגדרית (בג"ץ אסר על הפעלתה בכפייה, אך התיר הפרדה מרצון).
בעיירה החרדית ניו סקוור שמדינת ניו-יורק, קיימת הפרדה גם ברחובות וצדי הרחוב מסומנים במדרכות מיוחדות לנשים ומדרכות מיוחדות לגברים. בשבתות וחגי ישראל קיימת הפרדה זהה ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות ויז'ניץ בקרית ויז'ניץ שבבני ברק וכנ"ל ברחובות הסמוכים לבית הכנסת המרכזי של חסידות סאטמר בקרית יואל שבניו-יורק.
ניסיונות מצד גורמים מסחריים לערוך מופעים המיועדים לקהל החרדי, כאשר באולם עצמו לא נשמרת הפרדה מגדרית נאסרו על ידי רובם המכריע של הרבנים וגדולי הדור בישראל ובחו"ל.
רחצה מעורבת בחופי רחצה ובבריכות שחייה אסורה משום איסור הסתכלות בערווה, אך הרב משה פיינשטיין, חילק בין הסתכלות (התבוננות מעמיקה) שנאסרת בהלכה, לבין ראייה שאיננה נאסרת בהלכה, והתיר בחו"ל לאדם חולה ללכת לשם בריאותו לבריכה מעורבת (שאין בה הפרדה מגדרית), במקום שאין בריכות נפרדות, וזאת בתנאי שבטוח שלא יבוא לידי הרהור.[2].
הרב יעקב אריאל, הרב הראשי של רמת גן התייחס להפרדה מגדרית בפעילות חינוכית וחברתית:
- העיקרון צריך להיות שבנים ובנות מתחנכים בנפרד, שמפרידים בין פעילות של גברים ונשים, אמנם אין איסור שהם יהיו במקום אחד, אבל לקיים פעילות קבועה לבנים ובנות זה דבר שעלול להצמיח קשרים לא טובים. כבר שמענו על בני ארבע עשרה וחמש עשרה ששחקו בחבר וחברה זה משחק באש ובמיוחד בבתים שיש שם אינטרנט לא מסונן וטלוויזיה התוצאות עלולות להיות הרות אסון.[3]
[עריכה] בתנועות נוער
בתנועות נוער חרדיות קיימת הפרדה מגדרית כדבר מובן מאליו, כמקובל בחברה החרדית. באחדות מתנועות הנוער הדתיות, ובראשן "בני עקיבא", מתקיים פולמוס בסוגיה זו מאז הקמתן.
מתנגדים בולטים לפעילות מעורבת הם הרבנים שלמה אבינר[4] וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל תנועת בני עקיבא הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת. כיום ישנם ב"בני עקיבא" סניפים נפרדים לגמרי ליד סניפי מעורבים כאשר לכל סניף קיימת האוטונומיה להחליט איך תראה הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה "בני עקיבא" מסגרת לסניפים נפרדים לצד מסגרת לסניפים המעורבים.
בעקבות הפולמוס התפצלה ב-1980 מתוך "בני עקיבא" תנועת הנוער "אריאל", שאחד מעקרונותיה הוא פעילות נפרדת לבנים ובנות.
[עריכה] באסלאם
דת האסלאם שוללת אינטראקציה חברתית בין גברים ונשים שאינם קרובי משפחה. במיוחד בין גברים ונשים לא נשואים. הפרדה מגדרית, נאכפת בקפדנות בחלק מהמדינות האיסלאמיות.
[עריכה] בנצרות
בקהילות רבות של הנצרות מזרחית קתולית וההנצרות האורתודוקסית, מקובלת הפרדה מגדרית. הפרדה זו, מקובלת יותר בעולם הישן ופחות במדינות העולם החדש[5] .
[עריכה] הפרדה מגדרית בחקיקה
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אוסר, בין השאר, הפליה מטעמי מין. הפרת הוראה זו היא עוולה נזיקית ועבירה פלילית. הפרדה מגדרית, במקום שעליו חל החוק, עשויה להיחשב כהפליה אסורה. עם זאת, החוק כולל הסתייגות, לפיה אין רואים הפליה "בקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים, כאשר אי הפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות הציבורי, את הכניסה למקום הציבורי, או את מתן השירות במקום הציבורי, ובלבד שההפרדה היא מוצדקת, בהתחשב, בין השאר, באופיו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי, במידת החיוניות שלו, בקיומה של חלופה סבירה לו, ובצורכי הציבור העלול להיפגע מן ההפרדה."[6] דברי ההסבר להצעת החוק מנמקים את הצורך בהסתייגות זו: "ייתכנו מצבים שבהם ההבחנה עשויה להיות מוצדקת מחמת אופיו של השירות, המוצר או המקום. ... אפשר שההבחנה תהא נובעת מטעמים דתיים של קבוצה או משיקולי פרטיות, כגון קביעת שעות נפרדות לנשים ולגברים בבריכות שחיה או במועדוני כושר."[7]
בעקבות הפעלתם של קווי מהדרין - קווי אוטובוס שבהם התקיימה הפרדה מגדרית בין הנוסעים, הקים שר התחבורה ועדה לבחינת סוגיה זו. בדו"ח שהגישה קבעה הוועדה שבקווי מהדרין לא מתקיימים התנאים שבהתקיימם מתיר החוק הפרדה מגדרית.[8]
[עריכה] הפרדה מגדרית בחקיקה
- יובל שרלו ורן חורי, חברה שלמה, נאמני תורה ועבודה, 2011
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חגית ששר, רב המפריד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (NFC), 14 ביוני 2011, פורסם במקור ראשון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נא, עמוד ב
- ^ איגרות משה אה"ע א סימן נו
- ^ בני טוקר, הרב אריאל: הפרדה בין בנים ובנות הכרחית, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2011
- ^ הרב אבינר: "תנועת נוער צריכה להיות נפרדת", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2011
- ^ Dickemann M (1997). Murray SO, Roscoe W: The Balkin Sworn Virgin: A Cross-Gendered Female Role In: Islamic homosexualities: culture, history, and literature. New York: New York University Press, 197–203.
- ^ חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000, באתר של משרד התמ"ת
- ^ הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, התש"ס-2000, ה"ח 2871 מיום 15 במאי 2000
- ^ דו"ח מסכם, ועדה לבדיקת הסדרי ההסעה בתחבורה הציבורית בקווים המשמשים את המגזר החרדי, 26 אוקטובר 2009, סעיף 130
