הפרודיג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרודיג'י
Flint&Holiday.jpg
מידע כללי
מקור בריינטרי, אסקס, בריטניה
שנות פעילות 1990 - היום
סוגה טכנו, רייב, רוק, ביג ביט, אלקטרופאנק, ברייק ביט, אלקטרוניקה
חברת תקליטים Take Me to the Hospital, Ragged Flag, Cooking Vinyl, XL, Beggars Banquet, Mute, Maverick, Warner Bros., Elektra, SHOCK Records
אתר אינטרנט www.theprodigy.com
חברים
ליאם האולט
קית' פלינט
מקסים ריאליטי
חברים לשעבר
לירוי ת'ורנהיל
שארקי

הפרודיג'י (The Prodigy ולעתים גם רק "פרודיג'י") היא להקה בריטית המתאפיינת במגוון סגנונות מוזיקליים הנעים בין רייב, טכנו בתחילת שנות התשעים ועד רוק אלטרנטיבי וביג ביט עם השפעות פאנק בסופן.

חברי הלהקה כיום הם ליאם האולט (לחנים וקלידים), קית פלינט (זמר ורקדן) ומקסים ריאליטי (זמר ותקליטן). עד שנת 2000 גם לירוי תורנהיל (רקדן) היה חבר בלהקה וכיום עוסק בתור DJ, כמו גם זמרת ורקדנית המכונה "שארקי" ששרה ורקדה בלהקה בשנותיה המוקדמות ועזבה את הלהקה רגע לפניי חתימת חוזה על האלבום הראשון בסוף שנת 90. הפרודיג'י החלו את פעילותם בסצנת הרייב המחתרתית של תחילת שנות התשעים וזכו מאז לפופולריות גדולה והצלחה עולמית. עם להיטיהם נמנים "Charly," "Out of Space," "Smack My Bitch Up," "Voodoo People", "No Good (Start the Dance)," "Breathe" ו"Firestarter."

תחילת דרכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה החלה את דרכה כשדמו בעשרה ערוצים מאת ליאם האולט התקבל על ידי חברת "XL Records" והופק בפברואר 1991 כסינגל " What Evil Lurks". האולט בחר בשם "פרודיג'י" כמחווה לסינתיסייזר האנלוגי הראשון שלו, מוג פרודיג'י. הופעתם הראשונה של הפרודיג'י, שהיו למעשה האולט עם הרקדנים פלינט ותורנהיל הייתה במועדון "Four Aces" בלונדון. הסינגל שלהם "Charly" זכה להצלחה גדולה בסצנת הרייב והביא אותה למודעות הקהל הרחב. אלבומם הראשון, Experience, שבא בעקבות ההופעות המוצלחות והצלחת הסינגל, נחשב לאבן היסוד ברייב הבריטי. בשיר האחרון באלבום "Death of the Prodigy Dancers" שר הראפר מקסים ריאליטי, שהיה אחר כך לחבר הרביעי בלהקה.

לאחר צאת אלבומם הראשון שאפו חברי הלהקה להתבדל מסגנון הרייב ה"ילדותי" שלו, וב-1993 הוציא האולט את הסינגל "One Love" שהתאפיין בצליל קשה ומחוספס יותר, זכה לאהדת המבקרים והגיע למקום השמיני במצעדי הפזמונים בבריטניה.

שנה לאחר מכן יצא האלבום השני של הפרודיג'י, "Music for the Jilted Generation". אלבום זה הציג מגוון מוזיקלי גדול יותר ובו לצד שירי רחבת ריקודים גם מלודיות שקטות כ "The Narcotic Suite" ושירים עם אלמנטי רוק כ "Their Law". הלהקה יצאה למסע הופעות עולמי ב-1995 עם הגיטריסט ג'ים דייויס. ב-1996 יצא הסינגל "Firestarter" שבו לראשונה שר פלינט והציג את המראה החדש שלו. סינגל זה הגיע למקום הראשון במצעדי הפזמונים הבריטיים. במסע הופעות זה הופיעה הלהקה בפסטיבל לולפלוזה החשוב וגם בישראל, באולם הסינרמה בשנת 1995, בהאנגר 11 בשנת 1996 ובפסטיבל דאנס אנד ליוויס בפארק הירקון בשנת 1997.

המחלוקת סביב השיר "Smack my bitch up"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלבום The Fat of the Land נכלל השיר Smack my bitch up, שזכה להשמעות רבות גם בתחנות רדיו המשדרות בעיקר רוק, בשל ריפי הגיטרה הקשוחים שבו. עם זאת, מחאות רבות מארגוני נשים שטענו כי מילות השיר מעודדות אלימות כנגד נשים גרמו להורדתו ממדפי רשתות המרכולים קיי מארט וול מארט בארצות הברית.

ליאם האולט כי כוונת השיר פורשה לא נכון, וכי הביטוי הוא ביטוי עגה אנגלי אשר רומז לשטף אנרגיה קיצוני, כמו בהופעה חיה. כמו כן, הוא הצביע על העובדה שמילות השיר לא נכתבו על ידיו אלא סומפלו מ "Give The Drummer Some" של אולטראמגנטיק אמ.סי'ז. הוידאו קליפ של השיר, שבויים על ידי יונס אקרלונד, עורר גם הוא מחלוקת רבה, שכן הציג מנקודת מבט עצמית שגורמת לצופה לחשוב שמדובר בגבר אך בסוף הקליפ מתברר שזו אישה, היוצאת לבילוי במועדון לילה, צורכת כמויות גדולות של סמים ואלכוהול, מתערבת בקטטות, מטרידה נשים ומקיימת יחסים עם זונה. רשת MTV שידרה קליפ זה רק בין השעות אחת אחר חצות עד 5 לפנות בוקר, וב-2002 בחרו צופיה בקליפ זה כקליפ מעורר המחלוקת ביותר ששודר אי פעם.

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 - Dirtchamber Sessions Volume 1
  • 2005 - Their Law: The Singles 1990-2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]