הפרוור ההרודיאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני
The Herodian Quarter P8050085.JPG
חדר מגורים של משפחת כהנים מתקופת הבית השני
פרטים
סוג מוזיאון לארכאולוגיה
שנת פתיחה  ?
כתובת רח' הקראים 1, ירושלים
מפת הרובע היהודי
מקווה טהרה מתקופת הבית השני
ציור הקיר של המנורה

מוזיאון וואהל לארכאולוגיה - הפרוור ההרודיאני הוא מוזיאון ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המציג מספר בתים רחבי היקף של שכונת פאר שעמדה במקום (העיר העליונה של ירושלים בתקופת הבית השני) בתקופת שלטונו של המלך הורדוס ובתקופה שלאחר מכן עד חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

הבניינים התגלו בעת שיקום הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים, בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום על ידי משלחת ארכאולוגית בראשותו של פרופ' נחמן אביגד. במקום מוצגים מספר מבנים לציבור (לא כל המבנים שהתגלו מוצגים לקהל). שיטת החפירות הארכאולוגיות, בשל מחסור בזמן ובכוח אדם, הביאה לכך שלאחר חפירת יסודות הבתים כוסו המוצגים, ועליהם נבנו הבתים. לאחר מכן, עם סיום בניית מבנה המגורים נחפרו הממצאים מתחת לרצפת המבנה.

הבית המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבנה זה, המערבי מבין המבנים במוזיאון, שרדה רק קומת המרתף. קומה זו לא שימשה למטרות מגורים והתגלו בה מחסנים, בורות מים ומתקני רחצה (בעיקר מקוואות טהרה). כמו כן שרד גם גרם המדרגות שהוביל בעבר לקומות העליונות. באחד מחדרי הרחצה נשתמרה רצפת פסיפס - מאפיין של התקופה שנועד למנוע היווצרות בוץ בחדר הרחצה. רצפת הפסיפס מציגה דגמים גאומטריים בלבד ולא צורות בעלי חיים, בהתאם לאיסור התקופה על עשיית תמונות ("לא תעשה לך פסל וכל תמונה"). בחדר המקווה התגלתה גם קערת אבן - ככל הנראה "ערבת רגליים" - כלי המשמש לשטיפת הרגליים בטרם הכניסה למקוה (מסכת ידיים ד א), וזאת כדי להימנע מלכלך את מימי המקוה.

בית הפריסטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה זה הינו חלק משדרת עמודים מחורצים שהקיפו חצר של בית. העמודים היו למעשה עמודי אבן, ועל מנת ליצור מראית עין של פאר כוסו העמודים בטיח בדוגמה של שיש (אפקט דומה מצוי גם בארמון הורדוס במצדה).

הבית האמצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המבנה הזה חוצה תעלת ניקוז שנחפרה בתקופה הביזנטית. מבית זה שרדו הטרקלין (חדר המגורים) שריצפתו עשויה פסיפס. בחדר זה היו מוצבות שלוש ספות שעליהן שכבו האורחים בהסבה ואכלו משולחנות שהונחו לצידם. השולחנות וחלק מכלי החרס שרדו.

בית המידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה זה הוא המבנה הגדול ביותר ששרד. שטחו הכולל של המבנה עלה על 600 מטרים רבועים. אורכו של אולם המבואה של המבנה היה כ-11 מטרים. קירות המבנה כוסו טיח מצויר, שחיקה אבנים מסותתות. סגנון זה הינו הסגנון הראשון של פומפי - סגנון שהיה פופולרי בפומפי במאה הראשונה לפני הספירה. ככל הנראה הסגנון הפך אופנתי בירושלים כמה עשרות שנים לאחר שיצא מהאופנה בפומפי. במבנה התגלו כלי חרס רבים בעלי צבע אדום מסוג "טרה סיגילטה", וכן כד זכוכית שנעשה על ידי אומן הזכוכית אניון מצידון (הכד נושא את החותמת "אניון עשה"). שלושה כדים מסוג זה שרדו עד ימינו בכל העולם. שרידי השרפה הגדולה של שנת 70 נראים בבית שעל ריצפתו קורת עץ שרופה וסימני פיח. במרכז הבית עמדה חצר גדולה ולצדדיה חדרים ובהם פינת רחצה בה אמבטיית ישיבה, מחסנים, בורות מים ומקוואות. למקווה שני פתחים - האחד אפשר לטמאים לרדת לטבול מבלי לגעת בטהורים העולים מן המקווה (מסכת שקלים ח ב. משנה זו מובאת במסכת פסחים דף יט עמוד ב. ומפרש שם רש"י "בדרך אחת היו יורדין לבית הטבילה ועולין בדרך אחרת"). מערכת של מרזבים הובילה מי גשמים אל בורות מים ואל המקוואות. המקוואות לא ניזונו מאמות המים שהובילו מים לירושלים בתקופה זו.

מספר המקוואות הרב הביא את הארכאולוגים למסקנה כי המבנה היה ביתו של משפחת כהנים בכירה, אולי משפחתו של כהן גדול או של משפחת המלוכה החשמונאית.

הבית הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה זה לא שוחזר ונוקה, על מנת להראות למבקרים את שרידי ההרס של המבנים.

מוצגים שהתגלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר התגלו רהיטים רבים ששימשו את תושבי ירושלים בתקופת הבית השני - בין היתר התגלו שולחנות אבן, שעוני שמש, כלי חרס, כלי ברונזה וכלי זכוכית.

במקום התגלה גם ציור קיר של המנורה שעמדה בבית המקדש. ציור זה שונה מתיאור המנורה המופיע על שער טיטוס. הסיבה להבדל בין השניים אינה ברורה, שכן ככל הנראה הן הציור והן התיאור המופיע בשער טיטוס נעשו על ידי אנשים שראו את המנורה. אחד ההסברים שהועלה היה שהמנורה במקדש הוחלפה בפרק הזמן שבין ציור הקיר לחורבן בית המקדש. יש הסבורים שציור הקיר מתאר את המנורה הגדולה, שבהיכל, ואילו מנורת שער טיטוס היא מנורה משנית, קטנה יותר, מה שמסתבר מהשוואת גודל המנורה לגודל הרומאים הנושאים אותה.

המופע באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2010 מעלה תיאטרון תאיר באופן קבוע בכל יום חמישי הצגה במקום, ההצגה נקראת "יודפת" ומתארת את החיים בארץ לפני נפילת ירושלים ואת האירועים בעיר יודפת, הצופים יושבים בין העתיקות וחוזים בהתרחשויות בזווית היסטורית.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
  • נחמן אביגד,‫ "העיר העליונה של ירושלים : פרשת החפירות הארכאולוגיות ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים", הוצאת שקמונה בשיתוף עם החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1981.
  • אייל ברוך, "בית המידות בירושלים: עושר ואידאולוגיה", בתוך: ברוך, אייל; לוי-רייפר, איילת; פאוסט, אברהם (עורכים), חידושים בחקר ירושלים, הקובץ הארבעה-עשר, מרכז אינגבורט רנרט ללימודי ירושלים, רמת גן, 2008.
  • Hillel Geva (ed.), Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem - Volume I: conducted by Nahman Avigad, 1969-1982: Architecture and Stratigraphy: Areas A, W and X-2, Final Report, Israel Exploration Society: Jerusalem, 2000.
  • Hillel Geva (ed.), Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem - Volume II: conducted by Nahman Avigad, 1969-1982. The Finds: Areas A, W and X-2, Final Report, Israel Exploration Society: Jerusalem, 2003
  • Hillel Geva (ed.), Jewish Quarter Excavations in the Old City Jerusalem - Volume III: Area E and Other Studies, Final Report, Israel Exploration Society, Jerusalem, 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפרוור ההרודיאני בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°46′30″N 35°14′00″E / 31.775069°N 35.233412°E / 31.775069; 35.233412