הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Protektorát Čechy a Morava

Reichsprotektorat Böhmen und Mähren
הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה

Flag of Bohmen und Mahren.svg ProtectorateLargeCoA.gif
אירועי הקמה פלישת גרמניה הנאצית לצ'כוסלובקיה בעקבות ועידת מינכן
הוקמה 15 במרץ 1938
אירועי פירוק תום מלחמת העולם השנייה
התפרקה 31 במאי 1945
ישות קודמת צ'כוסלובקיה
ישות יורשת צ'כוסלובקיה
משטר מדינת חסות
שפה צ'כית וגרמנית
יבשת אירופה
עיר בירה פראג
קואורדינטות הבירה 50°05′N 14°25′E
העיר הגדולה ביותר פראג
אוכלוסייה נכון ל-1940 7.380.000
מתוכם כ-3.3% גרמנים, יהודים, מיעוט קטן של סלובקים
מטבע קורונה של הפרוטקטורט
Czechoslovakia 1939 he.SVG
שטר בן 50 קרונות של הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה

הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה (גרמנית: Reichsprotektorat Böhmen und Mähren, צ'כית: Protektorát Čechy a Morava) הוא פרוטקטורט שנכפה על תושבי צ'כיה בעת שנכבשה על ידי גרמניה הנאצית, והתקיים בחלקים מבוהמיה, מורביה, שלזיה הצ'כית, המהווים כיום את רובה של המדינה העצמאית צ'כיה. על הפרוטקטורט הכריז אדולף היטלר ב-15 במרץ 1939 במצודת פראג, בעקבות כניסת הוורמאכט לשטחי צ'כוסלובקיה, וההכרזה על עצמאות סלובקיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבל הסודטים, הממוקם על הגבול שבין צ'כיה ובין גרמניה ואוסטריה, שרוב תושביו גרמנים אתנים, נמסר לידי גרמניה הנאצית ב-10 באוקטובר 1938 לאחר שהוסכם על כך בועידת מינכן, שבה השתתפו נציגי צ'כוסלובקיה(שלא שותפה באופן ישיר, אלא כמשקיפה חיצונית ופסיבית לביצוע כפוי של ההחלטות שנתקבלו בישיבה), גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה הפאשיסטית. מסירת החבל לידי גרמניה הנאצית נכפתה על צ'כוסלובקיה, מדינה קטנה ודמוקרטית, מתוך מחשבה כי הדבר ישים קץ לדרישותיה הטריטוריאליות של גרמניה באירופה. צ'כוסלובקיה איבדה כל יכולת להגן על עצמה, והייתה נתונה, למעשה, לחסדי גרמניה הנאצית. חמישה חודשים לאחר מכן, כאשר הדיאט הסלובקי הכריז על עצמאות סלובקיה, זימן היטלר את הנשיא הצ'כי, אמיל האכה לברלין. הנשיא היה אדם זקן וחולה, וכאשר עמד בפגישה לילית אל מול זעמו של היטלר, ואיומיו של הרמן גרינג כי פראג תימחה מעל המפה בהפצצות הלופטוואפה, נאלץ לחתום על הסכמה לכיבוש גרמני של שארית המדינה הצ'כית שנותרה לאחר אובדן חבל הסודטים וסלובקיה.

היטלר נכנס בראש צבאותיו לפראג והכריז כי בוהמיה ומורביה הן פרוטקטורט גרמני, וכי תהיינה תחת השגחתו של ה"פרוטקטור", קונסטנטין פון נויראט. האכה נותר ראש המדינה מבחינה טכנית, ושמר על תוארו כנשיא, אך השליטה בפועל הייתה של גרמניה. פקידים גרמנים מילאו תפקידים המקבילים לשרי הממשלה, בעוד שמוסדות גרמנים החיוניים לשמירת משטר הכיבוש, כגון הגסטאפו, פתחו את משרדיהם ברחבי המדינה. היהודים פוטרו מכל משרדי הממשלה, והוצאו אל מחוץ לחוק. המפלגות הפוליטיות נאסרו, ומנהיגי המפלגה הקומוניסטית נמלטו לברית המועצות.

אוכלוסיית הפרוטקטורט שימשה ככוח אדם לעבודות כפייה עבור מאמץ המלחמה הגרמני, ומשרדים מיוחדים הוקמו על מנת לפקח על הגיוס הכפוי לעבודות ועל המפעלים החיוניים למאמץ המלחמתי שפעלו על אדמת הפרוטקטורט. הצ'כים עבדו במכרות פחם, במפעלי פלדה וברזל ובתעשיית הנשק. צעירים רבים נשלחו לגרמניה. ייצור מוצרי צריכה הופחת, ובמידה שהתקיים הופנה לצריכת הוורמאכט והעם הגרמני. אוכלוסיית הפרוטקטורט סבלה מקיצוב חמור במזון.

ב-1943 הוחלף נויראט באופן רשמי בוילהלם פריק, שר הפנים הנאצי. פריק קיבל לידיו גם את סמכויות "סגנו" דליגה, שלקה בהתקף לב.

במהלך החודשים הראשונים לקיום הפקוטקטורט, היה הממשל מתון יחסית. נויראט היה מראשי השמרנים ברפובליקת ויימאר, ששרדו במשטרו של היטלר, ונראה כי מונה לפרוטקטור על מנת לסבר את אזנן של המעצמות הזרות בדבר טיבו של משטר הכיבוש. הממשלה הצ'כית המשיכה בקיום פורמלי, על אף שלא היו לה כל סמכויות, ופעולות הגסטאפו הופנו במיוחד כלפי פוליטיקאים ואנשי האינטליגנציה. עם זאת, ב-28 באוקטובר 1939, הוא יום השנה לעצמאות צ'כוסלובקיה, הפגינו רבים כנגד הכיבוש, הפגנות שדוכאו ביד רמה. סטודנט שנפצע במהומות, בשם יאן אופלטל, מת מפצעיו ב-15 בנובמבר 1939, דבר שהביא למהומות סטודנטים. התסיסה האזרחית דוכאה באכזריות. גל של מעצרים של סטודנטים ומורים, משלוח של מאות מהם למחנות ריכוז וסגירת כל האוניברסיטאות הביאו לדעיכת ההתנגדות.

במהלך מלחמת העולם השנייה, בסתיו 1941, אימץ הרייך מדיניות רדיקלית יותר כלפי הפרוטקטורט. פושע המלחמה, קצין האס אס, ריינהרד היידריך, שהיה ידוע כאדם אכזר וחסר מעצורים, מונה לסגנו של נויראט. הוא הוציא להורג את ראש הממשלה הצ'כי אלואיס אליאש, אירגן מחדש את הממשלה הצ'כית, ואסר על קיומם של מוסדות תרבות צ'כים. הוא החל במשלוח יהודים למחנות ריכוז, ובמיוחד אל מחנה טרזין, שהפך לגטו, ולתחנת מעבר ליהודי אירופה בדרכם אל ההשמדה במזרח.

ב-4 ביוני 1942 מת היידריך מפצעים שספג במהלך התנקשות בחייו, שביצעו פטריוטים צ'כים, שאומנו וחומשו על ידי הבריטים. מחליפו של היידריך, איש האס אס קורט דליגה, הורה על נקמה אכזרית שכללה מעצרים המוניים, הוצאות להורג, והריסתם של כפרים. ידוע במיוחד המקרה של הכפר לידיצה שבו נורו כל הגברים מעל לגיל 16, ויתר האוכלוסייה נשלחה למחנות ריכוז.

ב-1943 חל צורך בהאצת מאמץ המלחמה הגרמני. על פי הוראת קרל הרמן פרנק, שר המדינה הגרמני לענייני בוהמיה ומורביה, נשלחו לגרמניה 350,000 עובדי כפייה. בתוך הפרוטקטורט עצמו, כל התעשייה שלא הייתה קשורה למלחמה הופסקה ונאסרה.

לאוכלוסייה הצ'כית היה הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה תקופה של דיכוי אכזרי, רציחות המוניות, השמדת היהודים, ואובדן העצמאות והדמוקרטיה שידעו בתקופה שבין מלחמות העולם. הצ'כים מונים בין 36,000 ל-55,000 קורבנות צ'כים של משטר האימים.

ב-9 במאי 1945 נכנס הצבא האדום לפראג. היה זה סופו של הפרוטקטורט. דליגה, שהיה אחראי למעשי הזוועה שבוצעו לאחר מות היידריך בתושבי הפרוטקטורט, נשפט על ידי בית משפט צ'כי, והוצא להורג בפראג ב-24 באוקטובר 1946. נויראט נשפט בין פושעי המלחמה העיקריים במשפטי נירנברג ונדון ל-15 שנות מאסר.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הפרוטקטורט עמד נשיא, תפקיד רשמי נטול סמכויות וכפוף לרשויות בגרמניה הנאצית. אמיל האכה שימש בתפקיד זה מהקמת הפרוטקטורט ועד פירוקו במאי 1945. כל המפלגות הפוליטיות נאסרו, למעט המפלגה הפשיסטית "הקהילה הלאומית" (Národní souručenství). הפרוטקטורט נוהל בידי ממשלה וראש ממשלה צ'כים. ענייני החוץ והביטחון נוהלו בידי גרמניה הנאצית, אשר נציגה מול ממשלת הפרוטקטורט, "מגן הפרוטקטורט" (רייכספרוטקטור") היה התפקיד היחיד שהיה בעל סמכויות ביצועיות. כמגיני הפרוטקטורט שימשו: 1939-1941: קונסטנטין פון נויראט. מספטמבר 1941 לא בפועל "מסיבות בריאותיות" 1941-1942: ריינהרד היידריך. שימש רשמית כממלא מקומו של פון נויראט עד להתנקשות בו. 1942-1943: קורט דליגה. שימש רשמית כממלא מקומו של פון נויראט לאחר ההתנקשות בהיידריך. 1943-1945: וילהלם פריק. נכנס לתפקיד לאחר פיטוריו של פון נויראט

היהודים בפרוטקטורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-1930 נמנו בצ'כיה 118,000 יהודים. בעקבות הקמת הפרוטקטורט גורשו היהודים למחנות ריכוז, בעיקר לטרזיינשטט. למעלה מ-70,000 מתוכם נספו. מעטים הצליחו להסתתר בקרב האוכלוסייה המקומית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקמת הפרוטקטורט הנפיקה גרמניה מטבע חדש - קורונה של הפרוטקטורט בערכים נקובים זהים למטבע הקודם, הקרונה הצ'כוסלובקית. שער החליפין שנקבע היה 10 קורונות לרייכסמארק אחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]