הפרעה נוירולוגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הפרעה נוירולוגית היא כל מחלה גופנית של מערכת העצבים. אי תקינות ביוכימית מבנית או חשמליות במוח, בחוט השדרה או עצבים אחרים יכולה לגרום לשורה של תסמינים. דוגמאות לתסמינים כאלה כוללות: שיתוק, חולשת השרירים, קואורדינציה לא טובה, איבוד חושים, פרכוסים, בלבול, כאב ורמות משתנות של הכרה. יש הרבה הפרעות נוירולוגיות מוכרות. את חלקן ניתן לאבחן על ידי בדיקה נוירולוגית, לחקור אותן ולטפל בהן במסגרת המומחיות של נוירולוגים ונוירופסיכולוגים קליניים.

התערבויות בהפרעות נוירולוגיות כוללות אמצעים מניעתיים: שינוי אורח חיים, פיזיותרפיה או תרפיה אחרת, טיפול בכאב, טיפול תרופתי או ניתוחים מבוצעים על ידי נוירוכירורגים. ארגון הבריאות העולמי העריך ב- 2006 שהפרעות נוירולוגיות ותוצאותיהן הישירות משפיעות על כמיליארד אנשים ברחבי העולם וזיהה שסטיגמות חברתיות על אנשים הלוקים בהפרעות נוירולוגיות תורמים למוגבלות ולסבל[1].

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהמוח וחוט השדרה מוקפים בקרומים חזקים העוטפים את עצמות הגולגולת ועמוד השדרה ומבודדים מאופן כימי על ידי מחסום דם-מוח הרי הם מאוד רגישים אם הם נפגעים. עצבים שוכנים עמוק מתחת לעור אבל עדיין יכולים להיות חשופים לנזק. נוירונים בודדים ורשתות עצביות שעצבים אלה שייכים אליהם רגישים לשיבושים מבניים ואלקטרומכניים. יכולה להיות התחדשות תאי עצב במערכת העצבים ההיקפית ובכך להתגבר או לעקוף פגיעות במידה מסוימת.

הסיבות הספציפיות לבעיות נוירולוגיות משתנות, אבל הן כוללות פגמים גנטיים, מומים מולדים, זיהום, אורח חיים. כמו כן הן יכולות לנבוע מבעיות הנובעות מתנאי הסביבה כולל תת-תזונה, פגיעה מוחית, פגיעה בחוט השדרה או פגיעה עצבית. הבעיה יכולה להתחיל במערכת גופנית אחרת שיש לה אינטראקציה עם מערכת העצבים. למשל מחלות כלי דם מוחיים קשורות בפגיעות מוחיות בגלל בעיות בכלי הדם המספקים דם למוח. ליקויים אוטואימוניים קשורים בנזק הנגרם לגוף על ידי מערכת החיסון שלו עצמו. מחלות אגירה ליזוזומליות כמו מחלת נימן פיק יכולות לגרום להידרדרות נוירולוגית.

במיעוט ניכר של המקרים בהם יש סימפטומים נוירולוגיים לא ניתן לזהות סיבה נוירולוגית כשמשתמשים בבדיקות הקיימות היום ולכן מצבים אידיופתיים כאלה מזמינים תאוריות שונות בקשר למה שקורה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט צידי על החלק הפנימי של המוח.
מערכת העצבים

ניתן לחלק הפרעות נוירולוגיות על פי המיקום העיקרי המושפע על ידן, המקום העיקרי בו יש תפקוד לקוי או סוג הסיבה העיקרי. החלוקה הרחבה ביותר היא בין הפרעות של מערכת העצבים המרכזית והפרעות של מערכת העצבים הפריפרלית. מדריך מרק מונה הפרעות של המוח, חוט השדרה ושל עצבים על פי הקטגוריות הבאות החופפות זו את זו: [2].

תפקוד מנטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקה נוירולוגית ניתן להעריך במידת מה את השפעת הפגיעה הנוירולוגית על תפקוד המוח במונחים של התנהגות, זיכרון או הכרה. נוירולוגיה התנהגותית מתמחה בתחום זה. בנוסף נוירופסיכולוגיה קלינית משתמשת בהערכות נוירופסיכולוגיות כדי לזהות ולעקוב בצורה מדויקת אחר בעיות בתפקוד המנטלי, בדרך כלל, אחרי סוג מסוים של פגיעה מוחית או ליקוי נוירולוגי.

לחלופין, ניתן לגלות מצב מסוים על ידי קיומן של חריגויות בתפקוד המנטלי והערכה נוספת יכולה להצביע על הפרעה נוירולוגית שמהווה בסיס לחריגויות אלה. יש, לעתים, גבולות לא ברורים בהבחנה בין הפרעות המטופלות במסגרת נוירולוגית והפרעות נפשיות המטופלות בענפי רפואה אחרים כמו פסיכיאטריה או מקצועות אחרים העוסקים בבריאות הנפש כמו פסיכולוגיה קלינית. למעשה ניתן להציג מקרה רפואי כסוג אחד אבל יהיה מתאים יותר להעריך אותו כאחר.[3]

תחום אחד שניתן לערער עליו הוא המקרים של סימפטומים נוירולוגיים אידיופתיים – מצבים שלא ניתן לקבוע את הסיבה לקיומם. דוגמאות קלסיות הן פרכוסים פסיכוגניים לא-אפילפטיים, נימול וחולשה תפקודית. מקרים כאלה יכולים להיות מפורשים כפסיכולוגיים במקום נוירולוגיים. מקרים אחרים יכולים להיות ממוינים כהפרעות נפשיות אם הסימפטומים נראים כקשורים באופן סיבתי למצבים רגשיים או הם תגובות ללחץ חברתי.

במצבים הממוינים כהפרעות נפשיות או לקויות למידה וצורות של לקויות שכליות לא מטפלים, בדרך כלל כפי שמטפלים בהפרעות נוירולוגיות. בפרקטיקה קלינית מצביעים על הפרעות נפשיות, בדרך כלל, על ידי בדיקת מצב פסיכיאטרי או סוג אחר של ראיון או שאלון מובנה. כיום אי אפשר לאבחן בצורה מדויקת הפרעה נפשית על ידי דימות מוחי או לקבוע את הסיכון שהפרעה כזאת תתפתח. עם זאת ניתן להשתמש בכלי זה כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים כמו גידול מוחי. [4] דימות מוחי ומבחנים נוירולוגיים אחרים יכולים להראות מתאמים בין קשיים נפשיים שנצפו ואספקטים מסוימים של תפקוד נוירולוגי או הבדלים במבנה המוח. תחומי מחקר רבים נפגשים כדי לנסות להבין את התהליכים הבסיסיים המעורבים בתפקוד הנפשי. רבים מהם משתמשים במדעים קוגניטיביים. ההבחנה בין הפרעות נוירולוגיות ונפשיות יכולה להיות נושא לוויכוח בקשר לעובדות ספציפיות הקשורות לסיבת המצב הרפואי או בקשר להבנה הכללית של המוח והנפש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Disorder Index of the National Institute of Neurological Disorders and Stroke

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]