הפרעה סכיזואפקטיבית

הפרעה סכיזו-אָפקטיבית (באנגלית: Schizoaffective disorder) היא הפרעה נפשית המאופיינת בשילוב בין תסמינים של הפרעת מצב רוח קשה (כגון חד קוטבית - מאניה או דיכאון, או דו קוטבית) עם לפחות שני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה (כגון הזיות ומחשבות שווא).

שלא כמו סכיזופרניה, הדפוס הסכיזו-אפקטיבי נוטה להיות דפוס של אירועים יחידים, סיכויי ההחלמה מכל אירוע בנפרד טובים, ויש תקופות של צלילות בין האירועים. סיכויי ההחלמה אמנם גבוהים יותר מאלה של סכיזופרניה, אך נמוכים בהשוואה לאלה של הפרעות מצב רוח.

אפידמיולוגיה

השכיחות של הפרעה סכיזואפקטיבית הינה פחות מ- 1%, לרוב נעה בין 0.5% ל- 0.8%. אצל אנשים מבוגרים, נפוץ יותר הסוג הדכאוני, ואצל צעירים נפוץ יותר סוג דו-קוטבי. הפרעה זו שכיחה יותר אצל נשים.

פעמים רבות ניתנת אבחנה זו באופן זמני לחולים שלא ניתן להחליט מאילו משתי הקבוצות האבחנתיות הם שייכים- האם לסכיזופרניה או שמא להפרעה במצב הרוח. זאת מאחר ובהתקפים החריפים לחולים הללו יש סימפטומים מעורבים הן של סכיזופרניה והן של הפרעה אפקטיבית מג'ורית. בכדי להבדיל הפרעה סכיזואפקטיבית מהפרעה אפקטיבית, הכוללת סימנים פסיכוטיים, חשוב לוודא שאצל חולים אלו יש גם תקופות (מעל שבועיים) של הלוצינציות ודלוזיות ללא סימפטומים אפקטיביים.

אבחנה

על פי ה- DSM-IV-TR, ההגדרה של הפרעה סכיזואפקטיבית הינה:

A. במהלך תקופת המחלה, יש אפיזודה דכאונית מג'ורית, אפיזודה של מאניה או אפיזודה מעורבת, יחד עם סימפטומים מקבוצה A של סכיזופרניה.

B. במהלך התקופה הזו, צריכה שתהא תקופה של שבועיים לפחות הכוללת דלוזיות או הלוצינציות ללא הפרעות מצב רוח.

C. במהלך התקופה, יש לקיים סימפטומים של מצב רוח אשר נמשכים חלק נכבד מתקופת המחלה כולה (הפעילה, והרזידואלית).

D. יש לשלול שימוש בסמים או מצב רפואי אחר.

יש לציין האם ההפרעה הינה מסוג דו-קוטבי, או הפרעה דכאונית מג'ורית.

פרוגנוזה וטיפול

הפרוגנוזה במחלה טובה מעט יותר מזו של סכיזופרניה וגרועה מזו של הפרעת מצב רוח. סימני סכיזופרניה רבים הם סמן פרוגנוסטי רע, כאשר לרוב מהלך המחלה הינו כמו בסכיזופרניה.

הטיפול הפרמקולוגי הינו מתן תרופות מייצבות (ליתיום, טגרטול) ולעיתים בשילוב עם תרופות אנטי פסיכוטיות. במידה ומדובר בתת הסוג הדכאוני, טגרטול יעיל יותר ממתן ליתיום. כאשר יש אפיזודה מאנית יש להעלות את מינון התרופות המייצבות, וכאשר יש דיכאון ניתן להשתמש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI.

טיפול פסיכו-סוציאלי כולל טיפול פסיכולוגי משפחתי, טיפול קוגנטיבי ופיתוח מיומנויות בעיקר.

קישורים חיצוניים

• הפרעה סכיזואפקטיבית, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• הפרעה סכיזואפקטיבית באתר NAMI (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.