הפרעת אישיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרעת אישיות
שם בלועזית Personality disorder
ICD-10
(אנגלית)
F60
ICD-9
(אנגלית)
301.9
DiseasesDB
(אנגלית)
9889
DSM-IV-TR
(אנגלית)
Personality disorder
MeSH
(אנגלית)
D010554

הפרעות אישיות הן תת קבוצה של הפרעות נפשיות, שמאופיינת על ידי תבניות נוקשות של מחשבות והתנהגות שנמשכות לאורך זמן. חוסר הגמישות והקושי להסתגל למצבי לחץ או/ו לנורמות חברתיות אצל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות, יכולים לגרום למצוקה קשה לעצמם (קשיי הסתגלות, מצבי דיכאון, חרדה, מצבים פסיכוטיים קצרים, התמכרויות וכו'), ולפעמים לאחרים ולקשיים בתפקוד במישורים שונים.

איבחון הפרעות אישיות לפי ה-DSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית מגדירה הפרעות אישיות, כתבנית מתמשכת של חוויה פנימית והתנהגות שסוטה באופן בולט מהמצופה בתרבות שבה האדם חי. בנוסף, תבניות בלתי גמישות וסוטות אלה, מופיעות במצבים רבים בחייו של האדם. כמו כן, אפשר לראות את ההתחלה של התבניות האלה כבר בתחילת תקופת הבגרות. ניתן לאבחן אדם כסובל מהפרעת אישיות, בתנאי שהתבנית ההתנהגותית גורמת למצוקה משמעותית או פוגמת במצבים אישיים, חברתיים או תעסוקתיים.

במהדורה הנוכחית של המדריך של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (DSM-IV-TR), הפרעות אישיות מסווגות בציר II (יחד עם לקויות למידה ופיגור שכלי).

קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה האדם חי.
  2. התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים.
  3. התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים.
  4. התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את ההתחלה שלה בגיל ההתבגרות או לפחות בתחילת הבגרות.
  5. התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת.
  6. התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש.

אנשים מתחת לגיל 18 שמתאימים לקריטריונים של הפרעת אישיות בדרך-כלל לא מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות, למרות שהם יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית אחרת. בכל מקרה, לא ניתן לאבחן הפרעת אישיות אנטיסוציאלית באנשים מתחת לגיל 18.

רשימה של הפרעות אישיות שמופיעות ב-DSM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-DSM מונה עשר הפרעות אישיות, שמקובצות בשלושה אשכולות:

ב-DSM-IV יש קטגוריה נוספת, לתבניות התנהגות שלא תואמות לעשר האבחנות, אבל עדיין עונות על ההגדרה של הפרעת אישיות. קטגוריה זו נקראת הפרעת אישיות NOS (ראשי תיבות של Not Otherwise Specified). במהדורת DSM-III-R (המהדורה הקודמת המעודכנת של ה-DSM) הופיעו גם "הפרעת אישיות פאסיבית-אגרסיבית", "הפרעת אישיות תבוסתנית" ו"הפרעת אישיות סדיסטית". קטגוריות אלה הושמטו בגרסה הנוכחית, מכיוון שלא ברור אם אלה הפרעות נפרדות. "אישיות פאסיבית-אגרסיבית" ו"הפרעת אישיות דיכאונית" מופיעות בנספח ל-DSM-IV למטרות מחקר.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקרים את הפרקטיקה של הפרעות האישיות טוענים, כי מעולם לא הוכח כי קיומם של מאפיינים אלו (קריטריונים כלליים לאבחנה של הפרעת אישיות), גם אם רובם או אף כולם מתקיימים אצל אותו אדם, הם אלו שגרמו למצוקה הנפשית אליה הוא נקלע. יש אנשים רבים שמאופיינים במספר סעיפים ברשימה והם מקיימים חיים בריאים עם תפקוד גבוה.

מן הבחינה הטיפולית, הרי שהחלת האבחנה של הפרעת אישיות על אדם המטופל במסגרת של אשפוז פסיכיאטרי, עלולה לגרום לו להפגין התנהגויות בלתי סתגלניות, שאף עלולות להסב לו נזקים קשים שבחלקם אף עלולים להיות בלתי הפיכים. זאת בשל קיומן של הטיית אישור ונבואה המגשימה את עצמה בקרב הפסיכיאטרים המטפלים, המצפים שהמטופל יפגין התנהגויות הנכללות ברשימת המאפיינים שברשימה למעלה. נזק טיפולי נוסף עלול להיגרם לדימוי העצמי של המטופל נשוא האבחנה ולפגיעה בהערכתו העצמית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]