הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית (באנגלית: Borderline personality disorder; בר"ת: BPD) היא הפרעה נפשית, שעל פי DSM IV (ספר האבחנות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) מאופיינת על ידי דפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בין-אישיות, בתחושת העצמי ובמצבי הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית.

האבחנה ניתנת כאשר קיימים לפחות חמישה מתוך המאפיינים הבאים:

1. מאמצים קיצוניים להימנע מנטישה אמיתית או מדומה.
2. דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין-אישיות, הנע בין הקצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).
3. דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
4. אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת.
5. התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית.
6. חוסר יציבות רגשית ושינויים חדים במצב הרוח.
7. תחושת ריקנות כרונית.
8. כעס עז, וקושי לשלוט בו.
9. חשיבה פרנואידית או תסמינים דיסוציאטיביים חמורים.

מאפיינים אלה קיימים אצל אנשים רבים ברמה מסוימת, בעיקר אצל בני נוער. על מנת להפוך להפרעה נפשית עליהם להימשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה.

אפידמיולוגיה

הפרעת אישיות גבולית היא בין ההפרעות הנפשיות הנפוצות יחסית. בין 1% ל-4% מכלל האוכלוסייה סובלים מהפרעה זו, 40-70% מהסובלים מן ההפרעה הם נשים. הלוקים בהפרעה מהווים 10% מכלל מטופלי החוץ מקרב חולי הנפש, 20% מהמטופלים הפסיכיאטריים.

כ-75% מהסובלים עברו קודם לאבחנה התעללות גופנית, מינית או נפשית (כלומר סביבה המבטלת את רגשותיו של האדם ופוגעת בהם בצורה משמעותית וארוכת טווח).‏.

גורמים

הפרעת אישיות גבולית בבסיסה היא הפרעה התפתחותית שעדיין לא נקבע כמה ממנה הוא ביולוגי וכמה הוא תוצר של הסביבה. הדעה הרווחת היא שמדובר בשילוב של פוטנציאל עם סביבה "המגשימה" את אותו פוטנציאל ברמה זו אחרת.

הסובלים מהפרעת אישיות גבולית חסרים את מנגנוני ההתמודדות הבסיסיים ביותר עם החיים, כאלה הנחוצים לנו לחיים הממלאים אותנו תחושות טובות של אושר וסיפוק, זאת בשילוב עם העובדה שרוב הסובלים מהפרעה זו עברו התעללות או טראומה מסוג כלשהו.

החלקים שנעצרים בהתפתחות אישיותו של הסובל מההפרעה אינם אינטלקטואלים אלא רגשיים. אותו אדם לרוב יהיה מודע עד כאב לבעיותיו ויכולת הניתוח שלו את מצבו תהיה גבוהה מן הממוצע אך זו האחרונה לא תוכל לפצות על אותו פער רגשי מתואר ולכן תותיר אותו מתוסכל וכואב.
כמו כן, מחסורים במנגנונים המתוארים מובילה לכך שאינטרקציה פשוטה ויומיומית עם אנשים עלולה לגרום לסובל מהפרעה זו מתח בלתי נסבל השוחק את עצביו ומביא אותו לעתים להתקפות זעם בלתי מוסברות לכאורה וצורך בשיכוך כרוני כלשהו.

מכאן, שהעובדה שהסובלים מהפרעה זו לוקים בין היתר בשכיחות גבוהה יותר בדיכאון ובהפרעות חרדה, מתקשים להלחם בדחפים (אימפולסיביות) ונוטים לזעם המתבטא לעתים בהתקפות של ממש (כפי שתואר לעיל), כמו כן מעל למחצית מהם סובלים מסוג זה או אחר של התמכרות, וחלק אף פוגעים בעצמם פיזית - למשל, חותכים עצמם ואף שמים קץ לחייהם. כל אלה ועוד אינם מפתיעים בלשון המעטה בשל רמת המצוקה הגבוהה והתמידית בה הוא נתון.

התנהגות אופיינית לסובל מהפרעת אישיות גבולית היא תפישה הכרוכה בקושי בכל הנוגע לקטלוגם של סיטואציות ואנשים בתחומי הביניים שבין שחור ולבן. הדימוי העצמי איננו יציב גם הוא כתוצאה מכך.

הפרעות נלוות

לא פעם מופיעה הפרעת האישיות הגבולית יחד עם הפרעות נפשיות אחרות כמו הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעות מצב רוח (למשל דיכאון), הפרעות חרדה, התמכרות לחומרים ממכרים (מעל למחצית מהסובלים מהפרעת אישיות גבולית מכורים לחומרים ממכרים שונים), הפרעות בזהות המינית, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, הפרעת אכילה, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, והפרעה טורדנית-כפייתית. עירוב זה הוא גם מאפיין של ההפרעה וגם אחד הגורמים המקשים על איבחונה. המאפיין את הסובלים מהפרעה זו הוא אי-יציבות קבועה, כקו מנחה ומתמיד בקשרים החברתיים והתעסוקתיים של הסובלים.

תסמינים

דפוסים הנראים בסובלים מהפרעת אישיות גבולית המעוררים מצוקה מילולית ו/או רגשית בסובבים אותם: מניפולטיביות לכאורה- פעמים רבות הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מצטיירים בעיני הסובבים אותם ובעיקר בעיני יקיריהם כשקרנים ומניפולטיביים מאין כמותם.

פעמים רבות התנהגויות שונות של הסובלים מהפרעה זו משתקפות בעיני האדם שמנגד כ”שיטות” להשגת מטרות, כגון: הסובל מההפרעה "מייצר" תחושת הפסד של האדם שמנגד בכל סיטואציה המתעוררת תוך אינטרקציה מכל סוג שהוא, "טיפול בשתיקה" הניתן כ"פתרון" לכל סיטואציה בה הסובל מההפרעה לא מרוצה לגמרי, התקפות זעם חריפות יותר ופחות- לרוב כמובן לא משתקפות כפרופורציונליות למתבונן האובייקטיבי וכו'. כל אלה ועוד הנראות כלא הוגנות לאדם עליו הן "מופעלות".

כיום מאמינים כי רוב ההתנהגויות הללו ברוב המקרים לא נעשות כשמאחוריהן כוונה מניפולטיבית כלשהי, ויותר מכך, התנהגויות אלה הן בדרך כלל ניסיון נואש להתמודדות עם כאב רגשי בלתי נסבל או לחלופין, ניסיון למילוי צרכיהם של הסובלים מההפרעה ללא כוונה כלשהי לפגוע באדם אחר.

האדם שאינו סובל מהפרעה זו אך בא באינטרקציה עם אדם שכן חש פעמים רבות כי הוא נסחט רגשית במיומנות רבה על ידי הסובל מההפרעה עד כדי כך שמתערערת לו התפיסה של מה שהוא חווה כרצון עצמי. שוב הכל נדמה כסובב סביב מימוש מוחלט של ההתנהלות והחיים כפי שהסובל מההפרעה שלצידו מדמה לנכון. מבחינת האדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית, השימוש במילים מניפולטיבי וסחיטה רגשית מרמזים על איזשהי כוונה זדונית. בזמן שהשתקפות זו של הדברים עלולה להיות נכונה עבור אנשים מסוימים, כאשר מדובר בסובלים מהפרעת אישיות גבולית התנהגויות אלה מהוות בדרך כלל תגובה אימפולסיבית הנובעת מפחד, בדידות, ייאוש וחוסר אונים ולא מתוך כוונה להרע.

ישנן דרגות שונות של מודעות לכיצד משתקפת התנהגותם (המניפולטיבית) כלפי חוץ בסובלים מהפרעת אישיות גבולית: יש הסובלים מהפרעת אישיות גבולית וימיהם אינם רוויים תוכניות מניפולטיביות ופעולותיהם קשורות יותר בהישרדות ושימור הזהות העצמית, לעומתם אלה מביניהם המבינים את מניעיהם רק בדיעבד. פעולותיהם נעשות מתוך כוונה אחרת מזו שאותה הם משיגות בפועל. ריחוק במקום קרבה. פעולותיהם לרוב מלוות, עם התעוררות המודעות למניעיהם, בתחושת בושה כבדה.

בשונה מעט מקודמיהם, ישנם הסובלים מהפרעה זו שימיהם עוברים בתחושת פגיעות יתרה מלווה בתפיסת הסובבים אותם כמניפולטיביים לעומתם, חסרי האונים דווקא. הם לא חווים עצמם כמניפולטיביים. תחושות הנטישה והייאוש האופפות אותם במקרה זה גורמות להם דווקא להתכנסות פנימה ולאלם. כתוצאה מהאחרונים הסובבים אותם מרימים ידיים לבסוף והם עצמם נותרים שוב לבדם במעין מעגל סגור ממנו הם לא מצליחים לצאת בכוחות עצמם בלבד.

יש הבדל שבין מניפולטיביות לבין ייאוש בכל הנוגע לסובלים מההפרעה. התנהגות הסובלים מהפרעת אישיות גבולית קשורה יותר בהם מאשר בסובבים אותם. קל יותר להבינם על ידי התבוננות בהתנהגותם המעוותת כמבטאת ענישה עצמית מאשר כניסיון ל"לכידת" האדם שאיתם במערכת יחסים כלשהי. הרי שהתנהגותם בסופו של יום אכן משיגה את התוצאה ההפוכה מכך.

אדם הנמצא עם הסובל מהפרעת אישיות גבולית במערכת יחסים בדרך כלל מזין באישיותו שלא במודע מרכיבים באישיות הסובל מההפרעה. אדם כזה, צריך ללמוד לחשוב על עצמו, להימנע מהצורך להציל, להציב גבולות אישיים וללמוד אסרטיביות מהי. אדם הסובל מהפרעת אישיות לא נמצא במערכת יחסים עם אדם אקראי. סביר להניח שבאותו אדם היה ברור כבר למן ההתחלה שהוא נוח לשליטה ושהוא טיפוס שיעמיד את צרכי האחר לפני שלו. חשוב מאוד שהאדם המוצא עצמו במערכת יחסים מתעללת כזו ילמד לשים את צרכיו לפני הכל שהרי אחריותו הגדולה ביותר היא כלפי עצמו ולולא יקפיד על כך לא יהיה באפשרותו להיות האדם המעניק והתומך שהוא. הצבת גבולות במערכת יחסים עם הסובל מהפרעת אישיות גבולות מומלצת כאשר עורכים היכרות מעמיקה עם ההפרעה קודם לכן, משמעותם של גבולות וחשיבותם ולבסוף, ליווי מקצועי הכרחי מעצם היותו של הסובל בלתי צפוי ובעיקר עם הגבולות החדשים העלולים ליצור בו תחושת איום.

ישנם אנשים הנמשכים לאנשים המתעללים בהם רגשית. הם מתלוננים, מאשימים ומנסים לשלוט ללא הצלחה בסיטואציה וממשיכים לאפשר לאחר לפגוע בהם למרות כל אלה. אנשים מהסוג הזה חשים נוח יותר בעמדה בה הם נמצאים מאשר להגיע להכרה במידת הפגיעות והכעס הנגרמים להם. הם ממקדים את האנרגיות שלהם באנשים אחרים וכך דוחקים את מחשבותיהם ורגשותיהם הצידה, פעולה התורמת להעמדת הפנים כי המצב הרבה פחות נורא ממה שהוא במציאות. אנשים מסוג זה נוטים בין היתר להזדהות בקלות יתרה עם אי צדק הנעשה לאחרים לעומת אי צדק הנעשה להם עצמם וחשים חסרי ביטחון ואשמים במעמד בו אחרים נותנים להם שהרי הנתינה היא המאפשרת להם את הידיעה כי יאהבו אותם. האירוניה היא שעם כמה שאנשים מסוג זה מרגישים אחראים לסובבים אותם, הם גם מאמינים שהאחריות עליהם מוטלת על אחרים ולכן מאשימים אותם בבעיותיהם ובעובדה שהם לא מצליחים לגרום לעצמם אושר.

רבים סבורים שתגובת האדם שאינו סובל מההפרעה למערכת יחסים קרובה עם הסובל ממנה דומה במהותה לתגובה במקרה של התעללות מכוונת השונה באופייה מכיוון שהסובל מההפרעה לא מתכוון להרע ופועל רק מתוך כאב וחוסר אונים כפי שכבר נאמר כאן קודם וחשוב לזכור זאת. התעללות רגשית לעתים נוראית יותר מהתעללות פיזית ומזכירה שטיפת מוח סיסטמטית המורידה מביטחונו העצמי של הקורבן, מתחושת הערך העצמי שלו ובהמשך לכך מביטחונו בתפיסה שלו את המציאות. התנהגות המהווה התעללות רגשית היא כל התנהגות אשר התורמת לשליטה באדם אחד כתוצאה מפחד, השפלה, ותקיפה מילולית או פיזית. התנהגות מסוג זה יכולה להכיל גם ביקורת, הטלת אימה, מניפולציה ואי-רצייה. התנהגות כזו מגיעה לליבתו של הקורבן ומצלקת אותו בצורה קשה מפיזית.

טיפול

בעבר, נהוג היה לחשוב שלא ביכולתם של הסובלים מההפרעה להחלים ומדובר בקרב חסר טעם מבחינת הפרוגנוזה אך היום ישנן דרכי טיפול אפשריות הדורשות זמן ומאמץ מאחר שלא פשוט לשנות דפוסי חשיבה שנקבעו במשך שנים ארוכות. איכות חייו של המטופל יכולה להשתפר מאוד כשמטרתו להפוך את דרכי ההתמודדות הבריאות יותר לנגישות עבורו ובזאת להפחית את המצוקה הנפשית.

• טיפול תרופתי- יש הטוענים שההפרעה בבסיסה פיזיולוגית ולכן מייחסים חשיבות רבה לדרך טיפול זו כעיקרית.
• טיפול באמצעות פסיכותרפיה- יש הטוענים כי אין טעם להתמקד בסימפטומים של ההפרעה באופן פזיולוגי בלבד. בעיניהם חשוב להבין את שורש הבעיה כעיקר ולטפל בו כגורם היכול לשנות את ההשלכות הללו.
• טיפול התנהגותי- שיטה זו מתבססת על התאוריה כי ההפרעה היא בבסיסה תוצאה של שילוב בין הפרעה ביולוגית להפרעה סביבתית. הביולוגי כפגם המנגנון האחראי על ארגון ושליטה ברגשות טובים כרעים והסביבתי כמערכת נסיבות היוצרת ענישה קשה, טראומה או הזנחה של אותה פגיעות רגשית. מכאן שלהפרעה יש שני מוקדים אליהם יש להתייחס בטיפול: פגיעות רגשית ומחסור בכישורים הדרושים לפיקוח על הרגשות המתעוררים, חיוביים כשליליים. השיטה עוסקת בשינוי אך תוך הימנעות מביטולו של הסובל. זאת במטרה לקבלו ועם זאת ללמדו טווח רחב יותר של כישורים התנהגותיים.

שיטות אלו ניתנות לשילוב זו בזו, בעיקר פסיכותראפיה ותרופות, משום שתוצרי המחסור באותם כלי התמודדות מדוברים מותירים את הסובל מהפרעה זו במצב העלול לפגוע ביעילות השיחות ומכריח אותו להתענות בזמן ההמתנה לשיפור. דבר שהוא מיותר וניתן למניעה על ידי טיפול תרופתי מקביל.

לסיכום

הניסיון הקרוב ביותר להמחשת הדרך בה חווה אדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית את העולם מבחינה רגשית הוא ע”י דימויו לאדם 'ללא עור'-החשוף יותר לסכנות, פגיע יותר, רגיש יותר. העור על גופנו משמש כמעטפת המגנה על הפנים מפני החוץ מה שנמנע מאדם הסובל מההפרעה לעשות עבור עצמו ומותירו לרוב חסר אונים, תחושה המביאה אותו להגיב בצורה חריפה ושאיננה תואמת את הנורמה. כלומר, מה שעלול לפגוע במידה בנו עלול לפגוע במידה קשה ועמוקה באדם שחסר את ההגנה והכלים הבסיסיים והנחוצים שלנו מובנים הם מאליו.

קישורים חיצוניים

• הפרעת אישיות גבולית, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
• מהי הפרעת אישיות גבולית, באתר עמותת סהר
• הפרעת אישיות גבולית, באתר "בנפשנו"
• נערה בהפרעה, באתר "הדרך למעלה"
• אהבה בהפרעה - כך תדעו אם בן הזוג שלכם סובל מהפרעת אישיות, באתר ifeel
• Borderline Personality Disorder, באתר "BDP today" (באנגלית)
• Are people with BPD manipulative?, באתר BPD Central (באנגלית)
• דוד אופנהיים (2009), השורשים של הפרעת אישיות גבולית - ממצאים חדשים ומפתיעים, אתר פסיכולוגיה עברית
• אילן דיאמנט (2009), "אמא חושבת משמע אני קיים" - מצבי טרום מנטליזציה והפרקטיקה הטיפולית בהפרעת אישיות גבולית, אתר פסיכולוגיה עברית
• אילן דיאמנט (2008), על קצה המזלג: גישת "עיסוק בעיבוד מנטאלי" והפרקטיקה הטיפולית בהפרעת אישיות גבולית, אתר פסיכולוגיה עברית

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.