הפשיטה על וייווק
 | ||||||||||||||||||
| מפציצי בעלות הברית בפשיטה על וייווק | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 17 באוגוסט 1943 – 21 באוגוסט 1943 (5 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | וייווק, גינאה החדשה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
3°33′S 143°38′E / 3.550°S 143.633°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לבעלות הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הפשיטה על וייווק הייתה סדרת התקפות אוויריות של חיל האוויר החמישי של חילות האוויר של צבא ארצות הברית על בסיסי הזרוע האווירית של הצבא היפני הקיסרי בעיירה וייווק שבגינאה החדשה, בין 17 ל-21 באוגוסט 1943. ארבע הפשיטות נחלו הצלחה רבה: היפנים איבדו כ-100 מטוסים, ובכך הוגבל כוחו של הכוח האווירי היפני לכ-30 מטוסים פעילים בלבד.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1943 מנתה הארמייה האווירית הרביעית היפנית 130 מטוסים כשירים. מספר זה היווה רק שליש ממצבת המטוסים שהייתה מיועדת לארמייה האווירית, וכמחצית מכלל המטוסים ברשותה (השאר לא היו כשירים לטיסה). הסיבות לכך היו מחלות שפשו בקרב צוותי האוויר וכן מחסור בחלקי חילוף למטוסים.[1]
במהלך קרב לאה-סלמאואה העבירה הארמייה הרביעית מטוסים רבים לשדות תעופה בסמוך לווייווק שלחופה הצפוני של גינאה החדשה. טווח הטיסה של מטוסי הקרב של בעלות הברית לא איפשר להם להגיע לווייווק, והפיקוד החליט שהסיכון שבשליחת מפציצים ללא ליווי מטוסי קרב אינו כדאי.
מפקד כוחות האוויר של בעלות הברית בזירת דרום מערב האוקיינוס השקט, מייג'ור גנרל ג'ורג' קני, הגה תוכנית לתקיפת וייווק. בעלות הברית החלו בהקמת שני שדות תעופה דמה בסמוך לעמדות היפניות בחצי האי הואון. צוותים קטנים העלו ענני אבק גדולים במטרה ליצור את הרושם שבמקום מתבצעות עבודות בנייה רחבות היקף, והיפנים הגיבו בהפגזת שדות התעופה המדומים. בה בעת, הקימו בעלות הברית שדה תעופה אמיתי במרחק 80 קילומטרים משם, אליו העבירו מטוסי קרב.[2]
ב-12 באוגוסט פתחה הארמייה הרביעית במתקפה על בסיסי בעלות הברית בוואו, בבנה-בנה ובסלמאואה, אך היא לא הניבה פירות.
הפשיטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היפנים תכננו לערוך פשיטה נוספת על בסיסי בעלות הברית, אך ב-17 באוגוסט פתחו האחרונות במתקפה על הבסיסים היפנים בווייווק. בשעות הבוקר המוקדמות תקפו ארבעים ושבעה מפציצי B-24 ליברייטור וB-17 מבצר מעופף כמאתיים מטוסים יפניים בשדה התעופה בווייווק ובמספר שדות תעופה נוספים באזור, בעוד אלה חונים על הקרקע במקבצים. מספר טייסים יפנים ניסו להמריא אך נורו מיד. בשעה 09:00 תקף את וייווק גל נוסף של מפציצים מלווים במטוסי קרב. בפשיטה זו איבדו בעלות הברית שלושה מפציצים, אך המפציצים השמידו כ-100 מטוסי אויב וכמויות גדולות של אספקה וגרמו לאבדות בנפש.[3]
לאחר הפשיטות נותרו ברשות היפנים 30 מטוסים בלבד. מספר זה לא אפשר לארמייה הרביעית לספק סיוע לכוחות על הקרקע ולמעשה חוסל הכוח האווירי היפני בגינאה החדשה, ובעלות הברית השיגו עליונות אווירית באזור. הארמייה הרביעית התאוששה במידת מה לאחר מכן, אך לא שבה לגודלה הקודם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון וורדן, The Air Campaign: Planning for Combat .
- ג'ורג' אודגרס, Chapter 5 – Air Support During the Lae–Nadzab–Finschhafen Operations , אתר מורשת המלחמה האוסטרלית.
- הירויוקי שינדו, Japanese air operations over New Guinea during the Second World War , אתר מורשת המלחמה האוסטרלית.